שערוריית ילדים תמורת מזומן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
An image showing the large domed Luzerne County Courthouse in Wilkes-Barre as seen from across the Susquehanna River
בית המשפט של מחוז לוצרן בווילקס-באר, פנסילבניה

שערוריית "ילדים תמורת מזומן" היא פרשה בה שני שופטים בבית משפט במחוז לוצרן, פנסילבניה, ארצות הברית קיבלו שוחד מבתי כלא פרטיים בתמורה להטלת פסקי דין קשים על קטינים כדי להגביר את התפוסה בבתי הסוהר הפרטיים לנוער בפנסילבניה. [1][2] שני השופטים, מייקל קונהאן ומארק צ'יאברלה הורשעו ונגזרו עליהם מאסר ממושך ותשלום פיצויים של למעלה ממאה מיליון דולר.

צ'יאברלה גזר על אלפי ילדים שהות ממושכת במרכזי כליאה לנוער בגין עבירות טריוויאליות כמו לעג לסגן מנהל בית ספר ברשת מייספייס או הסגת גבול בבניין נטוש.[3][4] [5] קונהאן הודה בשנת 2010 באשמה בסעיף אחד של קשר סחיטה ונידון ל-17.5 שנות מאסר פדרלי.[6][7] צ'יאברלה בחר ללכת למשפט והורשע ב-12 מתוך 39 סעיפים ונידון ל-28 שנות מאסר בכלא פדרלי.[8] [9]

בעקבות השערורייה, בית המשפט העליון של פנסילבניה ביטל מאות פסקי דין של במחוז לוצרן. [10] המרכז למשפטי נוער הגיש תובענה ייצוגית נגד השופטים וגורמים רבים אחרים, [11] ובית המחוקקים של מדינת פנסילבניה הקים ועדה לחקור בעיות במערכת המשפט לנוער במחוז. [12]

חקירות לפני התפוצצות הפרשה

מועצת ההתנהלות השיפוטית (Judical Conduct Bord) של פנסילבניה קיבלה ארבע תלונות על מייקל קונהאן בין 2004 ל-2008, אך מאוחר יותר הודתה המועצה שלא חקרה אף אחת מהן, ואף לא חיפשה תיעוד בנוגע למקרים המעורבים. [13] חקירה נוספת על גזר דין לא תקין במחוז לוצרן החלה בתחילת 2007 כתוצאה מבקשות של מספר צעירים לסיוע מהמרכז למשפטי נוער בפילדלפיה. עורכי דין מהמרכז קבעו כי כמה מאות תיקים נדונו מבלי שהנאשמים קיבלו ייעוץ מתאים. באפריל 2008, המרכז עתר לבית המשפט העליון של פנסילבניה בבקשה לסעד בגין הפרה לכאורה של זכויות האזרח של בני הנוער שנשפטו. בקשת הסעד נדחתה מאוחר יותר, ולאחר מכן נשקלה מחדש בינואר 2009, כאשר עלו האשמות בשחיתות נגד קונהן ומארק צ'יאברלה.[14]

ה-FBI ורשות המיסים הפדרלית, IRS, חקרו גם את שני השופטים, אם כי התאריכים וההיקף המדויקים של חקירות פדרליות אלה לא פורסמו ברבים.[15] חלק מהחקירה נחשף היות שהתרחש במהלך דיונים על התנהלותה של שופטת אחרת לשעבר במחוז לוצרן, אן ה. לוקוטה.[16] לוקוטה הובאה בפני מועצת ההתנהגות השיפוטית בנובמבר 2006 כדי לענות על האשמות של שימוש בעובדי בית המשפט לצרכיה האישיים, הפגנת הטיה בגלוי כלפי כמה עורכי דין שהתעמתו איתה, והשפלת עובדים בפומבי.[17] הדירקטוריון פסק נגד לוקוטה בנובמבר 2008, והיא הודחה. במהלך הדיונים, לוקוטה האשימה את קונהאן בקונספירציה להדחתה.[18] היא סייעה לחקירה הפדרלית על תוכנית "ילדים תמורת מזומן", ובעקבות כך הוציא בית המשפט העליון של פנסילבניה צו עיכוב שעצר את הדחתה של לוקוטה.[19]

