תוקף (תחולה)

תוקף של הוראה - בחוק, בחוזה, בפקודה - הוא הזמן שבו הוראה זו מחייבת ויש לציית לה.

חקיקה

תחילת תוקף

דרך המלך בכל הנוגע לתחילת תוקפו של חוק (וכך גם תחילת תוקפה של חקיקת משנה) היא שהחוק נכנס לתוקף עם פרסומו. בישראל קובע סעיף 2 לחוק המעבר שחוקים יפורסמו ב"רשומות". הפרסום הוא תנאי הכרחי לכניסת החוק לתוקף. חוק המעבר קובע שעל חוק להתפרסם תוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת, אך אין הקפדה על עמידה בדרישה זו. לפי סעיף 21 לחוק הפרשנות, וק נכנס לתוקף בשעה 00:01 ביום פרסומו.

העיקרון הבסיסי הוא שנורמות חדשות שקובע המחוקק הן צופות פני עתיד. עיקרון זה נובע מאחד הכללים הבסיסיים של עקרון החוקיות, לפיו אין עונשין אלא אם מזהירין. לפיכך, ברירת המחדל היא כי חוק אינו חל למפרע, אלא אם כן נקבע בו במפורש אחרת. ייתכנו שני סוגים של חקיקה למפרע: חקיקה רטרואקטיבית, שמשנה את המצב החוקי למפרע, וחקיקה רטרוספקטיבית, שאינה משנה את המצב החוקי למפרע, אך היא משנה את תוצאותיהן של פעולות שנעשו בעבר. חוק רטרוספקטיבי, שבא לתת תוקף חוקי למעשים חסרי תוקף כזה שנעשו בעבר, נקרא חוק תשריר.

חקיקה רטרואקטיבית נחשבת קיצונית יותר מחקיקה רטרוספקטיבית, שכן משמעותה היא שאדם נהג בהתאם למצב חוקי מסוים, ובדיעבד התברר שהמצב החוקי היה שונה. עם זאת, ייתכנו גם מקרים שבהם האינטרס הציבורי יצדיק חקיקה מסוג זה. דוגמה בולטת לכך היא החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. חוק זה נחקק ב-1950, ותחולתו היא לגבי פשעים שהתרחשו בתקופת השלטון הנאצי, בין 1933 ל-1945.

לעיתים נקבעים חוקים אשר מועד תחולתם מאוחר ממועד פרסומם, על מנת לתת לציבור את הזמן הנדרש להיערכות לקיום החוק.

כאשר מתברר שהזמן שנקצב להיערכות לתחילת החוק אינו מספיק, נקבעת הארכה של תקופת היערכות זו, כלומר דחיית כניסתו לתוקף של החוק. כאשר המחוקק מתקשה להעריך את משך ההיערכות הנדרשת, הוא מסמיך את השר הרלוונטי לקבוע בצו את מועד כניסתו לתוקף של החוק.

גמר תוקף

חוק נחקק בדרך כלל ללא הגבלת תוקף, כלומר הוא בתוקף מיום כניסתו לתוקף ועד להודעה חדשה (תיקון החוק או ביטולו, צעדים המצריכים אף הם הליך חקיקה). לעיתים נקבע בחוק גמר התוקף שלו - חוק כזה קרוי הוראת שעה. לקביעתו של חוק כהוראת שעה יש טעמים אחדים:

• רצון לתת מענה לסוגיה נקודתית מבלי לשנות את הנורמה הכללית.
• קביעת נורמה לתקופת ניסיון, שבסיומה ניתן יהיה לבחון את יעילות החקיקה ואת השלכותיה.
• חקיקה בעייתית הנדרשת מאילוצים שונים, בדרך כלל ביטחוניים.

מעצם טיבה של הוראת שעה, תקופת תוקפה היא חודשים ספורים או שנים ספורות. עם זאת, כמה מהוראות השעה בישראל נשארו בתוקף במשך שנים רבות. כך, למשל, הוראת השעה המעמידה את תקופת השירות בצה"ל של גברים על 3 שנים, שנכנסה לתוקף ב-18 ביוני 1995, והוארכה לאחר מכן 14 פעמים, עד לביטולה בשנת 2013.

הוראת שעה, ככל חוק אחר, נחקקת על ידי הכנסת. סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה מעניק לממשלת ישראל דרך נוספת לחקיקה זמנית, שמצריכה רק החלטה של הממשלה, ללא צורך באישור הכנסת. כלי זה הוא תקנות שעת חירום, שהממשלה רשאית להתקינן במצב חירום כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים. תוקפן של תקנות שעת חירום הוא כפי שנקבע בהן ולא יעלה על שלושה חודשים. השימוש העיקרי של תקנות שעת חירום הוא בזמן מלחמה כוללת, למצבים בהם נדרשת הפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה של הכנסת וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת תהליך החקיקה. לאחר התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 התקינה הממשלה קבצים רבים של תקנות שעת חירום במטרה לצמצם את הפעילות במדינה כדי למנוע את התפשטות המגפה.

לעיתים חוק (או סעיף בחוק) אינו מבוטל, אך למעשה איש אינו אוכף אותו בשל שינויים במציאות החיים. חוק כזה מכונה אות מתה.

חוזה

בדומה לחוק, גם בחוזה ברירת המחדל למועד כניסתו לתוקף הוא מועד חתימתו, אך הצדדים רשאים לקבוע להוראותיו תוקף למפרע או תוקף עתידי.

על פי סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי) ניתן להתנות חוזה בתנאי, שאם התקיימו ייכנס החוזה לתוקף (תנאי מתלה), או שיחדל (תנאי מפסיק). אותו תנאי הוא אירוע עתידי ליום כריתת החוזה, אשר בעת כריתת החוזה אין הצדדים יודעים בוודאות אם יתרחש.

בחוק הסכמים קיבוציים נקבע: "תחילתו של הסכם קיבוצי היא מהיום שנקבע לכך בהסכם, ובאין תאריך קבוע – מיום חתימתו", וכן "הסכם קיבוצי יכול שיהיה לתקופה מסויימת הקבועה בו או לתקופה בלתי מסויימת או מקצתו כך ומקצתו כך." לעיתים הצדדים להסכם קיבוצי קובעים בו תנאי מתלה, לפיו ההסכם הקיבוצי ייכנס לתוקף רק כאשר שר העבודה והרווחה יוצי צו הרחבה להסכם זה. תנאי זה בא כדי שלא לתת יתרון תחרותי למעסיקים שאינם חתומים על ההסכם הקיבוצי.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27613994תוקף (תחולה)