תאוריית הבלט - מונחים

בתחום המחול יש טרמינולוגיה ייחודית לתאוריית הבלט, הכוללת מונחים המגדירים את עולם הבלט כמו התנועות, תפקידי הרקדנים והתנוחות במהלך הריקוד.^[א]

עקרונות הבלט הקלאסי

כמו בשפה המדוברת, בה קיימות אותיות המרכיבות מילים, אשר מרכיבות משפטים בעלי הגיון, כך הבלט מורכב מחומרי-תנועה ותנוחה, אשר בחיבורים ביניהם יוצרים הגיון תנועתי. בשפה המדוברת ישנם עיצורים, הברות, מילים, משפטים, פסקאות וסיפור (או מאמר וכו'). בשפת הבלט קיימים אלמנטים גופניים המורכבים מפוזיציות רגליים וזרועות, ומצבי גוף המייצרים שפה של תנועה ותנוחה בחלל. בשפה המדוברת יש קצב דיבור, אינטונציה ומבטא, המקבלים פירוש על ידי השומע. גם בשפת הבלט המהירות קובעת את משמעות המשפט התנועתי. הדיוק בביצוע תוך שמירה על חוקי השפה הקלאסית, יהווה את הדיקציה הברורה. היכולת האישית של הרוקד, מבחינה פיזיולוגית ומבחינת נתוני ביטוי אמנותי, יביאו לידי ביטוי את הסגנון האישי (parol), כפי שבשפה המדוברת רמת הדיקציה, וצליל הקול קובעים את הסגנון האישי של הדובר.

ארבעת חוקי היסוד של הבלט הקלאסי

ארבעת חוקי היסוד בכל האסכולות של הבלט הקלאסי, אשר התפתחו במהלך ההיסטוריה, מתקיימים תוך כדי ביצוע כל התנועות והתנוחות. חוקים אלה אינם מתקיימים בזרם של הבלט הרומנטי או ניאו קלאסי, אלא בקלאסי הטהור בלבד.

רשימת מונחים

אַ לָה סֶקוֹנְד – בפוזיציה שנייה. (ראו פוזיציה).
אַדַג'וֹ – ריקוד בקצב איטי, בביצוע בלרינה ובן-זוגה.^[ב]
אַטִיטוּד – תנוחה קבועה. הרקדנית עומדת על רגל אחת ומגביהה את הרגל השנייה מאחור, בברך כפופה.
אַלֶגרו – ריקוד מלא חיים ומהיר, בהשוואה לאדג'ו.^[ב]

אַן בֱּס (en baisse) – תוך כפיפה.
אַן דֶאוֹר (en dehors) – פנייה החוצה הרחק מן הרגל התומכת.
אַן דֶדָאן (en dedans) – פנייה פנימה לעבר הרגל התומכת.
אַן לְ'אֵר (en l'air) – באוויר.
אֶנְטְרֶשֶה (entrechat) – צעד שבו הרקדנית קופצת ישר באוויר מתנוחת פּלִייֶה, ומפגישה את כפות הרגליים או מצליבה אותן מספר פעמים.
אַסֶמְבְּלֶה – צעד שבו הרקדן מתרומם נמוך מעל הרצפה, מיישר את שתי הרגליים באוויר וחוזר לפוזיציה חמישית.
אֶשָאפֶּה (echappe) – צעד שבו הרגליים "נמלטות" מפוזיציה סגורה אל פוזיציה פתוחה כשהרקדן מנתר למעלה.
בָּארֶל טֶרְן (barrel turn) – תנועה שבה הרקדן נע במעגל, תוך ביצוע סדרה של סיבובים באוויר, בזרועות ורגליים מתוחות במלואן תוך כדי סיבוב.
בַּטְמָאן (battement) – אחת ממגוון התנועות של הרגל. זו תנועה שבה הרגל המובילה נמתחת על הרצפה עד הארכתה המרבית.
בטמאן טנדו זֶ'טֶה (Jeté) – תנועה שבה הרגל המובילה "נזרקת" באוויר בגובה נמוך.
בלט (Ballet) – מילה צרפתית שפרושה ריקוד.
בלרינה – הדרגה הגבוהה ביותר של רקדנית בלהקת בלט.
בר (Barre) – מוט אחיזה מעוגל אשר קבוע על הקיר במאוזן בחדר החזרות, על מנת שהרקדנים יעזרו בו בעת ביצוע תרגילים.
גַרְגוּיַאד (gargouillade) – קפיצה הדומה ל-פה דה שא, אלא שבמהלכה כל אחת מן הרגליים מבצעת רונד דה ז'אמב.
דֶווֶלוֹפֶּה (developpe) – הושטה הדרגתית של הרגל כשהיא מתרוממת מעל הרצפה ונשלחת במלוא אורכה באוויר.
דָנְסֶר נוֹבְּל (danseur noble) – רקדן ראשי ובן-זוג לבלרינה בבאלטים קלאסיים כגון ז'יזל ואגם הברבורים.
וריאציה – בבלט, הכוונה פשוט לריקוד סולו, או pa de seul.
זֶ'טֶה (jeté) – קפיצה שבה משקל הגוף נזרק מרגל אחת לשנייה. גראן ז'טה היא קפיצה גבוהה ומהירה, שבה הרקדן נהדף מעל הרצפה ברגל אחת במגוון תנוחות מכינות, נשאר להרף עין בתנוחה באוויר, ונוחת בקלות על הרגל השנייה.
טוּר (tour) – סיבוב, מילה נרדפת לפּירוּאט.
טוּר אֶן לְ'אֵייר (tour en l'air) – פירואט המבוצע באוויר. הרקדנית, העומדת בפוזיציה החמישית, מתרוממת מעל הרצפה מדֶמי פְּלייה, מבצעת סיבוב שלם, וחוזרת לפוזיציה המקורית.
טֶרְן-אַאוּט (turn-out) – הפניה החוצה, המאפיין המייחד את הבלט הקלאסי. כל אחת מן הרגליים פונה החוצה מן האגן בזווית של 90 מעלות, כך שהברכיים פונות בכיוונים מנוגדים וכפות הרגליים יוצרות קו ישר על הרצפה.