בית המשפט העליון של פנסילבניה החליט לבסוף לאשר את הדחתה של לוקוטה מהספסל בינואר 2011, ומצא שהיא קיבלה משפט הוגן, ללא קשר לעדותו של קונהאן. היא גם הורתה למחוק את הרישומים של 2,401 מהצעירים שנפגעו. [20] [21]

אישומים

הצהרה ממשרד התובע האמריקאי למחוז התיכון של פנסילבניה פירטה את ההאשמות נגד שני השופטים ב-26 בינואר 2009. ההאשמות[22] תיארו פעולות של שני השופטים בין 2000 ל-2007 שנועדו לסייע בבנייה ובאכלוס של מתקנים פרטיים לכליאת לנוער.[15]

התובע האמריקני האשים כי בשנת 2002 קונהאן, שהיה אז נשיא בית המשפט, השתמש בסמכותו כדי לבטל מימון למתקן המופעל במחוז. על פי החשד, השופטים קיבלו מיליוני דולרים בתשלומים עבור השלמת הסכם מחייב בין בית המשפט לבין המתקנים הפרטיים, בבעלות משותפת של עורך הדין רוברט פאוול, לשימוש בשירותיהם וסגירת המתקן המחוזי לאחר מכן.[23] בהסתרת התשלומים היו מעורבות במספר גורמים ועסקאות שהביאו לטענות להעלמת מס נגד השניים. הם הואשמו גם בשליחת קטינים למתקנים אלו, בהם לשופטים היה אינטרס כספי גם כאשר קציני המבחן לנוער לא המליצו על כך.[23]

בהסדרי טיעון מקוריים, שנקבעו במשא ומתן, נקבעו שבע שנות מאסר, קנסות והחזרים, וקבלת אחריות על הפשעים.[2] ב-30 ביולי 2009, דחה השופט אדווין מ' קוסיק את הסדר הטיעון, תוך שהוא מצביע על "התנהגות לאחר הודאה באשמה וביטויים של הנאשמים" שלדעתו אינם עומדים בתנאי ההסכם. קוסיק כתב שקונהאן וצ'יאברלה המשיכו להכחיש את הפשעים שלהם גם לנוכח ראיות מוחצות, ולכן אינם זכאים להקלה הרבה מתחת להנחיות הענישה הפדרלית. [24][25] פרקליטיהם של שני השופטים הגישו בקשה לבחינה מחדש של דחיית הסדר הטיעון. [26] הבקשה נדחתה ב-24 באוגוסט 2009, וצ'יאברלה וקונהאן משכו לאחר מכן את הודאתם באשמה, פעולה שהביאה בסופו של דבר למשפטו של צ'יאברלה והאשמות נוספות נגד השופטים לשעבר.[27]

בעקבות דחיית העסקה, ב-9 בספטמבר 2009, הוגש כתב אישום בן 48 סעיפי אישום[28] נגד השניים, שכלל סחיטה, הונאה, הלבנת הון, סחיטה, שוחד והפרות מס פדרליות. שני השופטים הועמדו לדין בגין האישומים ב-15 בספטמבר 2009.[29][30] השניים סירבו להודות בכל הסעיפים ונותרו חופשיים בערבות של מיליון דולר, למרות בקשת התובעים הפדרליים לערבות גבוהה יותר. התובעים טענו שערבון השופטים היה צריך להיות גבוה יותר, מכיוון שהם עומדים בפני אפשרות לעונשי מאסר ארוכים והיו עדויות לניסיונות להגנה על נכסים.[31]

רוברט פאוול, עורך דין ובעלים משותף של שני מתקני הנוער בלב השערורייה, הודה ב-1 ביולי 2009 באי דיווח על עבירה פלילית וסיוע לקשר של העלמת מס, ובמעורבות בשוחד על סך 770,000 דולר. פאוול שילם לשניים בתמורה לסיוע בפיתוח מרכזי הכליאה לנוער שבבעלותו.[32][33][34] בית המשפט העליון של פנסילבניה השעה זמנית את רישיונו של פאוול ב-1 בספטמבר, תוך ציון הרשעתו הפלילית.[35]

