שמרקה קצ'רגינסקי
שמריהו (שְׁמֶרְקֶ'ה) קָצֶ'רְגִינְסקי (ביידיש: שמערל או שמערקע קאַטשערגינסקי; בכתיב לועזי: Shmerke Kaczerginski; 1908, וילנה – 28 באפריל 1954, מנדוסה, ארגנטינה) היה סופר, עיתונאי ומשורר יידיש, פרטיזן במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
שמרקה קצ'רגינסקי נולד בווילנה שבליטא (אז באימפריה הרוסית) בשנת 1908. למד במוסדות דתיים והשתלם בענף הדפוס בווילנה. מגיל צעיר החל לכתוב שירים וסיפורים ולפרסמם. היה בין המייסדים והפעילים של חבורת משוררי היידיש הצעירים בווילנה, "יונג וילנה" ("וילנה הצעירה"). קצ'רגינסקי היה בעל השקפות שמאלניות, והצטרף מצעירותו למפלגה הקומוניסטית. בווילנה היה כתב של העיתון היידי מאמריקה "מאָרגן פֿרייַהייט". כבר מצעירותו נתחבבו כמה משיריו על ההמונים היהודים בווילנה ובפולין, והפכו לשירי עם מושרים.
עם ההסכם בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית, הסכם מולוטוב-ריבנטרופ (1939), התרכזו בווילנה עשרות אלפי יהודים שנמלטו מפולין, ובהם משוררים וסופרים רבים. תוך זמן קצר קמו מוסדות ספרותיים קומוניסטיים, לפי הדגם הסובייטי, וקצ'רגינסקי תפס מקום בולט בהתארגנויות החדשות.
ביוני 1941 החלה הפלישה הנאצית לברית המועצות. יהודים רבים הצליחו להימלט מזרחה עם הקומוניסטים, אך רבים יותר נותרו בווילנה בגטו. קצ'רגינסקי לא הצליח להימלט מזרחה, ונמלט כשנה מהגרמנים כשהתחזה למשוגע חרש אילם. באביב של שנת 1942 חזר לווילנה והשתקע בגטו. נטל חלק פעיל בחיי התרבות הענפים והאינטנסיביים שהיו בגטו. פעל בגטו יחד עם המשורר אברהם סוצקבר ואחרים, והיה בין השאר בין מצילי אוצרות היהדות העצומים שהיו בווילנה: באפריל 1943 החלו הנאצים לבזוז את ספריית "ייווא", כחלק מ"מבצע רוזנברג", וכפו על קצ'רגינסקי לסייע להם באיסוף מסמכים מייווא על מנת להעבירם לברלין. היות ש-"ייווא" שכן מחוץ לגטו, עלה בידו של קצ'רגינסקי, בסיוע סוצקבר ואחרים, להציל ספרים, כתבי-יד ומסמכים מארכיון גטו וילנה.[1]
בספטמבר 1943 נמלט קצ'רגינסקי מגטו וילנה, והצטרף ליחידת פרטיזנים סובייטים ביערות הסמוכים. בשל חברותו במפלגה הקומוניסטית, קוּדם לתפקידי ארכיון, עיתונאות, רישום ותעמולה בחטיבת הפרטיזנים הרוסית. בקיץ 1944 היה בין ראשוני השבים לווילנה ולגטו החרב. קצ'רגינסקי התמסר לפעולות הצלה שימור ואיסוף של יצירות התרבות היהודית שנמחקה. ובשנת 1948 בשיתוף עם דוד בוטביניק הוציא אנתולוגיה גדולה של שירת יידיש שחוברה בגטאות ובמחנות ההשמדה. לשירים צורפו לחנים והאסופה הזו הפכה לאבן פינה ביצירת היידיש של תקופת ההשמדה.
קצ'רגינסקי עצמו חיבר בתקופת המלחמה שירים, שרבים מהם היו ללהיטים, בהם: "פֿרילינג" (אביב), שנכתב לאחר מות אשתו בגטו;[2] "יוגנט הימן" (המנון הנוער), שהיה להמנון מועדון הנוער בגטו; "דאָס עלענטע קינד" (הילדה הגלמודה), שנכתב בעקבות סיפורה של בתה של חברתו, המורה רחל פופקו-קרינסקי, שהוחבאה על ידי העוזרת הנוצרייה של המשפחה;[3] "איציק וויטענבערג" (איציק ויטנברג), המתאר את ההקרבה של מנהיג הפרטיזנים בגטו וילנה;[4] וכן "שטילער, שטילער" (שקט, שקט), אולי שירו הידוע ביותר, שנכתב כתגובה לרצח ההמוני של יהודי ליטא בפונאר שליד וילנה.
