ברדיצ'ב

ברדיצ'ב
Бердичів

בית כנסת שומם בברדיצ'ב
בית כנסת שומם בברדיצ'ב
מדינה
מחוז
תאריך ייסוד	1430
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	76,711 (2017)
קואורדינטות	49°54′00″N 28°34′00″E
(למפת אוקראינה מוגדלת)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים ברדיצ'ב (למפת אוקראינה רגילה)   קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים השחור ים אזוב קרים ברדיצ'ב (למפת מחוז ז'יטומיר רגילה)   ז'יטומיר קורוסטן זוויאהל מאלין אוברוץ' אולבסק בלארוס קייב ויניצה חמלניצקי רובנו ברדיצ'ב (למפת מחוז ז'יטומיר מוגדלת)   ז'יטומיר קורוסטן זוויאהל מאלין אוברוץ' אולבסק בלארוס קייב ויניצה חמלניצקי רובנו ברדיצ'ב

ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא העיר הגדולה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לז'יטומיר. היא נוסדה בשנת 1455, ובה כ-86,200 תושבים נכון ל-2003.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לפי ההיסטוריון תאודור נרבוט מקור השם הוא השם של נסיך ברדיץ', אשר הקים את המבצר ברדיצ'ב. בשנת 1320 קניאז גדימינאס העביר את המחוז, בה נמצאת ברדיצ'ב, למשפחת טישקוביץ'. כתוצאה מאיחוד לובלין העיר עברה לכתר פולני, אך נשמרה בשליטה של משפחת טישקוביץ'.

מהמאה ה-16 עד סוף המאה ה-18 ברדיצ'ב הייתה תחת שלטון פולין.

הקהילה היהודית

ב-1732, לאחר קבלת אישור מליידי תרזה דומיין^{[דרוש מקור]}, אישה שבבעלות משפחתה נמצאה העיר, ניתן צ'ארטר (כתב זכויות) לגילדה של החייטים היהודים, אשר שחררם מהתערבות הרשויות הקהילתיות.

בעיר התנהל יריד שנתי. בעלי העיר קבעו שכל זכויות המונופול שהיו תקפות כל השנה מתבטלות בתקופת היריד וכך יכלו היהודים לנצל את תקופת היריד לביצוע עיסקאות בתוצרת חקלאית. התפתחות היריד הביאה להתפתחות העיר וזו בתורה גרמה ליריד להיות גדול ומרכזי יותר.

כתוצאה מכך צמחה אוכלוסייתה היהודית של העיר, וכך העיר נהייתה המרכז היהודי הגדול ביותר באזור (במיוחד מבחינת האוכלוסייה). בשנת 1765 מספר היהודים בעיר היה 1,220 מתוך 1,541 תושבים,וב-1789 גדל מספר היהודים ל-1951. מהמאה ה-17 עד הכיבוש הגרמני הייתה ברדיצ'ב עיר מרכזית ליהודים. רבי ליבר הגדול מברדיטשוב היה רבה הראשון של העיר וכן שימש בה באותה עת גם רבי יוסף חריף כאב"ד. בהיות רבי ליבר כבן 85 הגיע אליה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שכיהן בה ברבנות, משנת 1785, ועד פטירתו בשנת 1809.

על פי האגדה^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}, רבי ליבר גר בצעירותו בעיירה סמוכה למקום בו נבנתה העיר ברדיצ'ב מאוחר יותר, והיה מתבודד ביערות סמוך לעירו. בעקבות תקרית שהייתה לו עם פריץ העיר, הבטיח לו הפריץ להקים עיר מיוחדת ליהודים – והיא העיר ברדיצ'ב.

בשואה

ערב מלחמת העולם הראשונה חיו בברדיצ'ב כ-50,000 יהודים, כ-70% מתושביה, אך עקב פוגרומים ותהליכים כלכליים וחברתיים תחת שלטון ברית המועצות, הצטמצם מספר יהודי העיר לכדי כ-23,000 טרם מלחמת העולם השנייה.

ב-7 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ובעוד שרבים מיהודיה נמלטו ממנה מזרחה, הגיעו אליה אלפי פליטים יהודים מאזור מערב אוקראינה. הגרמנים החלו מיד במעשי התעללות ביהודי העיר, ובלקיחתם לעבודות כפייה, ועד סוף חודש יולי בלבד נרצחו בעיר כ-1,300 יהודים.

