תולעת צינור ענקית
 תולעת צינור ענקית
| |
|---|---|
קבוצה של תולעי צינור ענקיות, צולמו במשלחת של NOAA לאזור גלאפגוס, ב-2011.
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | תולעים טבעתיות |
| מחלקה: | רב זיפיות |
| סדרה: | Canalipalpata |
| משפחה: | Siboglinidae |
| סוג: | Riftia |
| מין: | תולעת צינור ענקית |
| שם מדעי | |
 Riftia pachyptilaמ. ל. ג'ונס, 1981 | |
תולעת צינור ענקית (שם מדעי: Riftia pachyptila) היא מין של תולעת טבעתית, המצויה במעשנות שחורות, סוג של נביעות הידרותרמיות בקרקעית האוקיינוס השקט[1]. הן ייחודיות בשל יכולתן לשרוד בסביבה בה יש ריכוז גבוה במיוחד של מימן גופרתי. אורכן עשוי להגיע ל-2.4 מטרים (7.9 רגל). הטמפרטורות בבית הגידול שלהן נעות בין 2 ל-30 מעלות צלזיוס. התולעים מתפתחות מפגיות השוחות באזור הפלאגי, ולאחר שהתבגרו, הן מחפשות נביעה הידרותרמית מתאימה לידה יוכלו לחיות. לאחר שזיהו את החומרים הכימיים המתאימים, הן מתיישבות על קרקעית האוקיינוס ונהפכות לנייחות. תולעי הצינור הענקיות כמעט ואינן מאוימות בידי טורפים.
תולעת הצינור הענקית מתרבה בהפריה חיצונית: הנקבה משחררת תאי ביצה עשירים בליפידים אל תוך המים; לאחר מכן, הזכרים משחררים תאי זרע, ששוחים במים עד שהם מתמזגים עם תאי הביצה ליצירת זיגוטה. תולעי הצינור הענקיות גדלות בקצב הגבוה ביותר שנמדד בחסרי חוליות ימיים: הן גדלות לגודל של כ-1.5 מטר, מגיעות לבגרות גופנית ומאכלסות נביעה הידרותרמית תוך פחות משנתיים. זאת בניגוד לתולעי ה-Lamellibrachia, שגדילתן עד לאורך של 2 מטר נמשכת 170–250 שנים.
קליטת חומרי הזנה
בפנים גופה של התולעת, ישנו מבנה ייחודי הנקרא טרופוזום, ומכיל מיליוני חיידקים סימביוטיים. החיידקים, החיוניים להזנת התולעת, אינם נמצאים בתוך הגמטות מלכתחילה, אלא נכנסים אל תוך התולעת באמצעות עיכול במהלך חייה. התולעת קולטת חומרי הזנה דרך הפתח בחלקה העליון. המזון נע משם דרך המעי הקדמי, האמצעי והאחורי, עד לפי הטבעת. לאחר שהחיידקים נקלטים במעי האמצעי, מתרחשים בו שינויים כימיים הגורמים לגדילתו, ולבסוף להיווצרותו של הטרופוזום.
בחלקה העליון של התולעת, ישנו אזור שצבעו אדום בשל ריכוז הגבוה של המוגלובין הנמצא בו; באזור זה ישנם צינורות הובלה רבים, דרכם התולעת קולטת חומרי הזנה (מימן גופריתי, חמצן, פחמן דו-חמצני וכו') מסביבתה. החמצן נקלט בגופה של התולעת באמצעות המוגלובין; עם זאת, ההמוגלובין יכול לשאת חמצן במין זה גם בנוכחות סולפיד, תכונה שאינה קיימת במינים אחרים.
למרות רעילותם של החנקה והנתרן החנקיתי, החנקן חיוני לתולעת על מנת שתוכל לבנות ממנו חלבונים וחומצות גרעין. החיידקים השוכנים בטרופוזום משנים את החנקה לאמוניום, +NH4. על מנת לקלוט חנקן בתהליכים אלה, התולעת קולטת חנקה בכמויות גדולות; ריכוז החנקה בדמן של תולעי צינור ענקיות גדול פי 100 מאשר במים בהן הן חיות. המנגנון בעזרתו התולעים מסוגלות לעמוד בריכוזים גבוהים כל כך של חנקה עדיין אינו ידוע.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Riftia pachyptila, Animal Diversity Web
23007347תולעת צינור ענקית