הרב שמעון אפרתי
 | |
| לידה |
1908 חוליוב גליציה |
|---|---|
| פטירה | 1988 (בגיל 80 בערך) |
| מקום פעילות | בנדרי, גליציה, ורשה, ירושלים |
| השתייכות | תנועת המזרחי |
| תחומי עיסוק | מנהל מחלקת הכשרות הארצית של הרבנות הראשית |
| רבותיו | הרב יקותיאל אפרתי, המהר"ם שפירא |
| תלמידיו | בנו הרב יוסף יקותיאל אפרתי |
| חיבוריו | שו"ת בעמק הבכא, מגיא ההריגה. |
הרב שמעון אפרתי (1908–1988) היה רב, פוסק ואיש ציבור בחו"ל ובארץ ישראל. שימש כמנהל מחלקת הכשרות הארצית ברבנות הראשית.
בחו"ל
נולד בעיר חוליוב שבגליציה (היום בשטח אוקראינה), למשפחה ששימשה ברבנות העיר ובאדמורו"ת מספר דורות. למד אצל אביו, הרב יקותיאל אפרתי, וכן בישיבת חכמי לובלין אצל המהר"ם שפירא. עם פטירת המהר"ם, למד אצל אחיו הרב יצחק צבי, ששימש כרב וכאדמו"ר בגלינא עד שנספה בשואה בשנת ה'תש"ג. בשנות השלושים שימש ברבנות בקהילת בנדרי, בסרביה, מקום רבנות חותנו הרב יוסף וורטהיים עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה, גלה לרוסיה ושהה תקופה מסוימת בסיביר. רבים מבני משפחתו נספו בשואה.
לאחר המלחמה שימש כרב שארית הפליטה בוורשה. במסגרת זו פעל רבות להיתר עגונות שבעליהן נעלמו בתקופת השואה, ועמד בקשר עם הרב הראשי הרצוג ורבנים נוספים כדי לפתור בעיה סבוכה זו.[1] לימים כינס את הנושאים שעסק בהם בספרי השו"ת "בעמק הבכא" ו"מגיא ההריגה", שהודפסו בסיוע יד ושם ומוסד הרב קוק וזכו להסכמות הרבנים הראשיים ורבני ירושלים: הרב צבי פסח פרנק, הרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל"פ.
לחלק מהשאלות צירף "תיאור מחריד" על הרקע ההיסטורי לשאלה. מנושאי השאלות ומהתשובות עליהן ניתן ללמוד על נסיבות חייהם של היהודים בפולין לאחר השואה. בסוף הספר "מגיא ההריגה" הודפס מאמרו שפורסם בהצופה בשנת 1947 ובו תיאור מצב היהודים בפולין שלאחר המלחמה. הרב אפרתי עצמו היה עד ראייה לאירועים שונים בהם נרצחו יהודים לאחר השואה, בהם פוגרום קיילצה.[2]
אחת השאלות המפורסמות שהובאה לפתחו לאחר השואה היא על אדם שחנק בשגגה תינוקת כדי שקול בכייה לא יסגיר את מקום מחבואם לגרמנים ועתה לבו מייסרו אם נהג כשורה. לאחר שדן בשאלה הגיע הרב אפרתי למסקנה שחל על אותה תינוקת דין רודף, כיוון שסיכנה את האחרים, אף שלא ברצונה, ואין לאותו אדם לייסר עצמו על מעשהו.[3] בשאלות נוספות הוא דן בנושאים הקשורים בכבוד המת וקבורתו.
בארץ ישראל
בשנת 1953, מונה למנהל מחלקת הכשרות הארצית של הרבנות הראשית. בתקופתו גופי הכשרות הפרטיים לא היו מפותחים, ולרבנות הראשית היה חלק מכריע בעיצוב אופיים וציביונם של חיי הדת במדינה, ובכלל זה הכשרות הציבורית. הרב אפרתי נחשב מומחה כשרות בעל שם,[דרוש מקור] ובתפקידו קידם רבות את נושא הכשרות בישראל. בין השאר הוציא ספר ובו בירורים הלכתיים בנושאי כשרות בתקופה המודרנית, וכמו כן פרסם מאמרים בנושאי כשרות בכתב העת הרבני "קול תורה" בעריכת הרב שמואל אהרון שזורי ובירחון "הפרדס".
הרב אפרתי התגורר בשכונת רחביה בירושלים, ושימש כרב בבית הכנסת "אוהל יוסף" ברח' האר"י שהוקם על ידו לזכרו של חותנו הרב יוסף ורטהיים. בנו הוא הרב יוסף אפרתי ובתו היא חנה, הנשואה לרואה החשבון יעקב ארמן מירושלים.
ספריו
- הרב שמעון אפרתי, מגיא ההריגה, באתר היברובוקס, ירושלים, תשכ"א
- הרב שמעון אפרתי, מעמק הבכא, באתר היברובוקס ירושלים תש"ח
- הרב שמעון אפרתי, שערי הלכה א', באתר היברובוקס ירושלים תשכ"ז
- הרב שמעון אפרתי, שבי ציון על מסכת יבמות, באתר היברובוקס ירושלים תשכ"ח
ההדיר והוציא לאור את ספרי "גאון צבי" על הש"ס (בצירוף קונטרס שב"י ציון הרומז על שמו ש'מעון ב'ן י'קותיאל אפרתי).
קישורים חיצוניים
- צחי הרשקוביץ, שתי עמדות רבניות על אלקים נוכח השואה, אוניברסיטת בר-אילן
- הספד קצר על הרב אפרתי בירחון הפרדס
הערות שוליים
- ^ אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 320
- ^ מגיא ההריגה, סימן ח'
- ^ מגיא ההריגה, סימן א'
23477038שמעון אפרתי