תורסטן ובלן

תורסטן בונדה ובלן (באנגלית: Thorstein Veblen, בנורווגית: Torsten Bunde Veblen, ‏30 ביולי 1857 - 3 באוגוסט 1929), היה כלכלן וסוציולוג אמריקני ממוצא נורווגי. ובלן מזוהה עם כלכלה מוסדית, זרם מחשבתי, או תנועה, בכלכלה, השמים את הדגש במוסדות יצירי אדם, בתור הגורם הכלכלי הדומיננטי. ובלן היה ידוע כמבקר חברתי חריף ומריר של החברה הקפיטליסטית של זמנו, של מעמד המתעשרים האמריקני ושל תרבות צריכת הראווה (מטבע לשון שובלן טבע) שאותו מעמד פיתח, ואף של מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקנית. אם כי ובלן אהד את רעיון הלאמת התעשייה, לא היה מזוהה עם אף אחת מהתנועות החברתיות העיקריות של מעמד העובדים בדורו: סוציאליזם, מרקסיזם או אנרכיזם.

ביוגרפיה

שנותיו המוקדמות

תורסטן ובלן נולד בקאטו (Cato), ויסקונסין, להורים אשר היגרו מנורווגיה ב-1847, כילד הרביעי מתוך 12, ושפת האם שלו הייתה נורווגית. החווה המשפחתית אשר הוריו בנו שגשגה במשך הזמן, הודות לתבונת כפיהם, והם היו מסוגלים לאפשר לילדיהם חינוך פורמלי נאות. כך, תורסטן וגם יתר אחיו יכלו ללמוד, וחלקם אף הצטיינו, במוסדות לימוד גבוהים. בשנת 1874 תורסטן ובלן המשיך ולמד בקרלטין קולג' (Carleton) שבנורתפילד (Northfield), מינסוטה, שם למד כלכלה ופילוסופיה. מאוחר יותר ובלן גילה עניין גם במדעי החברה. ב-1880, לאחר שסיים את לימודיו בקרלטין קולג', פנה לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אלא שלא הצליח להשיג מלגה לצורך לימודים באותו מוסד. לפיכך, פנה לאוניברסיטת ייל, ובה סיים דוקטורט בפילוסופיה ובמדעי החברה ב-1884. כתוצאה, רעיונותיו הושפעו רבות ממדעים ומתחומי דעת מגוונים, כמו אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.

קריירה אקדמית ואחרת

כללית, הקריירה של ובלן סבלה הן בשל רעיונותיו, שלא עלו בקנה אחד עם האתוס האמריקני, בייחוד באותה תקופה, המעלה על נס את היזם הפרטי, ורואה בהתעשרות פרי ראוי לכך, והן בשל התנהגותו האישית. למרות היותו חוקר וכותב פורה, כשל לא פעם בהשגת משרה אקדמית הולמת, ומשהשיגה, כשל לא פעם בשמירה עליה.

לאחר הדוקטורט ובלן היה מחוסר עבודה למשך כשבע שנים. חלק מאותו זמן ובלן שהה בחווה המשפחתית, שם, בין היתר, החלים ממלריה, קרא ולמד הרבה. ב-1891 פנה ללימודים מתקדמים, תוך התמקדות בכלכלה, באוניברסיטת קורנל, והצטרף לסגל של אוניברסיטת שיקגו ב-1892, שם לימד (ונחשב מרצה משעמם) ופרסם מאמרים. בין היתר, ובלן הצטרף לצוות העריכה של "הביטאון לכלכלה פוליטית" (The Journal of Political Economy) אשר יצא מטעם האוניברסיטה, וזה האחרון שימש במה, אם כי לא יחידה, לרעיונותיו. ב-1899 ובלן פרסם את ספרו הראשון, והידוע ביותר: "התאוריה של מעמד הפנאי" (The Theory of the Leisure Class). בספר זה, בו טבע את המושג 'צריכת ראווה', הוא מתאר כיצד 'מעמד הפנאי' רוכש מוצרים כדי להפגין את עושרו, ולא בשל הצורך בהם. הפופולריות לה זכה הספר הביאה לקידומו בתוך האוניברסיטה בה היה מעמדו עד אז, וגם אחר כך, רופף. ב-1906 ובלן קיבל משרת מרצה בכיר באוניברסיטת סטנפורד. גם שם לא הצליח לבצר לעצמו מעמד מבוסס: שוב נחשב למרצה גרוע וכן לרודף נשים, ולבסוף נאלץ לעזוב. ב-1911 הוא קיבל משרה באוניברסיטת מיזורי, במעמד של מרצה, הנחות מזה שעזב, ואף זאת בעזרת ידידותו עם ראש המחלקה לכלכלה.

