שמואל לייב בריל

שמואל לייב בריל (בהונגרית: Brill Sámuel Lőb; פשט, 24 בספטמבר 1814 – פשט, 8 באפריל 1897) היה רב נאולוגי ששימש כרב העיר פשט.

ביוגרפיה

אביו

בריל היה בנו של הרב עזריאל בריל (1778–1853) שפעל בפשט במחצית הראשונה של המאה ה-19. חיבורו המרכזי היה "הדרת קודש", שמסביר כמה ממסכתות המשנה כולל תרגום לגרמנית. בתקופה מסוימת היה המנהיג הרוחני של הקהילה היהודית של פשט.

לימודי שמואל לייב

אביו דאג שבנוסף לתלמוד ולמדעי העברית, ילמד בנו של הרב הנאור עזריאל בריל גם מדעי חול ולפני ששלח אותו לישיבה, דאג שילמד ויעבור מבחנים ב-6 כיתות בבית הספר התיכון הלותרני בטרם שלח אותו לישיבה. בישיבה בעיר אייזנשטט (אז בממלכת הונגריה היום באוסטריה) הוא היה תלמידו המועדף של הרב משה פרלס. בגיל 19 הפך לתלמידו של החתם סופר בברטיסלבה, שם בלט בידיעותיו הרבות, אך נרתעו מלראות שהוא עוסק גם במדעי חול. לאחר מכן התחנך 4 שנים עם משפחת פפנהיים המפורסמת דאז בברטיסלבה, שבמהלכן עסק בשקידה רבה בספרות העברית, הלטינית והיוונית. לאחר מכן עבר לפראג הוא שיכלל את הידע התלמודי שלו לצדו של הרב שמואל קאודרס ולמד מדעי הרוח באוניברסיטה.

פעילותו כרב

לאחר שסיים את לימודיו, סייע לאביו הזקן בתפקידו כרב, לאחר מותו ב-1853 הפך ליורשו בתפקיד ושבשנת 1874 מונה גם לנשיא הרבנות של קהילת פשט. מטעם הממשלה ההונגרית השתתף בעבודת הוועדה להכנת הקמת בית המדרש לרבנים בבודפשט ב-1864 והרצה במשך עשור תלמוד בבית המדרש שנפתח ב-1877. בשנים 1868–1869 בקונגרס של יהודי הונגריה (הקרע ביהדות הונגריה), הוא הפעיל את כל יוקרתו למען הקידמה המודרנית בחיי היהדות בהונגריה. הוא היה סמכות מוכרת בתחום מדעי המקרא והתלמוד ופתר שאלות הילכתיות רבות ומורכבות לרוב שעלו בפניו כרב הקהילה הגדולה בהונגריה, בידע הילכתי מעמיק ובשיקול דעת. זה אובדן נצחי למדע היהדות שהוא נמנע בכוונה מפרסום יצירותיו הכתובות וכתוצאה מכך כל פסיקותיו ההילכתיות במהלך כמעט 50 שנות פעילותו אינן מתועדות. הייתה לו הופעה מכובדת שזכתה לכבוד רב. הוא היה הומניסט חד רואי שצייר לעיתים קרובות דמויות שלמות בהערה מלאת דמיון. אף על פי שחי במצב כלכלי דחוק, עדיין רכש ספרייה יוקרתית מלאה ביצירות נדירות, שזכתה לאחר מותו למקום בספריית בית המדרש לרבנים בבודפשט. הוא נפטר באותו בית ברחוב קיראי שבו נולד 82 שנים קודם לכן. הביוגרפיה שלו נכתבה על ידי הרב ההיסטוריון לאיוש בלאו.

לקריאה נוספת

• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. שמואל לייב בריל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמואל לייב בריל בוויקישיתוף

• שמואל ליב בריל (1814-1897), דף שער בספרייה הלאומית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39925398שמואל לייב בריל