רוברט מריקל, יזם הנדל"ן שבנה את שני מתקני הנוער, הודה ב-3 בספטמבר 2009 באי חשיפת עבירה פלילית. מריקל שילם לקונהאן וצ'יאברלה 2.1 מיליון דולר כשכר טרחה. מריקל הסכים לשלם 2.15 מיליון דולר למימון תוכניות בריאות ורווחה מקומיות לילדים. [36][33] [37][38] מריקל שוחרר ממעצר פדרלי ב-2015 לאחר שריצה מאסר של שנה. [39]

סנדרה ברולו, לשעבר סגנית המנהלת של שירותי זיהוי פלילי של שירותי המבחן לנוער במחוז לוצרן, הודתה באשמה בעסקת טיעון במרץ 2009 בשיבוש הליכים פדרליים. ההאשמות הללו נבעו מפעולות שברולו נקטה לאחר שנודע לה ששמה מופיע בתביעה האזרחית הפדרלית.[40]

פסקי דין וגזרי דין פליליים

צילום המעצר של מארק צ'יאברלה

ב-18 בפברואר 2011, הרשיע חבר מושבעים פדרלי את צ'יאברלה ב-12 מתוך 39 סעיפים, כולל סחיטה במסגרתה קיבלו השניים תשלום בלתי חוקי של כמעט מיליון דולר ממקים של מרכז נוער.[41]

צ'יאברלה נמצא אשם גם בהונאת מס וקשירת קשר להלבנת הון. המושבעים זיכו אותו מאשמת סחיטה ושוחד במקרה אחר.

לאחר הרשעתו של צ'יאברלה, הוא ועורך דינו ערכו על מדרגות בית המשפט מסיבת עיתונאים מאולתרת. מסיבת העיתונאים הופרעה על ידי סנדי פונזו, שבנה אדוארד קנזקוסקי התאבד ביוני 2010 לאחר שצ'יאברלה גזר עליו שהות במתקן הכליאה לנוער. [42]

ב-11 באוגוסט 2011 נידון צ'יאברלה ל-28 שנות מאסר פדרלי. [43] הוא מרצה את עונשו במוסד הכליאה הפדרלי באשלנד, כלא פדרלי עם אבטחה נמוכה במזרח קנטקי. [44] הוא אמור להשתחרר ב-2035, כשיהיה בן 85. [45] ערעור אחד שלו נדחה ב-25 ביולי 2013. [46] בערעור שני אישר השופט את טענתו של צ'יאברלה לפיה עורכי דינו לא העלו תביעות התיישנות באישומים אלו. הוא הורה על משפט חדש בסעיפים אלה, אך אישר את ההרשעות בהונאה.[47]

ב-23 בספטמבר 2011 נידון קונהאן ל־17 וחצי שנות מאסר בכלא פדרלי לאחר שהודה באשמת קשר לסחיטה. בשל התפרצות נגיף הקורונה, הוא שוחרר מהכלא ביוני 2020, שש שנים לפני מועד שחרורו המקורי. [48]

ב-4 בנובמבר 2011, נידון פאוול ל-18 חודשי מאסר פדרלי לאחר שהודה באי דיווח על עבירה פלילית וסיוע לקנוניית מס. הוא נכלא במחנה הכלא הפדרלי, פנסקולה, מתקן בעל אבטחה נמוכה בפלורידה, ושוחרר ב-16 באפריל 2013. [49] [50] [51] ב-10 באוגוסט 2015, אושר הסכם פשרה בסך 4.75 מיליון דולר לפאוול, פיצויים הקשורים לעניינם של לפחות 2,400 קטינים. [52]

גזר הדין של רוברט מריקל באשמת אי דיווח על פשע עוכב עד לעדותו הצפויה במשפט השוחד של חבר הקונגרס לשעבר וסנאטור מדינת פנסילבניה רפאל מוסטו. ב-23 בנובמבר 2010, פורסם כתב אישום בן שישה סעיפי אישום נגד מוסטו, שהואשם בקבלת יותר מ-28,000 דולר בתמורה לעזרתו בהשגת מענקים ומימון. [53] מוסטו לא הודה באשמה. [54] לאחר מותו של מוסטו ב-24 באפריל 2014, [55] מריקל נידון למחרת לשנת מאסר אחת על ידי השופט המחוזי הבכיר אדווין מ' קוסיק. מריקל חויב לשלם קנס של 250,000 דולר ולהתייצב בלשכה הפדרלית לבתי הכלא ב-14 במאי 2014. [56] הוא שוחרר ב-29 במאי 2015. [57]

