תאודור שניידר
 | |
| תיאודור שניידר 1970 | |
| לידה | 7 במאי 1911 |
|---|---|
| פטירה | 31 באוקטובר 1988 (בגיל 77) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | פרנקפורט, גרמניה |
תאודור שניידר (בגרמנית: Theodor Schneider; 7 במאי 1911, פרנקפורט – 31 באוקטובר 1988, פרייבורג) היה מתמטיקאי גרמני הידוע בעיקר בשל פתרון הבעיה השביעית של הילברט. שניידר פרסם הוכחה למשפט גלפונד-שניידר בשנת 1935, מעט לאחר שאלכסנדר גלפונד הוכיח אותו באופן בלתי תלוי. המשפט עונה בחיוב לבעיה השביעית של הילברט וקובע שלכל a אלגברי שונה מ-0 ומ-1 ולכל b אי-רציונלי ab מספר טרנסצנדנטי.
ב-1949 הרחיב את המשפט והכליל אותו כך שיתפוס לפונקציות מרומורפיות נוספות.
חייו
שניידר למד בפרנקפורט בין השנים 1929–1934. הוא הוכיח את משפט גלפונד-שניידר בעבודת הדוקטורט שלו. לאחר מכן נעשה לעוזרו של קארל לודוויג סיגל באוניברסיטת גטינגן שם למד עד לשנת 1953. הוא היה לפרופסור באוניברסיטת ארלנגן בין השנים 1934–1953 ולאחר מכן בפרייבורג מ-1959 עד לפרישתו ב-1976. בזמן ששהה בפרייבורג שימש מנהל של המכון למחקר מתמטי של אוברוולפאך (1959–1963).