באוגוסט 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בשכונה ענייה בה, מבלי שהתאפשר להם להעביר אליו רכוש או ציוד. בגטו שררה צפיפות קשה ביותר, וב-25 באוגוסט נרצחו בידי הגרמנים למעלה מ-500 מיושביו. בספטמבר 1941 נרצחו כ-1,300 יהודים נוספים מהגטו ליד הכפר חז'ין (Khazhin), וב-15 בספטמבר 1941 נרצחו כ-12,000 עד 15,000 מיהודי הגטו בבורות ירי ליד הכפר רדיאנסקויה (Radianskoye).

ב-30 באוקטובר 1941 נרצחו כ-3,000 יהודים נוספים מהגטו, וב-3 בנובמבר 1941 נרצחו כ-2,000 יהודים נוספים בידי האיינזצגרופן והמשטרה האוקראינית בסמוך לחוות סוקולינו (Sokulino).

ב-1 במרץ 1942 הועברו היהודים שנותרו בגטו למחנה קרסנאיה גורה (Krasnaya Gora), ובהמשך, הועברו אליו כ-700 יהודים נוספים מעיירות סמוכות. ב-16 ביולי 1942 רצחו חיילי ס"ד ושוטרים אוקראינים את כל יושבי המחנה, למעט מספר בעלי מקצוע, אשר נרצחו מאוחר יותר. כ-100 יהודים שהתגלו במקומות מסתור בעיר נרצחו במקום, וכן כ-70 ילדים יהודים שמצאו מקלט בבית היתומים בעיר. באותה תקופה נרצחו גם כ-70 ילדים ממשפחות מעורבות בעיר.

אחרי השואה

כיום קיימת בעיר קהילה יהודית מצומצמת, ולה בית הכנסת אחד הפעיל כל ימות השנה, כמו כן במקום מקווה טהרה. בעיר קיים גם בנין הכנסת אורחים יהודי כשר בשם "קריית קדושת לוי" על שמו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.

בתי הקברות היהודיים

הקברים שזוהו בעבר כקברי רבי לוי יצחק מברדיצוב מחוץ לאוהל, בתמונה נראים לאחר שהוסר מהם הכיתוב

בעיר קיים בית קברות ענק שמשמש לקבורה עד היום הזה, בשנות השואה חולל חציו הראשון של בית הקברות עד לאזור ציונו של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב "סניגורן של ישראל", כהיום שוקם הקבר מחדש ונבנה עליו אוהל חדש, בסביבות שנת תשע"ח התפתח דיון אודות מקום קברו המדויק, שליח חב"ד בברדיצ'ב הרב משה שמואל טאלהר טען כי מקום הציון אינו באוהל אלא כמה מטרים לצידו, והקים שם מצבה חדשה לרבי לוי יצחק ולשלושת בניו.

במהלך שיפוצים באוהל ציונו שנעשו בשנת תש"פ, בחסות מגפת הקורונה שהפסיקה את זרם המבקרים והמתפללים במקום, הוחלט להרים את רצפת הבטון באוהל, ולהתקין במקום חימום תת-רצפתי, לרווחת המתפללים הפוקדים את המקום בימי החורף. לאחר שהבטון במרכז האוהל שהיה קיים עד היום הורם, התגלו קירות האוהל המקורי לאחר חפירה התגלתה רצפה משולבת צבעים, ובתווך מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק הצמודה לשלוש מצבות נוספות המיוחסות לשלושת בניו שנקברו יחד עמו. בעקבות כך הוסר הכיתוב מעל המצבות שהוקמו מחוץ לאוהל.

בית הקברות נשמר על ידי היהודים תושבי המקום.

קברו של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ממוקם בלב העיר ברדיצ'ב ברחוב shevchenka st, 15/25 berdychiv במקום היה בעבר בית קברות יהודי שנחרש עד היסוד בשנות שלטון הקומניסטים ונבנה במקום פארק, לאחר מאמצים מרובים נמצא מקום ציונו של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב והוקמה במקום מצבה מגודרת על ידי ארגון אוהלי צדיקים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברדיצ'ב בוויקישיתוף

• ברדיצ'ב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• בנימין לוקין, ברדיצ'ב, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• ברדיצ'ב (Berdichev), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
• ברדיצ'ב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
• אתר הנצחה לקהילת ברדיצ'ב ויהודיה

ערך זה הוא קצרמר בנושא אוקראינה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.