ב-1917 ובלן הצטרף לצוות שהקים הנשיא וודרו וילסון, אשר נועד לנתח הסדרים אפשריים לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בהמשך, למשך זמן מה, ובלן הועסק על ידי מנהל המזון האמריקני (American Food Administration) ואחר כך שימש כעורך המגזין 'המחוג' (The Dial), עד שזה שינה את כיוונו והפך למגזין ספרותי, ב-1920. ובלן פרסם באותו מגזין סדרה של מאמרים אשר מאוחר יותר הוא עיבד לספר "המהנדסים ושיטת המחירים" (The Engineers and The Price System). במאמרים אלה העביר ביקורת על היבטים שונים של השיטה הקפיטליסטית, כמו קביעת המחירים, מחסור מלאכותי, אורך חיים מוגבל מראש למוצר ועוד. לדעתו, ובניגוד למרקסיזם, מי שישימו קץ לשיטה הקפיטליסטית, יהיו המהנדסים ויתר הטכנוקרטים. תוך כדי כך היה ובלן, יחד עם קבוצה של אנשי אקדמיה ואינטלקטואלים אמריקנים, בין מייסדי הניו סקול, ובין השנים 1919 ו-1926 הקדיש מזמנו ומכוחו לפיתוחו.

רעיונותיו

ביקורתו של ובלן על המודל הכלכלי הסטטי הניחה את היסודות לתחום הכלכלה המוסדית. הוא לא היה רק כלכלן אלא גם סוציולוג, שדחה את עמדות הכלכלנים בני זמנו שראו את הכלכלה כתחום אוטונומי, יציב ובעל תכונות סטטיות. ובלן גרס כי הכלכלה מוטמעת בתוך מוסדות חברתיים. במקום להפריד אותה מיתר מדעי החברה, ובלן בחן את היחסים בין תופעות כלכליות, חברתיות ותרבויות. באופן כללי, חקר הכלכלה המוסדית ראה במוסדות הכלכליים תוצר של התפתחות תרבותית. אמנם הכלכלה המוסדית לא הפכה לאסכולה בולטת במחשבה הכלכלית אך היא אפשרה לכלכלנים מתחומים רבים לבחון בעיות כלכליות תוך התחשבות גם בנקודות מבט חברתיות ותרבויות.

ובלן השקיף על ההיסטוריה האנושית כמאבק בין יצירתיות לבין כוח. בסדר העולם הקפיטליסטי של תקופתו זיהה ובלן את מאבק זה עם ניגוד בין התעשייה לבין העסקים.

התעשייה, להגדרת ובלן, הינה כלל התהליך החברתי של הייצור (כולל היווצרות הידע הדרוש לכך). מטרתה היא לייצר ביעילות רבה ככל האפשר מוצרים ושירותים, והדבר מתבצע תוך ארגון שיטתי של הייצור ושימוש מושכל בידע. למרות שרוח תקופתו היללה את היזם הפרטי, ובלן הדגיש שהמדובר בפעילות שיתופית, בעיקרה. בנוסף, אין טעם בניתוח כל גורם ייצור לעצמו, כמו 'כוח עבודה', 'קרקע', 'הון'. לאלה יש משמעות רק בהקשר חברתי כולל.

