שרגא פייבל פרנקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ד"ר שרגא פייבל פרנקלכתיב יידי: פרענקעל; כ"ז בכסלו תרל"ו, 25 בדצמבר 1875[1] וסיליקוב (אנ'), האימפריה הרוסיתי"ט באדר ה'תרצ"ג, 17 במרץ 1933, ניס, צרפת), שנודע בשם העט בַּר־טוֹבִיָּה, היה מורה, מתרגם, ומבקר עברי.

ביוגרפיה

נולד בעיירה וַסִילִיקוֹב (אנ') (וסילקיב; כיום Василькiв) שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז קייב באוקראינה). אביו היה למדן, ואצלו למד פרנקל הצעיר לימודי קודש וכן ספרות חול עברית. מגיל צעיר נמשך פרנקל לרעיונות סוציאליסטיים, ולאחר שחי שנים מספר בערים שונות באוקראינה, נאלץ להימלט מפני הבולשת הרוסית בשנת 1901, ועל כן עקר לשווייץ. השתקע בז'נבה ולמד פילוסופיה ומדעי החברה עד 1906. התקיים בדוחק מהוראה והרצאות פומביות, התקרב אל הסופר היהודי-רוסי מרדכי בן עמי (רבינוביץ'), ותרגם מכּתביו לעברית. מטעמי בריאות עקר משווייץ לצרפת בשנת 1912, ובשנת 1917 השתקע בעיר ניס עד מותו, בודד ועני,[2] בשנת 1933.

כתביו

פרנקל השתתף במשך עשרות שנים ברבים מכתבי העת והעיתונים העבריים של זמנו – "הדור", "השילוח", "המעורר", "העולם", "רביבים", "העתיד", "העומר", "רשפים" ו"העברי" – בכתיבה פובליציסטית ועיונית, תחילה בכינוי "בר דרומא" ולאחר שסופר אחר החל לפרסם בכינוי זה[3] בכינוי "בר טוֹביה". נושאיו היו ענייני השעה, חקרי יהדות וסוציאליזם. פרנקל היה בין הראשונים שכתבו חיבורים עיוניים בעברית על סוציאליזם, בין היתר בסדרת מאמרים, בהם "להשתלשלות התורה הסוציאליסטית" ו"לתולדות דת המהפכה".

בחייו הוציא ספר אחד, אף הוא לא שלם, ושמו "ספר הנזירים: תולדות הנזירות בישראל" (ורשה, תר"ע). לאחר מותו כונס "כתבים נבחרים" שלו (תשכ"ד, 1964), בשני כרכים עם מבוא מאת גדליה אלקושי. פרט לעברית, פרסם גם בגרמנית וביידיש.

תרגומיו:

כתבים נבחרים:

  • בר-טוביה, כתבים נבחרים / סידר והוסיף מבוא, הערות וביבליאוגרפיה: גדליה אלקושי, תל אביב: אגודת הסופרים העברים על ידי הוצאת מחברות לספרות, תשכ"ד.[4]

‫** עמ' 727–808: ביבליוגרפיה של בר-טוביה, מאת גדליה אלקושי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרגא פייבל פרנקל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ייתכן שנולד שנה קודם או שנה מאוחר יותר, ומעיד על כך ידידו של פרנקל, משה לייטר, ומסביר שפרנקל עצמו לא היה בטוח, ואף התעודות שהיו בידו לא הועילו, כיוון שנקבו בתאריכים סותרים. דברי לייטר מופיעים ב"הירדן", שנה ג', חוברת ג'/ד', תרפ"א.
  2. ^ כך לפי ח"נ ביאליק, בנאום הפתיחה בוועידת הסופרים בת"א, סיון תרצ"ג, בפרויקט בן-יהודה.
  3. ^ הכוונה לחיים זאב בר דרומא (שרמייסטר)
  4. ^ ביקורת: י. א. ‬זיידמן, השבת אבידה לספרות העברית, דבר, 2 באוקטובר 1964.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26932156שרגא פייבל פרנקל