גילה פלם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גילה פלם (4 באוקטובר 1956) היא מוזיקולוגית ואתנומוזיקולוגית, חוקרת מוזיקה יהודית, מוזיקה עם דגש על מוזיקה של יהודי מזרח אירופה, מנהלת הפונותיקה הלאומית - מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית,[1] יוזמת פרויקט שימור והנגשה של ארכיון הצליל ועורכת תוכניות מוזיקה, תקליטורים.

ביוגרפיה

גילה פלם נולדה בחיפה, להורים ניצולי שואה. למדה בבית הספר "קישון" ואחר כך בבית חינוך תיכון חיפה במגמה ראלית ובמקביל למדה פסנתר בקונסרבטוריון דוניה ויצמן בחיפה. ב-1974 החלה את לימודיה באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים במגמת פסנתר אצל המורה תלמה פוגל-כהן והמשיכה את לימודיה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודי המוזיקולוגיה למדה גם ספרות עברית ותולדות התיאטרון. את התואר השני השלימה באוניברסיטה העברית בחוג למוזיקולוגיה. נושא עבודת המוסמך היה "פעולתה המוזיקלית של ברכה צפירה בשנות ה-30 וה-40 בארץ ישראל"[2] בה ניסתה להראות כיצד שולבו מקורות מוזיקליים עממיים מזרחיים בזמר העברי וכיצד ברכה צפירה שנתה את המצלול המוזיקלי של התרבות הישראלית המתהווה. במסגרת העבודה ראיינה גילה פלם את ברכה צפירה וראיונות אלו שמורים בארכיון הצליל שבספרייה הלאומית. בשנת 1982 זכתה גילה במלגה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) במחלקה למוזיקה בתוכנית לאתנומוזיקולוגיה. עבודת הדוקטורט עסקה בנושא המוזיקה בשואה. העבודה התבססה על ראיונות ניצולי שואה וחומר כתוב ושחזרה קהילת זיכרון של יוצאי גטו לודז'. עבודה זו מהווה אבן יסוד לחקר תרבות בשואה בכלל ומוזיקה בפרט, ומשמשת כמקור לחוקרים רבים. את לימודי הדוקטורט סיימה גילה פלם בשנת 1988.[3] בשנת 1992 פורסמה עבודת הדוקטורט כספר "Singing for survival :songs of the Lodz ghetto, 1940-45" בהוצאת University of Illinois Press.[4] בשנת 1989 הוזמנה גילה פלם להקים את המחלקה למוזיקה במוזיאון השואה בוושינגטון בארצות הברית. במסגרת זו הקימה את האוסף והפיקה תקליטור בשם "Remember the children"[5] שבו כונסו ובוצעו מחדש שירים על ילדים שנכתבו בגטאות ובמחנות.

בשנת 1992 שבה ארצה. המפעל הראשון שבו עסקה היה סידור וטיפול באוסף מאיר נוי לזמר העברי ולזמר היידי בספרייה הלאומית. בשנת 1994 מונתה למנהלת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. גילה פלם המשיכה את דרכו של פרופ' ישראל אדלר שהקים את מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל, ופתחה במהלך השנים את האוספים והגדילה את היקפם בצורה משמעותית. בחומר הארכיוני הכתוב העלתה את מספר הארכיונים הקיימים מ-70 ל-300 ארכיונים אישיים של מיטב מלחיני ישראל בתחום הזמר העברי והמוזיקה הישראלית האמנותית. בארכיון הצליל הוגדל היקף האוסף מ-600 שעות הקלטה ל-40,000 שעות הקלטה. בשנים 2007-8 יזמה את מיזם ההצלה והשימור של אוספי ההקלטות של ארכיון הצליל. גילה פלם בנתה את המיזם ואת תהליכי העבודה בו בסיוע הספרייה הלאומית ובמימון קרן לגסי הרטיג'. המיזם הושלם בשנת 2013 ובמסגרתו שומרו כ-35,000 שעות הקלטה שבחלקן היו במצב סיכון גבוה והונגשו באמצעות אתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.[6]

גילה פלם משתתפת באופן קבוע ופעיל בארגון ארכיוני הצליל הבינלאומי (IASA) וכן בארגונים מקצועיים אחרים בהם היא יועצת ומקדמת טיפול נאות בחומרים אודיו-ויזואליים. בנוסף היא מכהנת כחברת ועד במספר מוסדות בין השאר בוועד המנהל של המכון למוזיקה ישראלית[7] שמקדם בעיקר יצירה של מוזיקה ישראלית אמנותית. גילה פלם עוסקת בהוראה חלקית במוסדות להשכלה גבוהה. כך למשל לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ובמכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב.