"התאוריה של מעמד הפנאי", 1924

מטרת העסקים, לעומת זאת, היא הוספת עושר כספי נצבר. בניגוד לשיתופיות של הייצור, הרי העסקים מנתבים דרכם להוספת העושר באמצעות קונפליקטים לגבי חלוקת ההכנסות, ואלה, עקרונית, אינן תורמים דבר לייצור. העסקים מרוויחים לא כתוצאה מיכולתם לייצר, אלא כתוצאה מיכולתם לנכס לעצמם נתח מן היכולת הטכנולוגית והידע בחברה בה הם פועלים. במשטר הקפיטליסטי מנותבת התעשייה לשרת את מטרותיהם של העסקים, ובעצם, חלוקת ההכנסות מנותקת מן הייצור, כאשר העסקים מחזיקים בבעלותם קרנות הון, אשר הקשר שלהן לייצור הפיזי ערטילאי. יתרה מזו, לעסקים אין בדרך כלל עניין להביא את רמת הייצור לגובה מרבי. מטרתם היא להביאם לגובה בו רווחיהם יהיו מרביים. לרוב, אין הדבר היינו הך, והעסקים מגבילים למעשה את הייצור. כלומר, הרווח נובע אמנם ממה שיוצר, אך לא פחות, גם ממה שלא יוצר... למעשה, האמונים על יעילות כלכלית הם המהנדסים, שהם כמעט היחידים שעשויים לעמוד כנגד התהליך שתואר.

בניגוד לקרל מרקס, ובלן סבר כי מעמד הפועלים לא יהיה זה שישים קץ לשיטה הקפיטליסטית, אלא הטכנוקרטים, המהנדסים, שהם בעיניו נושאי בשורת השינוי העתידי, הם אלה שיביאו לסופו. הפרולטריון, בבוא ההזדמנות, יחקה בהתנהגותו את מעמד בעלי ההון.

בספרו "התאוריה של מעמד הפנאי", ובלן טבע את המושג 'צריכת ראווה', שהיא להגדרתו רכישת מוצרים במחיר העולה על שוויים. הוא מתאר כיצד 'מעמד הפנאי', המעמד שאינו חייב לעסוק בעבודה יצרנית לפרנסתו, רוכש מוצרים כדי להפגין את עושרו, ולא בשל הצורך בהם. המעמדות האחרים שואפים לחקות דפוס זה, וכך החברה כולה מוציאה כסף וזמן ללא תכלית של ממש. את נטייתם של בני 'מעמד הפנאי' לפעילות אינטלקטואלית ואמנותית מסביר ובלן בכך שאף זו דרך להפגין את החופש שלהם לבחור שלא לעסוק בעבודה יצרנית. בעומקו של רעיון צריכת הראווה עמדה הדעה כי צריכה אינה פעילות רציונלית, בהכרח.

כתביו

ספרים

• — (1899). The Theory of the Leisure Class: An Economic Study of Institutions. New York: MacMillan.
• — (1904). The Theory of Business Enterprise. New York: Charles Scribner's Sons.
• — (1914). The Instinct of Workmanship and the State of the Industrial Arts. New York: MacMillan.
• — (1915). Imperial Germany and the Industrial Revolution. New York: MacMillan.
• — (1917). An Inquiry into the Nature of Peace and the Terms of Its Perpetuation. New York: MacMillan.
• — (1918). The Higher Learning In America: A Memorandum On the Conduct of Universities By Business Men. New York: B. W. Huebsch.
• — (1919). The Place of Science in Modern Civilisation and Other Essays. New York: B. W. Huebsch.
• — (1919). The Vested Interests and the Common Man. New York: B. W. Huebsch.
• — (1921). The Engineers and the Price System. New York: B. W. Huebsch.
• — (1923). Absentee Ownership and Business Enterprise in Recent Times: The Case of America. New York: B. W. Huebsch.

