נאשם
נאשם הוא אדם שהואשם בביצוע עבירה פלילית או אזרחית ומתקיים דיון משפטי בעניינו.
נאשמים במשפט פלילי
במשפט פלילי, נאשם הוא אדם המואשם בביצוע פשע, שהיא עבירה פלילית חמורה. הצד השני במשפט פלילי הוא בדרך כלל תובע מטעם פרקליטות המדינה, אך קיימים גם אישומים פליליים שבהם הצד התובע הוא אדם פרטי.
לעיתים קרובות נאשמים פליליים מושמים על ידי המשטרה במעצר עד תום ההליכים, ומובאים לדיונים משפטיים במסגרת צו מעצר. בעבירות פליליות שאינן חמורות ייתכן שבית המשפט יחליט על שחרור בערבות.
נאשמים וחשודים מחוסרי אמצעים זכאים לייצוג משפטי על ידי הסניגוריה הציבורית.
נאשמים במשפט אזרחי
במשפט אזרחי, נאשם הוא אדם המואשם בביצוע עבירה אזרחית ומתקיים בעניינו דיון אזרחי על כל שלביו. בדרך כלל נאשם במשפט אזרחי מיוצג על ידי עורך דין.
הנאשם הוא בדרך כלל אישיות משפטית, כלומר – אדם או תאגיד. בישראל לא מוכרות אישיויות משפטיות נוספות, אם כי במדינות אחרות היו מקרים שבהם בעלי חיים ואף חפצים דוממים נחשבו לאישיות משפטית. למשל, בשנת 1916 התקיים בארצות הברית הליך תביעה אזרחי נגד תאגיד קוקה קולה, אך הנאשם לא היה התאגיד עצמו אלא ארבעים חביות ועשרים מכלי אחסון של קוקה קולה (אנ').
זכויות הנאשם
עקרון בסיסי במשפט הוא שנאשם נחשב לחף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. כנגזרת מעקרון יסוד זה, על מנת שיוטל קלון פלילי התביעה הכללית נדרשת להוכיח באופן ברור את האחריות הפלילית של הנאשם.
בשיטת המשפט המערבית, הנוהגת על פי ההליך האזרחי, מוקנות לנאשמים זכויות בסיס שונות, בהן:
- קבלת כתב האישום
- קבלת חומרי החקירה
- הזכות ליצור עותקים מחומרי התיק
- אפשרות להתנגד לעדויות
- הצגת ראיות וחקר הראיות
- חקירת עדים
- הגשת ערעורים על פסיקות של בית המשפט.
חובות הנאשם
הנאשם חייב לעשות שימוש נאות בזכויות המוקנות לו, וחובותיו נגזרות מהדין המקובל במשפטים אזרחיים ופליליים. בין השאר, נאשם חייב להתייצב בבית המשפט על פי דרישה, להוכיח את טענותיו, להודיע על שינוי במקום המגורים, ולשלם הוצאות משפט אם יידרש. במדינות המערב מקובלת השיטה האדברסרית ולפיה אי-מילוי חובות הנאשם עלול לגרום לצעדים שיינקטו נגדו על ידי בית המשפט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המדריך למיצוי זכויות נפגעי עבירה - פסקדין, באתר פסקדין - אתר המשפט הישראלי, 24 בינואר 2016
34015412נאשם