שרבט גולה

שַרְבַּט גוּלָה (בפאשטו: شربت گلا) (נולדה ב-1972) היא אישה ממוצא אפגני-פתאני אשר התפרסמה כאשר תמונת פניה הופיעה על שער המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק בשנת 1985, בגיליון שעסק בפליטים ברחבי העולם. מאז נודעה בכינוי "הנערה האפגנית".

חייה

גולה התייתמה מהוריה במהלך פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. בעת המלחמה היא התגוררה במחנה הפליטים נאסיר בארג בפקיסטן, לאחר שהוגלתה מאפגניסטן על ידי כוחות הצבא האדום. במחנה פליטים זה צולמה על ידי הצלם סטיב מק'קורי עבור המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק. שרבט גולה הייתה אחת מהתלמידות בבית הספר הלא-רשמי של מחנה הפליטים; בגלל חוקי הצניעות הנוקשים באפגניסטן וחוקי הטליבאן שם, לא היו הרבה הזדמנויות לצלם נשים אפגניות, ומק'קורי ניצל את ההזדמנות וצילם את הנערה בעלת המבט החודר.

אף על פי ששמה או זהותה לא היו ידועים, תמונתה, תחת הכותרת "הנערה האפגנית", הופיעה בגיליון הנשיונל ג'יאוגרפיק של חודש יוני 1985. תמונת פניה, עם הצעיף האדום שנתלה בצורה רופפת על ראשה ועם מבטה החודר ועיניה הירוקות המסתכלות ישירות אל המצלמה, נעשו לסימן מוכר בעולם כולו של העימות באפגניסטן בשנות השמונים ובעיית הפליטים שם. תמונתה של גולה נחשבת כתמונה המוכרת ביותר בהיסטוריה של מגזין הנשיונל ג'אוגרפיק.

זהותה

זהותה של "הנערה האפגנית" נותרה לא ידועה במשך למעלה מחמש עשרה שנה; אפגניסטן נשארה סגורה כמעט לחלוטין בפני תרבות המערב ובפני התקשורת עד לאחר מיגור שלטון הטליבאן הקיצוני בשנת 2001, על ידי צבא ארצות הברית בפלישה האמריקאית לאפגניסטן. אף על פי שבמשך שנות התשעים ניסה הצלם סטיב מקארי למצוא את הנערה, נסיונותיו כשלו.

בחודש ינואר בשנת 2002, ארגון הנשיונל ג'יאוגרפיק שלח משלחת לאפגניסטן בניסיון לגלות את זהותה של הנערה המפורסמת. הצוות הגיע למחנה הפליטים שבו צולמה, אך גילה שהמחנה נסגר. בסיוריהם ברחבי אפגניסטן, קיבלו אנשי המשלחת דיווחים רבים על זהות הנערה, אך כולם התבררו כלא נכונים.

לבסוף, בעקבות הצלבת דיווחים שונים, נמצאה שרבט גולה, אז בסביבות גיל השלושים, באזור מרוחק של אפגניסטן. זהותה אומתה על ידי טכנולוגיית זיהוי ביומטרי של קשתית העין; הקשתית שלה הושוותה עם קשתית הנערה בתמונה ונמצאה זהה. שרבט גולה זכרה את התצלום ואת הצלם שצילם אותה במחנה הפליטים, אך מעולם לא ראתה את התמונה ולא ידעה שהיא נעשתה כה מפורסמת ושנעשו ניסיונות רבים לזהותה.

בסוף שנות השמונים התחתנה גולה; יש לה שלוש בנות, והיא ילדה בת נוספת שמתה בינקותה. היא חזרה לאפגניסטן בשנת 1992, לכפר בהרי טורה בורה שממנו ברחה לאחר הפלישה הסובייטית.

סיפור חייה גולל בגיליון מרץ 2003 של המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, וסרט תיעודי על החיפוש אחריה הוקרן בערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק. כמו כן, לכבודה של שרבט גולה הקים הנשיונל ג'יאוגרפיק קרן לקידום חינוך בנות באפגניסטן. בעזרת כספי הקרן הוקמו בקאבול מרכז חינוך והכשרה לבנות וספריה, נבנה מחדש בית ספר תיכון לבנות שנפגע קשות בזמן המלחמה, ונוסד עיתון לילדים.