תביעות הקורבנות

בית המשפט העליון של פנסילבניה מינה, את השופט הבכיר ארתור גרים מבית המשפט המחוזי של מחוז ברקס לבדוק את כל המקרים שנדונו על ידי קונהאן וצ'יאברלה. מינוי גרים קיבל את סמכותו מחוק שנעשה בו שימוש נדיר, המכונה "שיפוט ספסל המלך" (אנ'),[58] גרים המליץ לבטל את כל פסקי הדין שניתנו על ידי צ'יאברלה מ-2003 עד 2008, ולמחוק את רישומי הצעירים שנפגעו.[59] ב-26 במרץ 2009 אישר בית המשפט העליון את המלצותיו של גרים וקבע כי צ'יאברלה הפר את זכויותיהם החוקתיות של אלפי בני נוער, והורה על ביטול מאות פסקי דין של בני נוער.[60][61]

תביעה ייצוגית הוגשה על ידי המרכז למשפטי נוער בשם הצעירים שנשפטו ולא היו מיוצגים על ידי עורך דין או קיבלו ייעוץ לגבי זכויותיהם. התביעה כללה גם תביעה לפיצויים במסגרת החלק האזרחי של חוק הארגונים המושפעים והמושחתים (RICO) נגד בני זוגם של השופטים ושותפיו העסקיים, פקידי מרכזי נוער ומחוז לוצרן.[62][63] שלוש תביעות פדרליות נוספות שהוגשו בשם הקורבנות אוחדו עם התביעה של מרכז המשפט לנוער.[64][65]

הבונה והבעלים של בתי המעצר הפרטיים נקנסו בתשלומים של כ-25 מיליון דולר. ב-17 באוגוסט 2022, השופט המחוזי בארצות הברית, כריסטופר קונר, הוציא פסק דין המחייב את השופטים צ'יאברלה וקונהאן לשלם פיצויים בסך 106 מיליון דולר בתוספת פיצויים עונשיים של 100 מיליון דולר לכמעט 300 ילדים שנשלחו באופן לא חוקי למתקני כליאה במהלך השערורייה, תוך שימוש בתעריף בסיס של $1000 ליום מעצר שלא כדין. [66]

הוועדה הבין-זרועית למשפט נוער

בעקבות ההאשמות הפדרליות, האספה הכללית של פנסילבניה עברה הקימה ועדה שתחקור את מכלול הנסיבות סביב עיוות הדין. ביולי 2009 הוקמה הוועדה הבין-זרועית לצדק לנוער. הוועדה מורכבת מ-11 חברים, שמונו מכל סניף ממשל בפנסילבניה, כאשר ארבעה חברים נבחרים על ידי הרשות השופטת, ארבעה על ידי בית המחוקקים ושלושה על ידי המושל.[67]

הוועדה, שתוכננה להיפגש לפחות פעם בחודש, התארגנה לחקור את פעולותיהם של שני השופטים והנזקים שנגרמו על ידי שני השופטים ולבחון את מצב בתי המשפט של מחוז לוצרן שנותרו בעקבות כהונתם.[68][69] הוועדה קיבלה סמכות לזימון והיא נדרשה להשלים את עבודתה ולדווח על המלצותיה וממצאיה לשלושת הזרועות של ממשלת המדינה עד 31 במאי 2010.[70]

בתרבות

השערורייה הוצגה ב - Capitalism: A Love Story, הסרט התיעודי של מייקל מור מ-2009. [71] [72] סרט תיעודי באורך מלא המכסה את השערורייה בשם Kids for Cash יצא בפברואר 2014, [73] וזכה לביקורת חיובית. [74] [75] העיתונאי התחקיר זוכה פרס פוליצר ויליאם אקנברגר כתב אקספוזיציה מסוקרת באורך ספר של השערורייה. [76] באפריל 2014, סדרת הפשע התיעודית של CNBC American Greed דיווחה על המקרה. [77]

