שרה פרקר רמונד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שרה פרקר רמונד (באנגלית: Sarah Parker Remond; נולדה: 6 ביוני 1826 - 13 בדצמבר 1894)[1] הייתה אקטיביסטית אפרו-אמריקאית, מרצה ופעילה נגד הגזענות במאה ה-19. היא נולדה כאשה חופשייה בסיילם, מסצ'וסטס, מדינה שבה העבדות נאסרה. במהלך חייה, היא הרצתה ברחבי בריטניה נגד העבדות בארצות הברית. בהמשך, במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, שהייתה בעיקרה מאבק על סיום העבדות במדינות הדרום של ארצות הברית, היא יצאה למסע הסברה ברחבי בריטניה ועזרה לשכנע את אנשי בריטניה לתמוך באיחוד (הצפון) המתנגד לעבדות.
ילדות
רמונד נולדה בסיילם, מסצ'וסטס לננסי, בתו של בוגר מלחמת העצמאות, וג'ון, אדם אפרו אמריקאי חופשי מלידה, שהגיע למסצ'וסטס בגיל 10 (1798) מהקולוניה ההולנדית קורסאו. שרה הייתה אחת מאחת עשרה ילדים. שני הוריה השתקעו בסיילם, ושם בנו עסק מצליח שכולל מסעדה, בית קפה ומספרה.[2]
כשרמונד ואחיותיה התקבלו לבית הספר הציבורי של סיילם, בגיל 8 (שנת 1835), אך הן נדחו מכניסה לבית הספר בידי ועדת הפרדת הגזע של הבית ספר, בגלל צבע עורן. בעקבות כך, המשפחה כולה עברה לניופורט, רוד אילנד, ורמונד למדה בבית ספר פרטי לשחורים בלבד. ג'ון רמונד, אביה, התחיל קמפיין לביטול האפליה הגזעית בבתי הספר בסיילם, וקמפיין זה הצליח, לכן, המשפחה כולה חזרה לסיילם בשנת 1841. אך באותה תקופה, שרה פרקר רמונד כבר הייתה מבוגרת מדי מכדי להיכנס לבתי ספר, לכן את המשך חינוכה היא קיבלה דרך הרצאות וקונצרטים שהיא הייתה בהם, וכן קריאה של הרבה ספרים. בנוסף, רמונד קראה הרבה עיתונים של ארגונים נגד עבדות, אשר נמכרו בזול והיו מאוד נפוצים בסיילם.[2]
פעילות נגד העבדות באמריקה
עוד לפני שמשפחת ריימונד עברה לרוד איילנד, כבר הייתה פעילות נגד עבדות בביתם. ג'ון רמונד, אביה של שרה, היה פעיל בתנועות לסיום העבדות התנועה לסיום העבדות בארצות הברית (אנ') כבר משנות השלושים של המאה ה-19. אחיה המבוגר של רמונד, צ'ארלס לנוקס רמונד (אנ'), גרם לשלוש מתוך שבע אחיותיו להיכנס לפעילות נגד העבדות, אחת מאותן אחיות הייתה שרה. הן היו שייכות לתנועה הנשית נגד העבדות של סיילם, שנוסדה בידי נשים שחורות, שאחת מהן הייתה אימה של רמונד, ננסי ב-1832. אחיה, צ'ארלס, המשיך בפעילות נגד העבדות, וכשהמשפחה חזרה לסיילם, בשנת 1842, שרה הרצתה יחד איתו נגד העבדות, כשהייתה בת 16 בלבד.[3]
בניגוד לאחיותיה, שהמשיכו בדרך ההורים והפכו למפעילות העסק, רמונד עצמה הפכה את משרת המרצה נגד הגזענות למשרה מלאה.[4]
אירוע חשוב בפעילותה נגד הגזענות קרה ב-4 במאי 1853. שרה, אחותה קרוליין רמונד פוטנם, וכמה אנשים נוספים קנו כרטיסים לאופרה דון פסקל שעלתה בבוסטון. כשהם נכנסו לתיאטרון והתקדמו לעבר כיסאותיהם, הם התבקשו לעזוב בגלל שהם קנו כרטיסים לאזור ללבנים בלבד. הם סירבו, ושוטר התיאטרון הוזעק. נאמר להם שהם יכולים לקבל החזר או ללכת לגלריה. השוטר דחף את שרה, קרע את שמלתה ופצע את כתפה. שרה תבעה את הנהלת התיאטרון ואף קיבלה פיצוי של 500 דולר בנוסף להחזרת העלות של הכרטיסים להצגה, ותביעה זו גרמה להפסקה של ההפרדה הגזעית באולם. 500 הדולר לא כיסו את הוצאות המשפט שריימונד שילמה, אך היא אמרה שמטרתה לא הייתה הכסף, אלא לעשות צדק.[4]
בגיל 30, בשנת 1856, היא התחילה את הפעילות שלה מחוץ לבוסטון, ויצאה לסיור הרצאות בניו יורק ביחד עם חברים אחרים באגודה האמריקאית נגד העבדות. למרות חוסר הניסיון שלה בעמידה מול קהלים גדולים, היא קיבלה מחמאות רבות. היא המשיכה להרצות לכל אורך החוף המזרחי של ארצות הברית.[2]
