שעון יפני

שעון יפני מעורר

שעון יפני (ביפנית: 和時計, בתעתיק לאנגלית: Wadokei) הוא שעון מכני, שנועד להציג את השעה לפי יחידות הזמן היפניות המסורתיות. שעונים מכניים הוצגו ביפן על ידי מיסיונרים ישועים או סוחרים הולנדיים במאה ה-16. שעונים אלו היו לרוב מיוצרים מפליז או מברזל.

הן המטוטלת והן הקפיץ לא היו בשימוש בשעונים האירופאיים באותה תקופה. ככאלו, הם לא נכללו כחלק מהטכנולוגיה שהייתה זמינה ליצרני שעונים יפנים בתחילתה של "התקופה המבודדת" (שבה לא יכלו לצאת ולהיכנס ליפן) בהיסטוריה של יפן, בשנת 1641. תקופת הבידוד גרמה לכך שיצרני שעון יפניים, היו צריכים למצוא דרכים לייצר שעונים, מבלי להיעזר בפיתוח וחלקים מתוחכמים של העולם המערבי. רוב השעונים היפניים הונעו על ידי משקל. מכל מקום, היפנים היו מודעים לשעונים שמונעים על ידי קפיץ ואף יצרו כאלה. אלו האחרונים היו מיועדים לאפשר ניידות.

שעות זמניות

התאמת העיצוב של השעונים האירופאים לצרכים של הצגת הזמן היפני המסורתי היוותה אתגר עבור יצרני השעונים היפניים. מדידת הזמן המסורתית ביפן דרשה שימוש בשעות זמניות בלתי אחידות: שש יחידות שעה לזמן היום מהזריחה עד לשקיעה, ושש יחידות שעה לזמן הלילה מהשקיעה לזריחה. בהיותם שעות זמניות, השעה היפנית השתנתה בהתאם לעונה, כאשר בקיץ הימים ארוכים יותר ובחורף הימים קצרים, וכן להפך בנוגע ללילות. מנגד, השעונים האירופאים היו בנויים לשעות קבועות ואחידות שלא השתנו בעונות.

מערכת השעות היפנית המסורתית

השעון היפני הטיפוסי היה מורכב משש שעות ממוספרות מהספרות 9 עד 4 בסדר יורד, מהצהריים עד חצות הליל. לא נעשה שימוש בספרות 3 עד 1 ביפן מסיבות דתיות משום שהיו בשימוש על ידי הבודהיסטים לקריאה לתפילות. הספירה נעשתה לאחור בגלל שהדרך הקדומה ביפן לספירת השעות נעשתה על ידי שריפת קטורת וספירת השעות הנותרות. לכן, זריחת החמה ושקיעתה, שתיהן סומנו כשעה השישית.

בנוסף לשעות הזמניות הממוספרות, היה לכל שעה גם סמל מסמלי האסטרולוגיה הסינית.

לוח עתיק המראה את כיווני השמיים והסמלים המיוחסים להם על פי האסטרולוגיה הסינית. 12 חלקי הארץ הוו את הבסיס לסימון השעות היפניות.

החל מזריחת החמה, שש שעות היום היו:

סימן אסטרולוגי	סמל אסטרלוגי	ספרה יפנית	מספר שעה	זמן ביממה
ארנב	卯	六	6	זריחת השמש
דרקון	辰	五	5
נחש	巳	四	4
סוס	午	九	9	צהריים
עז	未	八	8
קוף	申	七	7

משקיעת החמה, שש שעות הלילה היו:

סימן אסטרולוגי	סמל אסטרלוגי	ספרה יפנית	מספר שעה	זמן ביממה
תרנגול	酉	六	6	שקיעת החמה
כלב	辰	戌	5
חזיר	亥	四	4
חולדה	子	九	9	חצות הליל
שור	丑	八	8
טיגריס	寅	七	7

הבעיה באורך שעות משתנה

שעונים יפניים השתמשו בטכניקות שונות כדי להציג את השעות הזמניות, הנפוצה בהן הייתה "שעון עמוד" בו השעה לא הייתה מוצגת על לוח כבשעון רגיל, אלא על מחוון שהיה מחובר למשקולת שירדה במסילה. מחווני זמן נעים נעו לצד המסילה והצג המחובר אליו. מחוונים אלו היו מתכווננים, וכוונו בהתאם לעונה כדי להציג את אורך היום ואת שעות הלילה. במקרה שהשעון הגיע לסוף המחוון היה חוזר במעלה המסילה לסמן המתאים. לשיטה זו הייתה יתרון בכך שאינה תלויה בקצב של השעון עצמו.

השימוש בלוח שעון היה חלק ממה שהיפנים קיבלו מהאירופאים, וחלק מהתצורות היו בנויות בצורה שתציג את השעה היפנית על לוח שעון. חלקם על ידי שעות שניתנות לכיוון מחוץ למסגרת של ה-24 שעות, חלקם על ידי שימוש בכמה לוחות שניתנות לשינוי בהתאם לעונה. כדי ליצור שעונים מצלצלים, השתמשו במערכת שהכילה במקביל שתי מערכות: אחת מהירה ואחת איטית. המעבר ביניהם היה נעשה אוטומטית במעבר בין יום ולילה.

ב-1873 אימצה ממשלת יפן את השימוש בצורת הזמן המערבית שכללה שעות אחידות וקבועות, ואת הלוח הגרגוריאני.

ראו גם

• שעות זמניות

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24852419שעון יפני