מאמרים

• "Kant's Critique of Judgement", Journal of Speculative Philosophy, 1884.
• "Some Neglected Points in the Theory of Socialism", Annals of AAPSS 1891. in JSTOR
• "Bohm-Bawerk's Definition of Capital and the Source of Wages", Quarterly Journal of Economics (QJE), 1892, .
• "The Overproduction Fallacy", QJE, 1892. in JSTOR
• "The Food Supply and the Price of Wheat", Journal of Political Economy (JPE), 1893. in JSTOR
• "The Army of the Commonweal", JPE, 1894. in JSTOR
• "The Economic Theory of Women's Dress", Popular Science Monthly, 1894.
• "Review of Karl Marx's Poverty of Philosophy", JPE, 1896.
• "Review of Werner Sombart's Sozialismus", JPE, 1897.
• "Review of Gustav Schmoller's Über einige Grundfragen der Sozialpolitik", JPE, 1898.
• "Review of Turgot's Reflections", JPE, 1898.
• "Why is Economics Not an Evolutionary Science?", QJE, 1898.
• "The Beginnings of Ownership", American Journal of Sociology, 1898.
• "The Instinct of Workmanship and the Irksomeness of Labor", American Journal of Sociology, 1898.
• "The Barbarian Status of Women", American Journal of Sociology, 1898.
• "The Preconceptions of Economic Science", QJE1899 in JSTOR, and 1900. Part 1, Part 2, Part 3.
• "Industrial and Pecuniary Employments", Publications of the AEA, 1901. in JSTOR
• "Gustav Schmoller's Economics", QJE, 1901. in JSTOR
• "Arts and Crafts", JPE, 1902. in JSTOR
• "Review of Werner Sombart's Der moderne Kapitalismus", JPE, 1903. in JSTOR
• "Review of J.A. Hobson's Imperialism", JPE, 1903. in JSTOR
• "An Early Experiment in Trusts", JPE, 1904. in JSTOR
• "Review of Adam Smith's Wealth of Nations", JPE, 1904. in JSTOR
• "Credit and Prices", JPE, 1905. in JSTOR
• "The Place of Science in Modern Civilization", American J of Sociology, 1906. in JSTOR
• "Professor Clark's Economics", QJE, 1906. in JSTOR
• "The Socialist Economics of Karl Marx and His Followers", (1906,1907), QJE.
• "Fisher's Capital and Income", Political Science Quarterly, 1907.
• "On the Nature of Capital", 1908, QJE, 1908. in JSTOR
• "Fisher's Rate of Interest", Political Science Quarterly, 1909.
• "The Limitations of Marginal Utility", JPE, 1909.; in JSTOR
• "Christian Morals and the Competitive System", International J of Ethics, 1910. in JSTOR
• "The Mutation Theory and the Blond Race", Journal of Race Development, 1913. in JSTOR
• "The Blond Race and the Aryan Culture", Univ of Missouri Bulletin, 1913.
• "The Opportunity of Japan", Journal of Race Development, 1915. in JSTOR
• "On the General Principles of a Policy of Reconstruction", J of the National Institute of Social Sciences, 1918.
• "Passing of National Frontiers", Dial, 1918.
• "Menial Servants during the Period of War", Public, 1918.
• "Farm Labor for the Period of War", Public, 1918.
• "The War and Higher Learning", Dial, 1918.
• "The Modern Point of View and the New Order", Dial, 1918.
• "The Intellectual Pre-Eminence of Jews in Modern Europe", Political Science Quarterly, 1919. in JSTOR
• "On the Nature and Uses of Sabotage", Dial, 1919.
• "Bolshevism is a Menace to the Vested Interests", Dial, 1919.
• "Peace", Dial, 1919.
• "The Captains of Finance and the Engineers", Dial, 1919.
• "The Industrial System and the Captains of Industry", Dial, 1919.
• The Place of Science in Modern Civilization and other essays, 1919.
• "Review of J.M.Keynes's Economic Consequences of the Peace, Political Science Quarterly, 1920.
• "Economic theory in the Calculable Future", AER, 1925.
• "Introduction" in The Laxdaela Saga, 1925.