פעילות נגד העבדות בבריטניה
למרות שהעבדות בבריטניה בוטלה רשמית בשנת 1838, עדיין הרבה יצרנים בריטים היו תלויים בכותנה שהגיעה מדרום ארצות הברית, נקטפה ועובדה בידי עבדים. לכן, רמונד הוזמנה על ידי מתנגדים לעבדות להרצות גם בבריטניה, לאחר שהשיגה מוניטין כמרצה מבריקה בארצות הברית. היא עזבה את ארצות הברית בסוף שנת 1858 והגיעה לליברפול, אנגליה בינואר 1859. במסע הרצאות גדול, היא הרצתה בכל רחבי אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. רבים ממאזיניה אף פעם לא ראו אישה שחורה, והיא עוררה סקרנות רבה. בנוסף, רצינותה ותבונתה הביאו רבים להשתכנע במטרתה ולתרום לעמותות נגד העבדות, במטרה לסיים את העבדות באמריקה. בהרצאותיה היא התייחסה לזוועות הקורות בעבדות, ובמיוחד גם להתעללות ולדיכוי שיש נגד נשים תחת עבדות, נושא שלא דיברו עליו לפני כן.[5]
בנובמבר 1859, היא הייתה מעורבת בעוד תקרית גזענית, כשלא אושרה לה ויזה לצרפת, שם היא רצתה לצאת לחופשה, מכיוון שלא היו לה את הזכויות המלאות של אזרח אמריקאי, בגלל צבע עורה. הסיפור הזה פורסם בעיתון בלונדון שביקר את ארצות הברית והביא עוד יותר את הנושא הזה לידיעת הציבור.[5]
באוקטובר 1859, אחרי המסע, היא התחילה ללמוד בקולג' ברנפורד לנשים (שלאחר מכן נהיה חלק מאוניברסיטת לונדון) והמשיכה להרצות בחופשות מהלימודים.[5]
במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, שהתחילה ב-1861, והיוותה בעצם את המאבק הסופי נגד העבדות בארצות הברית, רמונד נשארה בבריטניה ופעלה למען כך שבריטניה לא תתמוך בקונפדרציה (הדרום). רשמית, בריטניה נשארה נייטרלית, אך היה חשש שבגלל קשרי הסחר החזקים שיש לבריטניה עם מדינות הדרום (קשרים שכוללים בעיקר סחר בכותנה), בריטניה תתמוך בהם. רמונד, ביחד עם רבים אחרים, תמכה ופעלה למען שכנוע אנשי בריטניה למטרה, שבריטניה, ביחד עם האיחוד (הצפון), ייצרו מצור ימי על הקונפדרציה, וימנעו סחר של הקונפדרציה עם שאר העולם, ובכך יגרמו לקריסתה הכלכלית. מטרה זו הצליחה, ולמרות שבריטניה נשארה נייטרלית, היא לא סחרה עם הקונפדרציה.[3]
לאחר המלחמה, רמונד חזרה לארצות הברית, הצטרפה לארגון למען שוויון זכויות האמריקאי, ופעלה למען זכות הצבעה לכולם, כולל אפרו-אמריקנים, עבדים משוחררים ונשים.[3]
התקופה המאוחרת יותר בחייה לא מתועדת היטב, אך זה מה שכן ידוע: היא חזרה לאנגליה בשנת 1867, ואז עברה לשווייץ ואז לפירנצה שבאיטליה. בפירנצה, היא אולי למדה רפואה, אך לא ידוע אם היא השלימה את הלימודים. היא התחתנה בשנת 1877 לגבר איטלקי, אך נראה שנישואיה לא החזיקו מעמד זמן רב. היא נפטרה ב-13 לדצמבר 1894, בגיל 74.[3]
הערות שוליים
- ^ Sarah Parker Remond, Iowa State University - Archives of Woman's Political Communication
- ^ 2.0 2.1 2.2 Sarah Remond Ejected from Boston Theater, www.massmoments.org (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Sarah Parker Remond, North American 19th-Century Black Activist, ThoughtCo (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 Dorothy Burnett Porte, :The Remonds of Salem, Massachusetts A Nineteenth-Century Family Revisited
- ^ 5.0 5.1 5.2 Remond, Sarah Parker (1826–1894) | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
33858571שרה פרקר רמונד