טרן אאוט
כוריאולוגיסט – מומחה המיומן באחת או יותר מן השיטות המשמשות לתיווי תנועות בלט.
מתיחה (extention) – יכולת הרקדנית להרים ולהחזיק את הרגל המתוחה באוויר.
סוטֶה (sauté) – המילה משמשת להגדיר שינוי, הסבר לכך שקפיצה כרוכה בצעד או בתנוחה.
סולן – בלהקות בלט, הדרגה שבין קורפ דה באלה (להקה) לבין פרינסיפאל (רקדן ראשי).
סימון (mark) – לציין תנועות בלט, למשל באמצעות קצרנות אצבעות, במקום לרקוד אותן במלואן.
סינק (cinq) – פוזיציה חמישית.
עילוי (elevation) – הכושר המאפשר לרקדן להתרומם מעל הרצפה לביצוע קפיצות והיכולת להישאר באוויר תוך כדי התנועות האלה.
עָרָבּסְק – תנוחה קבועה. בצורתה השכיחה ביותר, הרקדנית עומדת על רגל אחת כשהרגל השנייה מורמת מאחור במלוא אורכה.
פָּא (pas) – צעד.
פא דֶה בּּוּרֶה (pas de bourrée) – צעד מסובך, שבו המשקל מועבר בשלוש תנועות מרגל לרגל. למעשה, זו תנועת התקדמות מהירה על הבהונות או על בהונות למחצה.
פא דֵה דֶה (pas de deux) – באופן כללי, ריקוד לשני מבצעים. הפה דה דה הקלאסי מורכב מחמישה חלקים: הכניסה (entree), שבו הבלרינה והרקדן הראשי יוצאים אל הבמה ; האדאג'ו, שבו הרקדן תומך בבלרינה במחול איטי ומלא-חן; וריאציה לרקדן; וריאציה לבלרינה; והקוֹדָה, קטע סיום לשני הרקדנים.

פא דה טְרוֹאַה (pas de trois) – ריקוד לשלושה מבצעים.
פא דה קְווטְר (pas de quatre) – ריקוד לארבעה מבצעים.
פא דה שא (pas de chat) – צעד קפיצה קל, שבו כל רגל בתורה נמשכת מעלה מתחת לגוף לפני שהרקדן נוחת שוב בפוזיציה חמישית.
פא דה שוואל (pas de cheval) – צעד שבו רגל הרקדן רוקעת בקרקע, כמו רגל של סוס.
פא סֶל (pas seul) – ריקוד סולו. נקרא גם "וריאציה".
פּאסָה (passé) – תנועה מפוזיציה אחת לאחרת, שבה הכף של הרגל העובדת עוברת את הברך של הרגל התומכת.
פוּאטֶה (fouetté) – פירואט שבו רגל אחת מצליפה הצידה ברוֹנְד דֶה זָ'אמְבּ, ואז פנימה אל ברך הרגל השנייה. הרקדנית מנצלת את התנופה המתקבלת כדי לחוג על הרגל התומכת, העולה אל הבהונות עם כל סיבוב.
פּוּאַנְט (pointe) – בוהן, אַן פואנט (en pointe): על הבוהן. סִיר לֶה פואנטה (sur les pointes): על קצות האצבעות. לפי המסורת, גברים אינם עולים מעבר לדמי פואנט, חצי הבוהן, כשהגוף נתמך גבוה על כרית כף הרגל ומתחת לבהונות.