ביצירות בדיוניות, פרק בסדרה "חוק וסדר:מדור מיוחד", פרק בסדרה "CSI: ניו יורק", [78] ופרק בסדרה "האישה הטובה" כללו שופטים מושחתים ששולחים ילדים למתקני כליאה פרטיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "United States Court of Appeals for the Third Circuit No. 11-3277: United States of America v. Mark Ciavarella, Jr., Appellant" (PDF). United States Courts. 24 במאי 2013. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Urbina, Ian (27 במרץ 2009). "Despite Red Flags, Judges Ran Kickback Scheme for Years". The New York Times. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ ניו יורק טיימס ואיאן אורבינה, שון האמיל, שופטים בארה"ב הודו ששלחו נערים לבתי כלא פרטיים בתמורה לשוחד, באתר הארץ, 18 בפברואר 2009
  4. ^ ניו יורק טיימס, שופטים בארה"ב שלחו כ-5,000 נערים לבתי כלא פרטיים בתמורה לשוחד, באתר TheMarker‏, 18 בפברואר 2009
  5. ^ Chen, Stephanie (23 בפברואר 2009). "Pennsylvania rocked by 'jailing kids for cash' scandal". CNN. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ ארה"ב: מאסר לשופט נוסף שהורשע בפרשת "ילדים תמורת מזומנים", באתר ynet, 24 בספטמבר 2011
  7. ^ "Former Luzerne judge Conahan sentenced to 17.5 years". The Scranton Times-Tribune. 23 בספטמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2011. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ AP, ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר, באתר ynet, 12 באוגוסט 2011
  9. ^ "Pennsylvania judge gets 28 years in 'kids for cash' case". NBC News. 11 באוגוסט 2011. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Court Tosses Convictions of Corrupt Judge". CBS News. 26 במרץ 2009. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "H.T. et al. v. Mark A. Ciavarella, Jr., et al". Juvenile Law Center. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Governor Rendell Signs Bill Creating Commission to Probe Juvenile Justice System". PR Newswire. 7 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-2009-09-02. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Echols, Noah (22 במרץ 2010). "State Failed to Investigate Complaints in Juvenile Court Kickback Scandal". Juvenile Justice Information Exchange. נבדק ב-7 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Luzerne County". Juvenile Law Center. 27 באפריל 2009. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2010. נבדק ב-2 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 Hall, Peter; Strupczewski, Leo (28 בינואר 2009). "Judges to Serve More Than Seven Years in Prison After Pleading Guilty in Kickbacks Probe". The Legal Intelligencer. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Strupczewski, Leo; Hall, Peter (9 בפברואר 2009). "Rumors Intensify About Investigation Into Allegations of Luzerne County Case-Fixing". Pennsylvania Law Weekly. אורכב מ-המקור ב-31 בינואר 2013. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Morgan-Besecker, Terrie (5 בנובמבר 2008). "Board: Lokuta violated ethics". Times Leader. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Morgan-Besecker, Terrie (8 באוגוסט 2009). "Witnesses back Lokuta claim of conspiracy". Times Leader. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Morgan-Besecker, Terrie (26 במרץ 2009). "Ruling: Keep Lokuta seat off ballot". Times Leader. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Janoski, Dave (15 בינואר 2011). "Former judge Lokuta still off the bench". The Citizen's Voice. נבדק ב-7 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Lash, John (12 באפריל 2013). "Prisons are no Place for Profit". Juvenile Justice Information Exchange. נבדק ב-7 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "United States of America v. Michael T. Conahan and Mark A. Ciavarella, Jr., Defendants" (PDF). U.S. Department of Justice for the Middle District of Pennsylvania. 26 בינואר 2009. אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 באוקטובר 2012. נבדק ב-12 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 23.0 23.1 "Federal Officials Announce the Filing of Federal Fraud and Tax Charges Against Two Luzerne County Common Pleas Courts Judges in an On-going Public Corruption Probe". U.S. Department of Justice. 26 בינואר 2009. אורכב מ-המקור ב-1 בספטמבר 2009. נבדק ב-25 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Urbina, Ian (31 ביולי 2009). "Plea Agreement by 2 Judges Is Rejected In Pennsylvania". The New York Times. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Kosik, Edwin (30 ביולי 2009). "Memorandum and Order, United States District Court for the Middle District of Pennsylvania" (PDF). The New York Times. נבדק ב-14 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Strupczewski, Leo; Grezlak, Hank (21 באוגוסט 2009). "Former Pa. Judges Ask for Reconsideration of Rejected Pleas". The Legal Intelligencer. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Morgan-Besecker, Terrie (25 באוגוסט 2009). "Judges withdraw guilty pleas". Times Leader. נבדק ב-25 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Indictment – USA v. Conahan and Ciavarella" (PDF). 9 בספטמבר 2009. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-1 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Morgan-Besecker, Terrie (10 בספטמבר 2009). "Ex-judges hit with 48 counts". Times Leader. נבדק ב-11 בספטמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Two Former Luzerne County Court of Common Pleas Judges Indicted on Racketeering, Fraud, Money Laundering, Tax and Related Charges" (PDF). U.S. Attorney's Office, Middle District of Pennsylvania. 9 בספטמבר 2009. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2011. נבדק ב-10 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Morgan-Besecker, Terrie (16 בספטמבר 2009). "Ex-jurists plea, still free Magistrate judge declines to raise bail. Federal prosecutors see Conahan, Ciavarella as flight risks". Times Leader. נבדק ב-5 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Sisak, Michael (1 ביולי 2009). "Powell pleads guilty". The Scranton Times-Tribune. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ 33.0 33.1 Dale, Maryclaire (14 באוגוסט 2009). "Luzerne builder latest to admit guilt in scandal". The Morning Call. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2009. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "United States v. Robert Powell". The United States Attorney's Office, Middle District of Pennsylvania. נבדק ב-25 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Lewis, Edward (2 בספטמבר 2009). "Pa. court suspends Powell's law license". Times Leader. נבדק ב-6 בספטמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Janoski, Dave (14 באוגוסט 2009). "Mericle will plead guilty in kids-for-cash scandal". The Citizens' Voice. נבדק ב-11 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "United States v. Robert K. Mericle". The United States Attorney's Office, Middle District of Pennsylvania. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Morgan-Besecker, Terrie (3 בספטמבר 2009). "Mericle pleads guilty". Times Leader. נבדק ב-3 בספטמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Robert Mericle released from federal prison". The Scranton Times-Tribune. 30 באפריל 2015. נבדק ב-1 באוקטובר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "United States v. Sandra Bruno". The United States Attorney's Office, Middle District of Pennsylvania. נבדק ב-25 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Ex-judge Mark A. Ciavarella Jr. guilty in 'cash for kids' case". The Philadelphia Daily News. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-21 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "Mom blames son's suicide on Luzerne County judge in 'kids for cash' case". The Patriot-News. Associated Press. 22 בפברואר 2011. נבדק ב-17 בספטמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Rubinkam, Michael (12 באוגוסט 2011). "Ex-judge given 28-year sentence". The Boston Globe. Associated Press. נבדק ב-14 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Halpin, James. "Ciavarella requests hearing in effort to get new trial". The Citizen's Voice. נבדק ב-15 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Mark A. Ciavarella". Federal Bureau of Prisons. נבדק ב-8 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Court Denies Ciavarella Appeal". The Scranton Times-Tribune. 25 ביולי 2013. נבדק ב-17 בספטמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Halpin, James (9 בינואר 2018). "Judge rules in Ciavarella's favor in kids-for-cash appeal". The Citizens' Voice. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Kids-for-cash judge released from prison over virus concerns". AP News. 23 ביוני 2020. נבדק ב-11 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ "Kids-for-cash financier Powell assigned to Fla. prison camp". 28 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-26 באפריל 2012. נבדק ב-8 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Robert J. Powell". Federal Bureau of Prisons. נבדק ב-8 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Powell released from Florida halfway house". The Citizen's Voice. 16 באפריל 2013. אורכב מ-המקור ב-29 במאי 2014. נבדק ב-27 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ "Pennsylvania jail owner to pay youths $4.75m". The Boston Globe. 13 באוגוסט 2015. נבדק ב-14 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Morgan-Besecker, Terrie (23 בנובמבר 2010). "Grand jury indicts Sen. Raphael Musto for allegedly accepting kickbacks". Times Leader. נבדק ב-28 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Mocarsky, Steve (23 בנובמבר 2010). "Musto denies any wrongdoing". Times Leader. נבדק ב-28 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ "Obituary: Senator Raphael J. Musto". 28 במאי 2014. נבדק ב-28 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Robert Mericle Sentenced to One Year in Prison". U.S. Attorney's Office. 25 באפריל 2014. נבדק ב-28 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Raphael J. Musto". Bureau of Prisons Inmate Locator.