לקריאה נוספת

• Abercrombie, Nicholas; Hill, Stephen; Turner, Bryan S. (2006). Dictionary of Sociology. London: Penguin Books.
• Adair, David (1970). The Technocrats 1919-1967: A Case Study of Conflict and Change in a Social Movement (PDF) (M.A.). Simon Fraser University. נבדק ב-12 בפברואר 2015. {{cite thesis}}: (עזרה)
• Bell, Daniel (Autumn 1963). "Veblen and the New Class". The American Scholar. The Phi Beta Kappa Society. 32 (4): 616–638. נבדק ב-13 בפברואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
• Bell, Daniel (1980) [1st. pub. 1963]. "Veblen and the Technocrats: On the Engineers and the Price System". The Winding Passage: Sociological Essays and Journeys. Abt Books.
• Chavance, Bernard (2009). Institutional Economics. New York: Routledge. ISBN 9780415449113.
• Diggins, John P. (1978). The Bard of Savagery: Thorstein Veblen and Modern Social Theory. New York: Seabury Press.
• Dobriansky, Lev (1957). Veblenism: A New Critique. Washington, DC: Public Affairs Press.
• Dorfman, Joseph (1934). Thorstein Veblen and His America. New York: Viking Press.
• Dowd, Douglas (1966). Thorstein Veblen. New York: Transaction.
• Duggar, William M. (בדצמבר 1979). "The Origins of Thorstein Veblen's Thought". Social Science Quarterly. University of Texas Press. 60 (3): 424–431. {{cite journal}}: (עזרה)
• Fredrickson, George M. (Autumn 1959). "Thorstein Veblen: The Last Viking". American Quarterly. 11 (3): 403–415.
• Hodgson, Geoffrey M. (2004). The Evolution of Institutional Economics: Agency, Structure, and Darwinism in American Institutionalism. New York: Routledge.
• Horowitz, Irving Louis, ed. (2001). Veblen's Century: A Collective Portrait. New Brunswick, N.J.: Transaction. ISBN 978-0-7658-0099-2.
• Knoedler, Janet; Mayhew, Anne (Summer 1999). "Thorstein Veblen and the Engineers: A Reinterpretation". History of Political Economy. 31 (2): 255–272.
• Mayhew, Anne (1999). "Institutional Economics". In Peterson, Janice; Lewis, Margaret (eds.). The Elgar Companion To Feminist Economics. Edward Elgar Publishing.
• Nitzan, Jonathan; Bichler, Shimshon (2002). The Global Political Economy of Israel. Pluto Press.
• Parker, Noel; Sim, Stuart, eds. (1997). The A-Z Guide to Modern Social and Political Theorists. London: Prentice Hall/Harvester Wheatsheaf.
• Ramstad, Yngve (1994). "Veblen, Thorstein". In Hodgson, Geoffrey M.; Samuels, Warren J.; Tool, Marc R. (eds.). The Elgar Companion To Institutional And Evolutionary Economics. Edward Elgar Publishing.
• Riesman, David (1953). Thorstein Veblen. New York: Charles Scribner's Sons. ISBN 0844667560.
• Ritzer, George (2011). Sociological Theory (8th ed.). New York: McGraw-Hill. ISBN 9780078111679.
• Rutherford, Malcolm (1980). "Veblen on owners, managers, and the control of industry". History of Political Economy. 12 (3): 434–440.
• Sica, Alan, ed. (2005). Social Thought: From the Enlightenment to the Present. Boston, MA: Pearson Education.
• Simich, J. L.; Tilman, Rick (1982). "Thorstein Veblen and his Marxist Critics: An Interpretive Review". History of Political Economy. 14 (3): 323–341.
• Tilman, Rick (1992). Thorstein Veblen and His Critics, 1891-1963:Conservative, Liberal, and Radical Perspectives. Princeton University Press.
• Tilman, Rick (1996). The Intellectual Legacy of Thorstein Veblen: Unresolved Issues. Westport, CT: Greenwood Press.
• Veblen, Thorstein (1898). "Why is Economics Not an Evolutionary Science?". The Quarterly Journal of Economics.
• Veblen, Thorstein (1899). The Theory of the Leisure Class: An Economic Study of Institutions. New York: MacMillan.
• Veblen, Thorstein (בנובמבר 1901). "Gustav Schmoller's Economics". The Quarterly Journal of Economics. 16 (1): 69–93. {{cite journal}}: (עזרה)
• Waller, Jr., William T. (בספטמבר 1982). "The Evolution of the Veblenian Dichotomy: Veblen, Hamilton, Ayres, and Foster". Journal of Economic Issues. 16 (3): 757–771. נבדק ב-27 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
• Wood, John (1993). The Life of Thorstein Veblen and Perspectives on his Thought. New York: Routledge. ISBN 0-415-07487-8.
• Zahavi, Amotz (2010). The theory of signal selection and its implications to theories of indirect selection and altruism (Lecture recording). UCLA. נבדק ב-13 בפברואר 2015. {{cite AV media}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תורסטן ובלן בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] תורסטן ובלן24320297