קצ'רגינסקי לא היה ציוני; הוא התנכר לעברית, ובחר שלא לשבת בישראל, בניגוד לחברו המשורר אברהם סוצקבר. הוא היגר בשנת 1950 לארגנטינה, שהיה בה עדיין באותה עת ציבור דוברי יידיש ניכר. ואכן, חמישה מספריו, ביידיש, יצאו לאור בבואנוס איירס.
ב-28 באפריל 1954 נהרג שמרקה קצ'רגינסקי בתאונת מטוס בארגנטינה.[5] [6]
היה נשוי ואב לבת.
שמרקה קצ'רגינסקי פרסם עשרות ספרי שירה וסיפורת ביידיש. רק שירים בודדים מיצירתו תורגמו לעברית.
מכתביו
- חורבן ווילנע: אומקום פון די יידן אין ווילנע און ווילנער געגנט פערזענלעכע איבערלעבונגען: זאמלונג פון עדות באווייזן אדער דאקומענטן, ניו יורק: ארויסגעגעבן פון דעם פאראייניקטן ביכער פארלאג, 1947.
- פארטיזאנער גייען: פארצייכענונגען פון ווילנער געטא, איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1947.
- צווישן האמער און סערפ: צו דער געשיכטע פון דער ליקווידאציע פון דער יידישער קולטור אין סאוועטן-רוסלאנד ["בין הפטיש למגל: לתולדות חיסול התרבות היהודית ברוסיה הסובייטית"] / ש’ קאטשערגינסקי, פריז: א גרופע פריינד פון ווילנע, 1949. (מהדורה נוספת: איירס, דער אמת, 1950.)[7]
- איך בין געווען א פארטיזאן: די גרינע לעגענדע / שמריהו קאטשערגינסקי, איירס: פריינד פונעם מחבר, 1952.
- שמערקע קאטשערגינסקי אנדענק בוך / שמריהו קאטשערגינסקי, איירס: [חמו"ל], תשט"ו.
שירים
- דאס געזאנג פון ווילנער געטא [תווים] / געזאמלט, דערקלערט און הקדמה פון ש’ קאטשערגינסקי, פריז: פארבאנד פון די ווילנער אין פראנקרייך, 1947.
- לידער פון די געטאס און לאגערן [תווים] / טעקסטן און מעלאדיעס געזאמלט: ש’ קאטשערגינסקי; רעדאקטירט: ה' לייוויק, ניו יורק: ציקא, 1948.
- גאטע און ישראל לידער [תווים] / שמריהו קאטשערגינסקי, איירס: ארגענטינער אפטייל פון יידישן קולטור קאנגרעס, תש"י.
קישורים חיצוניים
- שמריהו (שמרקה) קצ'רגינסקי, באתר יד ושם
- תמונתו של קצ'רגינסקי כפרטיזן בארכיון התמונות של יד ושם
- שמריהו קצ'רגינסקי בתוך התערוכה "מיתרי הלב: מוזיקה מתקופת השואה", באתר יד ושם
- שמערקע (שמריהו) קאטשערגינסקי: ביוגרפיה (ברוסית)
- שמרקה קצ'רגינסקי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- גילה פלם, גלגוליו של השיר, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אפריל 2018
מיצירתו
- מיצירתו של שמריהו קצ'רגינסקי, בספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת פנסילבניה (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים שמריהו קצ'רגינסקי, איציק ויטנברג, באתר הארץ - שירו של קצ'רגינסקי לזכרו של איציק ויטנברג, שהיה ראש המחתרת היהודית בגטו וילנה- Shmerke Kaczerginski, באתר Music during the Holocaust (באנגלית)
- ש. קאצ'רגינסקי, עיני ילד יהודי, דבר, 8 באוגוסט 1947 (המשך)
השיר "פונאר":
- שטילער, שטילער – שקט, שקט באתר "מיתרי הלב: מוסיקה מתקופת השואה", יד ושם
- מילות השיר "פונאר" והאזנה לו, באתר זמרשת
הערות שוליים
- ^ הנחת אבן הפינה לבניין ייווא, אוקטובר 1929, באתר יד ושם.
- ^ "פרילינג" - אביב, באתר "מיתרי הלב: מוסיקה מתקופת השואה", יד ושם.
- ^ דאָס עלנטע קינד - הילדה הגלמודה, באתר "מיתרי הלב: מוסיקה מתקופת השואה", יד ושם.
- ^ "איציק וויטענבערג" – איציק ויטנברג, באתר "מיתרי הלב: מוסיקה מתקופת השואה", יד ושם.
- ^ ש. קצ'רגינסקי, דבר, 29 באפריל 1954.
- ^ תחת השם Shmerke Kakserginski ברשימת הניספים, באתר La Rioja Antigua.
- ^ ראו סקירה: יונה גולדברג, "שקיעת היהדות"?, דבר, 28 באפריל 1950.
