רבי ששון שמוחה
 | |
| לידה |
1820 ה'תקפ"א |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1910 (בגיל 90 בערך) כ"ב בכסלו ה'תרע"א |
| כינוי | ששון שמוחה (ששון סמוחה) |
| חתימה |
 |
|
שביבי אש תשוקתיך |
הרב ששון ב"ר אליהו ב"ר משה הלוי[3] (נולד בשנת ה'תקפ"א, 1820 - נפטר בכ"ב בכסלו ה'תרע"א, 23 בדצמבר 1910), מכונה בשם הרב ששון שמוחה[4], שימש כראב"ד וכחכם באשי בבגדאד[5][6][7].
ביוגרפיה
הרב ששון שמוחה למד במדרש בית זלכה אצל הרב עבדאללה סומך[8]. הרב שימש בדיינות בשנים 1841–1876 (ה'תר"א - ה'תרל"ו). בשנת ה'תר"ך התנגד לגזילת קבר יחזקאל על ידי המוסלמים מידי היהודים[6].
לאחר פטירת הרב עובדיה אברהם הלוי בשנת ה'תרל"ו (1876), הרב ששון שמוחה החליף את הרב במשרת החכם באשי[5]. בשנת ה'תרל"ט (1879) פוטר הרב ששון ממשרת החכם באשי בשל טענות כנגדו בעריכת המיסים וארנונה שלא כדין. קהילת בגדאד החליטה שלא להעניק לרב המפוטר מכספי הכוללות; ביום ט"ז בסיון ה'תר"מ (1880) שלחו הסכמה נגדו, שחתמו עלייה קרוב לחמש מאות איש מחכמי ועשירי הקהילה, לרב משה הלוי. בו' באב ה'תרמ"א השיב הרב משה הלוי למה שכתבו לו, הרב התרעם על כך ואמר שמעשיהם כנגד הרב נעשו מטינה אליו. כתוצאה מתגובתו של הרב הסכימו הנבחרים לפסוק להרב ששון סך של 375 קרוש צאג בכל חודש (חצי ממשכרותו)[5][8][9].
בשנת ה'תרנ"ג הרב עמד לעזרת קהילת יהודי המדאן, שעמדו לטבח בהוראת המופתי של העיר. הרב פנה אל המופתי הגדול של איראן שביטל את הגזרה מול היהודים[6][10][11].
הרב ששון שמוחה יושב שני משמאל עם רבני עיראק
הרב ששון שמוחה יושב רביעי מימין יחד עם רבני עיראק
הרב ששון יושב שישי מימין עם רבני עיראק
הרב ששון יושב שני משמאל
הרב ששון שמוחה
הערות שוליים
- ^ ספר השירים, עמ' 314, בגדאד: דפוס חכם עזרא דנגור, ה'תרס"ו.
- ^ ספר הפזמונים, עמ' 276, ירושלים: דפוס ציון, ה'תרפ"ט.
- ^ 3.0 3.1 ד"ר אברהם בן יעקב, שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים, עמ' 334, ירושלים: מכון בן צבי, ה'תש"ל.
- ^ נכתב גם בשם "ששון סמוחה"
- ^ 5.0 5.1 5.2 אפרים חדד, בבל וחכמיה - תולדות רבני בבל בתקופה האחרונה, עמ' 276, בהוצאת מכון הכתב, 1989.
- ^ 6.0 6.1 6.2 אברהם טווינה, גולים וגאולים, עמ' 51, רמלה: הוצאת בית הכנסת גאולה, 1968.
- ^ הרב יהושע משה, קץ הימין - תולדות חכמי ורבני בבל ראשונים ואחרונים, עמ' 142, ירושלים: הוצאת ספרים בקאל, 1966.
- ^ 8.0 8.1 ד"ר אברהם בן יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, עמ' 163, ירושלים: הוצאת קרית-ספר, 1979.
- ^ ד"ר אברהם בן יעקב, יהודי בבל בתקופות האחרונות, עמ' 183, ירושלים: הוצאת קרית-ספר, 1980.
- ^ משה שבת, ישיבות בגדאד, עמ' 328, ה'תשע"ו.
- ^ הרב שלום הלל, מן הגנזים, עמ' 223, ירושלים: הוצאת אהבת שלום, 2017.
| חכמי הבאשי בבגדאד | ||
|---|---|---|
| המאה ה-19 | הרב רפאל קצין (1849-1852) • הרב עובדיה אברהם הלוי (1852-1876) • הרב ששון שמוחה (1876-1879) • הרב אלישע דנגור (1879-1884) • הרב אברהם הלל (1884) • הרב אלישע דנגור (1884-1886) • הרב אברהם הלל (1886-1889) • הרב אלישע דנגור (1889-1893) • הרב יצחק מג'לד (1893-1905) | |
| המאה ה-20 | הרב משה ראובן צדקה (1905) • הרב דוד פאפו (1906-1911) • הרב אברהם הלל (1911-1915) • הרב ירוחם נסים אלישר (1915-1918) • הרב משה חיים שמאש (1918-1923) • הרב עזרא דנגור (1923-1928) • הרב ששון כדורי (1928-1930) • הרב אברהם אצלאן יהודה (1930-1932) | |
