יוסף חפני ושמעון אפרתי
| מדינה | ארץ ישראל |
|---|---|
| מקום מגורים | חיפה |
| תחומי עיסוק | שמש של רבי |
| שם מלא | שמעון או יוסף או שמעון יוסף |
|---|---|
| מקום מגורים | אפרת |
| תחומי עיסוק | שמש של רבי |
יוסף חפני ושמעון אפרתי היו שני שמשיו של רבי יהודה הנשיא.
בתלמוד
בתלמוד הבבלי מובא[1]: ”ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי”.
בהמשך שם נאמר שהנוכחים חשבו שהתכוון לומר שיוסף חפני ושמעון אפרתי יהיו המטפלים בקבורתו, אולם אז נפטרו שניהם לפני רבי יהודה הנשיא, הסבירו חכמים שהכוונה לעולם הבא ששם ישמשו אותו שניהם גם לאחר מותו. והתלמוד מסבירה שעל אף שדבריו אלו לא הייתה הוראה לנוכחים אך הוא אמר זאת כדי שלא יאמרו הבריות ששני אלו היו אנשים לא הגונים והיו צריכים למות בחטאם ומה שלא מתו עד עתה היא מכיון שזכותו של רבי יהודה הנשיא הגנה עליהם ועכשיו שנפטר רבי יהודה הנשיא שוב לא הגנה עליהם זכותו ומתו, ולכן הודיע שמה שמתו היא כדי שיתלוו עימו לעולם הבא.
שמם
רש"י כותב שיוסף כונה 'חפני' כיון שהתגורר בחיפה[2]. ובקרבן העדה כותב על הכינוי 'אפרתי' שנקרא כן כיוון שהתגורר בעיר אפרת[3].
רבי יהושע השיל רבינוביץ מעיר שרש"י הוצרך להסביר שחפני הוא כינוי ולא שם העצם כמו בנו של עלי הכהן כי אז אפשר לטעות שהם היו שלשה משמשים[4].
בתלמוד הירושלמי מובא שני נוסחאות מעט שונים בקשר שמותיהם של שמשיו של רבי יהודה הנשיא: ”מי שניטפל בי בחיי יטפל בי במותי אמר רבי חנינה דציפורין כגון יוסף אפרתי, יוסה חפני”[5]. וכן: ”ומי שנטפל בי בחיי יטפל בי במותי אמר רבי חנניה דציפורין כגון יוסי אפרתי ויוסף חפנים”[6].
במדרש מובא עוד גירסא ”מי שנטפל בי בחיי יטפל בי במותי אמר רבי חנינא ציפוראה כגון יוסי הפינום ויוסי הפרתי”[7].
על שינוי הגרסאות אם שמו של השמש "האפרתי" היה 'שמעון' או' יוסף' ישנם שכותבים שיש מקום לומר עליו שנקרא בשני שמות אלו שמעון ויוסף[8].
זהותם ואודותיהם
ישנם כמה מהאחרונים[9] שזיהו את יוסף חפני כרבי יוסי הארוך שעליו מובא במדרש שהיו תמיד לצדו של רבי יהודה הנשיא[10].
רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא לומד ממה שרבי יהודה הנשיא אמר עליהם שהם היו חסידים גדולים[11].
רבי פנחס הורוביץ מביא[12] בשם אביו רבי צבי הירש מטשורטקוב שרבי יהודה הנשיא לקח את יוסף חפני מחיפה דווקא[13] כי על פי הלכה נמצא שאסור להשתמש בעם הארץ ובאדם שמלמד אחרים רק באדם שיודע ללמוד אך אינו יודע ללמד[א] ועל אנשי חיפה משמע בתלמוד שלא היו יודעים ללמד[17].
ביאורים והרחבות
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג עמוד א'.
- ^ רש"י, מסכת כתובות, דף ק"ג עמוד א', ד"ה יוסף חפני.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"ב, הלכה ג' בפירוש קרבן העדה ד"הה"ג כגון שמעון אפרתי ויוסי חפני.
- ^ ילקוט יהושע כתובות דף ק"ג עמוד א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"ב, הלכה ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'.
- ^ בראשית רבה ק ב.
- ^ רבי ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד עמוד ס"ו.; רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ב ערך יוסף אפרתי. ולהרחבה ראו: הרב ישכר תמר, עלי תמר - זרעים - ב, זרעים
- ^ רבי דוד לוריא בחידושי ובהגהות הרד"ל על המדרשים; רבי זאב וולף איינהורן ב פירוש מהרז"ו על המדרש רבה בשמות. אולם ומבעל סדר הדורות שייחס להם ערכים נפרדים נראה שהפריד ביניהם.
- ^ בראשית רבה צז ג; שמות רבה ב ה.
- ^ רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, יוסף חפני, ערכי תנאים ואמוראים ח"ב.
- ^ הפלא"ה על כתובות דף קג עמוד א.
- ^ על פי פירושו של רש"י שהתגורר בחיפה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ד עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד ב'
- ^ כן הוא לומד מתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ד עמוד ב'.