שמואל ישראל מולדר

שמואל ישראל (הירש) מולדר (Samuel Israel Mulder; ל' בסיוון תקנ"ב 20 ביוני 1792 - ז' בטבת תרכ"ג 29 בדצמבר 1862) היה סופר, מחנך ומתרגם יהודי-הולנדי.

תולדות חייו

נולד באמסטרדם לעזריאל ומרים מולדר. שמואל היה הבכור מתוך שלשת הילדים (לואיס ושרה). קבל חינוך מידי המחנך דוד פרידריכספלד שהיה אחד מהמובילים במאבק למתן זכויות שוות ליהודים. ואחר כך גם למד עם גיסו ה.א. וגנאר שהיה גם הוא לימים, סופר ועורך. בתחילת דרכו מולדר התפרנס מליטוש יהלומים. בשנת 1812 עבד גם כמורה ב"בית ספר של שבת". באביב 1815 יסד ביחד עם חברו משה להמנס אגודה ספרותית בשם Tongeleth ("תועלת" בהגייה הפורטוגזית המקובלת בהולנד). האגודה החלה בפגישות שבועיות של ששה צעירים נלהבים, ולקראת סוף פעילותה מנתה כשישים חברים. החברים היו שומעים הרצאות בעברית על ספרות וקוראים את עיתון "המאסף". האגודה הוציאה מאסף ספרותי בשם "בכורי תועלת". בגיליון הראשון כתב מולדר "הפליאה המקדמת את פני האדם שמתרגל את חוקי הדקדוק שווה בגודלה רק לזו של ילד הרואה בפעם הראשונה אריה או פיל" . בשל שמרנות וקפיאה על השמרים חדלה האגודה לפעול לאחר מספר שנים. הגיליון האחרון של המאסף היה בשנת 1825. באותה עת חיבר מולדר את הפואמה "ברוריה" וכן שיר שהופיע בספרו של פרנץ דליטש "ההיסטוריה של השירה היהודית". על פואמה שלו אומרת פרופ' זיוה שמיר: "לאחר קריאת 'ברוריה' .., אי-אפשר שלא לייחס לו את הטמנת הזרעים הראשונים לתופעת 'חילוּן' השפה העברית... יצירתו זו שנכתבה כמעט לפני 200 שנה, על שפתה הקריאה והקולחת, מהווה אבן הפינה לבניינה מחדש של השפה העברית". ביצירה זו מולדר מנסה להעביר את המסר לפיו כדי להבטיח את המשך קיומה של היהדות, צריך לחתור אל האיזון וההרמוניה בין הזרמים השונים. יורשיו הספרותיים בסוג כתיבה זה הם הסופרים, מיכ"ל ויל"ג

מולדר היה גם חבר באגודת "Tot Nut en Beschaving," שבחסותה הופיע חלק גדול מפרסומיו. בשנת 1817 שמש גם מתרגם מוסמך בבית דין, ובשנת 1835 הפך למפקח על בתי הספר הדתיים. בשנת 1849 נעשה למזכיר של קהילת אמסטרדם. בנוסף, משנת 1826 הוא היה המנהל של הסמינר התאולוגי "סעדת בחורים" (Sa'adat Baḥurim) . מוסד זה היה בתחילה דרכו ממומן מתרומות. פרסומו בא לו גם בזכות תשומת לב המיוחדת שהוקדשה לצורכי התלמידים, ולא בשל הישגיהם הלימודיים. בשנת 1836 בעקבות השינויים של וילם הראשון, מלך הולנד החל הסמינר לקבל סיוע והכרה ממשלתיים. לבוגרים התאפשר עם תום לימודיהם להתקבל לאוניברסיטה. מולדר מונה לחבר מזכירות הוועד המנהל למשך כל חייו.

פרסומו העיקרי בא למולדר מתרגום התנ"ך, היה זה התרגום הראשון של התנ"ך מעברית להולנדית. חמשת חומשי תורה, תהילים ומשלי, הופיעו במהדורה ראשונה בשנת 1824, והודפסו אחר כך במהדורות נוספות רבות. בשיתוף עם ידידו משה להמנס, כתב מילון עברי הולנדי שיצא בשני כרכים (1831–1825) . בנוסף הוא כתב ספרים רבים נוספים, חלקם אודות לימוד העברית. בשנת 1843 העניקה לו אוניברסיטת גיסן תואר דוקטור ובשנת 1860 ניתן לו אות מסדר אריה הולנד.