"נעלי אצבע" או "נעלי פוינט"

פּוּאסוֹן (poisson) – פוזיציה שבה הבלרינה עומדת על הבהונות, רגליים צלובות בפוזיציה חמישית, הרגליים משוכות אחורה, הראש מורם והגב מקושת. כשבן הזוג תופס או מרים את הבלרינה בפוזיציה זו, זה נקרא "פא דה פואסון" או "fish dive".
פוזיציה (position) – חמש פוזיציות היסוד של כף הרגל הן הבסיס לכל הצעדים במילון הבלט הקלאסי. הן מבוצעות בכפות רגליים שטוחות על הקרקע, גבוה על כריות הרגל, או על הבהונות. בכל הפוזיציות, כפות הרגליים פונות החוצה.
- פוזיציה ראשונה – כפות הרגליים צמודות, יוצרות קו ישר יחיד.
- פוזיציה שנייה – זהה לראשונה, אבל העקבים מופרדים ברווח השווה לכף רגל אחת.
- פוזיציה שלישית – רגל אחת מוצבת לפני השנייה, כל עקב נוגע באמצע כף הרגל השנייה.
- פוזיציה רביעית – רגל אחת מוצבת לפני ובמקביל לשנייה במרחק של כף רגל אחת.
- פוזיציה חמישית – רגל אחת מוצבת לפני השנייה, עקב כל רגל נוגע בבוהן הרגל השנייה כך ששום בוהן אינה בולטת.
פּוֹר דֶה בְּרָה (port de bras) – נשיאה, או תנועה, של הזרועות. מעברי ידיים מפוזיציה אחת לשנייה מהכתף (לא מהמרפק), בתנועה רכה וזורמת.
פִּיוּ מוֹסוֹ (piu mosso) – מונח מוזיקלי, המורה על החשת הקצב.
פִּיקָה (piqué) – תנועת שינוי המציינת, שהרקדנית מבצעת תנועה או תנוחה על ידי מעבר ישיר אל עמידה על בהונות או על בהונות-למחצה בלי לכופף את ברך הרגל העובדת.
פִּירוּאֶט (pirouette) – סיבוב מלא של הגוף על רגל אחת. בנות מבצעות פירואט על בהונות, בנים על בהונות-למחצה. בפירואט-אצבע (finger-pirouett) הרקדן מרים את ידו השמאלית מעל ראשה של הבלרינה. היא אוחזת באצבע המורה שלו בידה הימנית תוך כדי סחרור.
פְּלֶסְמַן (placement) – יציבות - היכולת להחזיק את הגוף בפוזיציה הנכונה ב-turn-out מלא בכל התנוחות ובכל הצעדים.
פְּלִייֶה (plié) – כפיפת ברכיים. דֶמי-פלייה: חצי כפיפה של הברכיים. גְרָאן-פלייה: כפיפה עמוקה של הברכיים.
פֶּנְשֶה (penché) – תנוחת רכינה, שבה הרקדנית עומדת על רגל אחת כשהשנייה מורמת גבוה מאחור.
פּרֶמְיֵיר דָנְסְר (premier danseur) – שווה הערך הגברי לבלרינה, הדרגה העליונה של רקדן בלהקת בלט.
קָבְּרִיוֹל (cabriol) – תנועה שבה הרקדן מרים רגל אחת קדימה, אחורה או הצידה ואז מנתר ברגל התומכת ומעלה אותה להכות ברגל השנייה.
קוֹר דֶה בֵּאלֶה (corps de ballet) – הרקדנים בלהקת בלט, המופיעים בקבוצות גדולות.
קוֹריפֶה (coryphee) – רקדן או רקדנית המופיעים בקבוצה קטנה יותר מן הקור דה באלה.
קְרוֹאַזָה (croise) – פוזיציה שבה הרקדן עומד באלכסון לאולם בצורה כזאת, שכל רגל שהוא מרים מצטלבת ברגל השנייה.
רֶוֶורַנְס (reverence) – קידה עמוקה.
רֶלֶוֶה (releve) – הגבהת הגוף לפואנט או דמי-פואנט.
רוֹנְד דֶה זָ'אמְבּ (rond de jambe) – תנועה סיבובית של הרגל: הבוהן מתוחה קדימה, כף הרגל מתארת מעגל באוויר (rond de jamb en l'air) או על הרצפה (rond de jamb sur le terre).
רקדן ראשי (principal) – בלהקות בלט, הדרגה העליונה של רקדן או רקדנית. הרקדן או הרקדנית הראשיים רוקדים רק תפקידי סולו, בדרך כלל את תפקידי הסולו הראשונים במעלה בבאלט. אפשר להשוותם לשחקנים הראשיים בדרמה, בניגוד לשחקן תומך בתפקיד משני.
שָנָה (chaine) – סדרה של סיבובים מהירים במעגל או בקו ישר, מבוצעים על בהונות או על בהונות-למחצה.
שָאסֶה (chasse) – צעד גלישה. הרקדן מנתר נמוך מעל הרצפה, נוחת, והרגל העובדת "רודפת" את הרגל הנוחתת מן הפוזיציה.