  58. ^ "AOPC Chief Counsel Testifies on "King's Bench" Authority as an Important Safety Valve" (PDF). Administrative Office of Pennsylvania Courts. 3 באוגוסט 1995. אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 בספטמבר 2011. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Grim, Arthur (11 במרץ 2009). "First Interim Report and Recommendations of the Special Master" (PDF). Supreme Court of Pennsylvania. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה) (הקישור אינו פעיל, November 2012)
  60. ^ "Court Tosses Convictions Of Corrupt Judge". CBS News. 26 במרץ 2009. נבדק ב-2 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Learn-Andes, Jennifer (27 במרץ 2009). "Juvenile records to be erased". Times Leader. נבדק ב-27 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ "Juvenile Law Center Files Federal Class Action Complaint on Behalf of Affected Luzerne County Children and Families". Juvenile Law Center. 26 בפברואר 2009. אורכב מ-המקור ב-1 בספטמבר 2009. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Juvenile Law Center Adds Luzerne County as a Defendant in Federal Class Action Lawsuit". Juvenile Law Center. 27 באפריל 2009. אורכב מ-המקור ב-1 בספטמבר 2009. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ Sisak, Michael (11 ביוני 2009). "Attorneys agree to a consolidated lawsuit against Ciavarella, Conahan". The Citizen's Voice. נבדק ב-6 בספטמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה) (הקישור אינו פעיל, October 2010)
  65. ^ "Amended Master Complaint" (PDF). Juvenile Law Center. 27 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 בספטמבר 2010. נבדק ב-9 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Rubinkam, Michael (18 באוגוסט 2022). "Two 'kids for cash' judges from Pennsylvania ordered to pay more than $200 million". The Philadelphia Inquirer. Lenfest Foundation. נבדק ב-18 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ "Governor Rendell Signs Bill Creating Commission to Probe Juvenile Justice System". Pennsylvania Office of the Governor. 7 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2009. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Swift, Robert (21 באוגוסט 2009). "Juvenile justice commission's first meeting set for next week". The Citizen's Voice. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2009. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ "Democratic leaders name nationally recognized expert to Interbranch Commission on Juvenile Justice". Pennsylvania House Democratic Caucus. 17 באוגוסט 2009. נבדק ב-28 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ Swift, Robert (7 באוגוסט 2009). "Rendell to sign legislation creating corruption commission". The Citizen's Voice. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2009. נבדק ב-26 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  71. ^ Drees, Rich (18 בפברואר 2011). "Judge Featured In Moore's 'Capitalism: A Love Story' Found Guilty Of Racketeering". Film Buff Online. נבדק ב-6 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "The 'Kids for Cash' Scandal from 'Capitalism: A Love Story'". Vimeo. נבדק ב-14 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Kids for Cash (2013)". IMDb. נבדק ב-17 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Rickey, Carrie (4 בפברואר 2014). "Movie Review: Kids for Cash". Phillymag.com. נבדק ב-1 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Kids For Cash: Inside One of the Nation's Most Shocking Juvenile Justice Scandals". Democracy Now!. 4 בפברואר 2014. נבדק ב-1 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ Ecenbarger, William (2012). Kids for Cash: Two Judges, Thousands of Children, and a $2.8 Million Kickback Scheme. New York: New Press. ISBN 9781595586841.
  77. ^ "CNBC's 'American Greed' will feature kids-for-cash scandal". The Citizen's Voice. 10 בינואר 2014. נבדק ב-3 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ Trongo, Rachel (2012). "Review: CSI: New York — 'Crossroads'". CSI Files.com. נבדק ב-14 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34702025שערוריית ילדים תמורת מזומן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שערוריית_ילדים_תמורת_מזומן&oldid=2145145"