פרסומים נבחרים

  • פלם, גילה, "שילובו של השיר התימני בממסד התרבותי בארץ ישראל של שנות השלושים על ידי ברכה צפירה"  בתוך אורחות תימן: שערים בארחות תימן, לשון, היסטוריה וחברה, עורכים שלום ב"ר סעדיה  גמליאל, מישאל מסורי-כספי ושמעון אביזמר  (ירושלים: מכון שלום לשבטי ישורון, 1984) : 339-352.
  • פלם, גילה, "שירי תקופת השואה - אז ועכשיו", בתוך דוכן יד ( 1996): 54-61.
  • פלם, גילה, "תרומת הזמרות בנות קהילת יהודי תימן לזמר הישראלי", בתוך  תהודה : ביטאון העמותה  לטיפוח חברה ותרבות בישראל (1998): 90-94.
  • פלם, גילה, "השתקפות המזרח בזמר העברי", בתוך אתגר הריבונות : יצירה והגות בעשור הראשון למדינה, עורך מרדכי בר-און,  (ירושלים: יד בן-צבי,1999): 248-261.
  • פלם, גילה ודב נוי, האבן מיר א נגונדל- הנה לנו ניגון יש: שירי הטרובדור היהודי נחום שטרנהיים , (ירושלים : המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2000).
  • פלם, גילה, "השיר היידי ושילובו בשיר הישראלי, או: מדוע נעלם שיר האהבה?", בתוך העגלה המלאה : מאה ועשרים שנות תרבות ישראל, עורך: ישראל ברטל (ירושלים: הוצאת מאגנס, 2002): 251-260.
  • פלם, גילה, "איך שהקול זורם: שימור והנגשה בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית של ישראל" בתוך ארכיון: כתב עת ישראלי לארכיונאות ולתיעוד ,( ירושלים, 2010 גנזך המדינה) : 54-60.
  • פלם, גילה, "הפיוט ביצירתה של ברכה צפירה: ממסורת יהודי תימן" בתוך  הפיוט כצוהר תרבותי, עורכת חביבה פדיה, (ירושלים: מכון ואן ליר 2012) :316-324.
  • פלם, גילה החיים החדשים של השירים מגטו לודז', בתוך הסתגלות וסגולות במוזיקה יהודית  עורך יובל שקד, (חיפה:  אוניברסיטת חיפה: 2015): 25-39.

בלועזית

  • Composers of Yiddish Folksongs between the Wars” In Judische Musik und ihre Musiker im 20. Jahrhundert, Berecht uber ein Symposium (Mainz, 1998) edited by Wolfgang Birtel, Joseph Dorfman, Chirstoph-Hellmut Mahling, (Mainz, ARE edition 2006): 351-360.
  • Eastern European Jewish Music Collections at the Music Department of the Jewish National and University Library: Cataloging and Conservations Strategies” in Klezmer, Klassik, jiddisches Lied, ed. by Groezinger Karl E. (Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2004):167-192.
  • Research, Archives and Performance: The Case of Yiddish Song Today” In  Jewish Studies, (2006): 87-97.
  • Over Fifty years of Recordings at the National Sound Archies, Jerusalem" in A Hearing Heart Duchan 16 (2005): 35-43.
  • Popular Music in Israel: in: The Garland Encyclopedia of World Music, vol. 6: the Middle East, edited by Virginia Danielson, Scott Marcus and Dwight Reynolds (New York: Routledge, 2002):1069-1075.
  • Beregovski and his Contribution to the study of the Yiddish folksong in: Jewish Studies (1999): 34-39.
  • The Role of Singing in the Ghettos: Between Entertainment and Witnessing” in Robert M. Shapiro, edited, Holocaust Chronicles: Individualizing the Holocaust through Diaries and other Contemporaneous Personal Accounts, (Hoboken: Ktav Publishing House1999):141-153.
  • Singing Yiddish Songs in Israel in: The Performance of Jewish and Arab Music in Israel Today, Issue 2 volume 1 of Musical Performance-A International Journal, edited by Amnon Shiloah, (1999): 1-9.
  • The Meaning of Contrafact in Yiddish Songs of the Holocaust in Jewish Studies (1994): 111-118.  
  • Das kulturelle Leben im Getto Lodz: in: Doron Kiesel and Cilly Kugelmann edited  Wer zum Leben, wer zum Tod...(Frankfurt/Main, Campus Verlag 1992): 77-85.
  • From Ghetto Song to Song of Commemoration in: Pastoral Music, Volume 15:5 (1991): 18-22.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Institutions, Folklore.org (ארכיון)
  2. ^ הספרייה הלאומית - פעולתה המוזיקלית של ברכה צפירה בשנות ה-30 וה-40 בארץ ישראל : חיבור לשם קבלת תואר מוסמך במוסיקולוגיה, באתר beta.nli.org.il
  3. ^ Gila Flam, IASA
  4. ^ פתיחה לספר, Singing for Survival: Songs of the Lodz Ghetto, 1940-45, University of Illinois Press, 1992
  5. ^ Gila Flam, Remember the children songs for and by children of the Holocaust, United States Holocaust Memorial Museum
  6. ^ מיזם הצלה, שימור והנגשה - הצלה, שימור והנגשה של אוספי ארכיון הצליל 2007-1930 בתמיכת קרן לגסי הריטג', באתר הספרייה הלאומית - מחלקת מוזיקה וארכיון הצליל
  7. ^ גילה פלם, באתר האוניברסיטה העברית - המרכז לחקר המוסיקה היהודית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32423922גילה פלם

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גילה_פלם&oldid=1994117"