שמעון גיטר
.jpg) | |
| פרופ' גיטר, 1969 |
שמעון גיטר (9 בדצמבר 1915 – 29 בדצמבר 2009)[1] היה רופא, התמחה בפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה, עסק בהוראה ומחקר, ניהל את המעבדה לפיזיולוגיה נסיונית של מכון רוגוף למחקר רפואי בבית החולים בילינסון, ממייסדי הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב, ראש החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה, באוניברסיטת תל אביב (1965-1977) דקאן בית הספר לרפואה ע"ש סקלאר באוניברסיטת תל אביב (1968-1973)
קורות חיים
גיטר נולד בתרע"ה (1915) בהאג, הולנד, בן להורים מהגרים ממזרח אירופה, אח בוגר לבנו גיטר. בילדותו למד : עברית, תנ"ך, תלמוד, והיסטוריה יהודית. בשנת 1937 ביקר גיטר בארץ-ישראל וניפגש על הד"ר חיים יסקי ומנחם אוסישקין. גיטר עמד בשנת 1939 בראש איחוד הנוער הציוני בהולנד[2]
בשנת 1940 גיטר התחתן עם לאה לבית נויבאור. בהמשך נולדו הבנות עדינה ודניאלה.
גיטר קיבל חינוך תיכוני ואוניברסיטאי באמסטרדם. לאחר סיום לימודיו בפקולטה לרפואה, בשנת 1940, התחיל בעבודות-מחקר אצל פרופ' ב.ס.פ. ינסן על נושא ויטמין B1.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942 נמלט גיטר מהולנד והגיע לארגנטינה (שם שהו אחיו בנו ואביו). בארגנטינה עבד גיטר במעבדת חתן פרס נובל הפרופ' ב.א. הוסאי. שטח עבודתו היה : "אנדוקרינולוגיה ניסויית של הלבלב ויתרת המוח".
בין השנים 1948–1956 שימש גיטר כמנכל חברת "ארגל" (ארגנטינה-ישראל) אשר בנתה את מלון אכדיה בהרצליה.
בשנת 1949 ביקר גיטר בארץ ישראל, לאחר שהוזמן על ידי הפרופ' ארנסט דוד ברגמן למשרת חוקר ביולוגי בחמ"ד.
בשנת 1950 עלה למדינת ישראל, מלווה ברעייתו ובנותיו.
גיטר עסק בעבודות מחקר, בשטח הפרמקולוגיה והטוקסיקולוגיה במכון למחקר ביולוגי בישראל. בהמשך מונה גיטר למנהל מכון של חמ"ד, שעל פי החלטת דוד בן-גוריון הפך לאגף למחקר ותכנון של משרד הביטחון.
לאחר תקופת השתלמות במחלקה הביוכימית של אוניברסיטת אוקספורד, נתמנה גיטר בשנת 1955 למנהל המעבדה לפיזיולוגיה נסיונית של מכון רוגוף למחקר רפואי בבית החולים בילינסון.
בין השנים 1955–1970 כיהן גיטר כסגן מנהל מכון רוגוף, בבית החולים בילינסון.
עבודתו המחקרית זיכתה אותו, במשותף עם אנדרה דה-פריס, מקס לבקוביץ, ושאול כוכבא על מחקר ארס נחשים בישראל, בפרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב לשנת 1959.
משנת 1957 גיטר היה חבר הנהלת האיגוד לקידום המדע בישראל, גזבר האגודה הישראלית לקרנות מחקר, חבר האקדמיה למדעים של ניו יורק, והאיגוד ההמטולוגי הבינלאומי.
גיטר היה בין המייסדים של חברת אלרון וחבר מועצת המנהלים.
בין השנים 1965–1977 כיהן גיטר כראש החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה, באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1968 נתמנה גיטר לדקאן בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב. כיהן בתפקיד עד 1973.
גיטר היה מייסד ומנהל המכון לבריאות תעסוקתית בבית ספר לרפואה, באוניברסיטת תל אביב והופקד על הקתדרה לטוקסוקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית (1982-1992).
גיטר היה ממקימי ארגון "חיים וסביבה"[3]
בשנת 2001 הוענק לגיטר התואר "יקיר העיר רמת-גן".[4]
גיטר נפטר ב-י"ב טבט, תש"ע (שנת 2009). נטמן בבית העלמין קריית שאול.
משפחתו
רעייתו לאה גיטר (2013-1917)[5], בוגרת סמינר למורות "מזרחי" בירושלים.
הבנות : ד"ר עדינה עמיר, ופרופ' דניאלה ליבוביץ פרופסורית למתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה.
חתניו : הפרופ' אליה ליבוביץ והפרופ' ד. עמיר
אחיו : בנו גיטר
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- דוד תדהר (עורך), "שמעון גיטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4782
- פרופ' שמעון גיטר - אתר עיריית רמת גן
הערות שוליים
- ^ שמעון גיטר אתר חברה קדישא
- ^ משה שרת ומורשתו - מתוך יומן העבודה, הולנד, 29 באוקטובר 1939
- ^ "חיים וסביבה" הבגידה בארץ הבחירה - האיום הסביבתי חברתי יוסף גולדשטיין, הוצאת כתר, 2002, עמוד 13
- ^ יקיר העיר רמת-גן אתר עיריית רמת גן
- ^ לאה גיטר אתר חברה קדישא
29272191שמעון גיטר