ספריו

• סדר הגדה לליל פסח, J.L. Joachimsthal, 5645, אמסטרדם 1884.
• תורת אלוהים: וחמשת חומשי תורה עם ההפטרות וסדר התפילות הפיוטים והקרובות לכל שבתות השנה ונוסף עליו חמש מגילות, J.L. Joachimsthal, אמסטרדם 1858–1859
• תפילת ישראל : הוא סדר תפילה לכל השנה. עם תרגום הולנדית מולדר, שמואל ישראל. משפחת וואן פראג. Amsterdam : J. L. Joachimsthal, 1882.
• ביקורי תועלת חיבור כולל שירים מאמרים לימודיים ומכתבים 5580, אמסטרדם 1820.
• תהילים בצירוף התפילות עם תרגום להולנדיתBij Van Embden and Co. en Belinfante and de Vita, 5598, אמסטרדם 1838.
• קיצור מבוא המשנה והגמרא ודרכי לימוד התורה( ספר בהולנדית ):'S Gravenhage : Gebroeders Belinfante, 1855
• סדר הגדה לפסח J.L. Joachimsthal, 5645, אמסטרדם 1884.
• ספר החיים : כולל תפילות ותחנונים להתפלל בבית החיים על קברי מרנן ורבנן ועל כל קברי קרובים המתים Van Embden, 5611, אמסטרדם 1851.
• סדר לראש השנה כמנהג הספרדים s.n. Salzedo, 5609, אמסטרדם 1849.
• סדר יום כיפור כמנהג הספרדים שמואל ישראל מולדר ד.ר. מונטזיונס D.L. Cardozo, 5637, אמסטרדם 1876.
• ספר נביאים ראשונים : כולל יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, עם תרגום להולנדית ופירוש רש"י, עם באור מלות בלע"ז van Embden and Co., 5587, אמסטרדם 1827.

• Verspreide lettervruchten ( ספר בהולנדית )Leyden : D. du Mortier en Zoon, 1844.
• 'Hebreeuwsch-Nederduitsch handwoordenboek. Voorafgegaan van eene spraakkunstige handleiding en eene lijst van woorden, wier stamwoorden den' beginner niet wel bekend zijn; en gevolgd van een dubbel register der eigennamen, als 1.̊ mans- en vrouwen namen. 2.̊ namen van landen, gewesten, steden, dorpen, zeeën, rivieren, bergen, heuvels enz by ( ספר בהולנדית )Moses Lemans; Samuel Israel Mulder Amsterdam, Bij van Embden & Co., 1831.
• Hebreewsch-Nederduitsch Handwoordenboek : voorafgegaan van eene spraakkunstige handleiding ( ספר בעברית ) Moses Lemans; S I Mulder Amsterdam : Van Embden en comp. P. den Hengst en zoon, Petrus den (Amsterdam) 1829-1831.
• Verspreide lettervruchten ( ספר בהולנדית ) :Leyden : D. du Mortier en Zoon, 1844.
• Hebreeuwsch-Nederduitsch handwoordenboek. Voorafgegaan van eene spraakkunstige handleiding en eene lijst van woorden, wier stamwoorden den beginner niet wel bekend zijn; en gevolgd van een dubbel register der eigennamen, als 1.̊ mans- en vrouwen namen. 2.̊ namen van landen, gewesten, steden, dorpen, zeeën, rivieren, bergen, heuvels enz ( ספר בהולנדית ) Moses Lemans; Samuel Israel Mulder Amsterdam, Bij van Embden & Co., 1831.
• Chronologisch handboekje voor de geschiedenis der Israëliten ( ספר בהולנדית ) Amsterdam, Bij Belinfante en De Vita, 1836
• De eerste profeten : bevattende de boeken van Josua, de Regteren, Samuel en de Koningen( ספר בהולנדית ) Amsterdam, Bij Belinfante en De Vita, 1836
• Oystsug der elemenṭe der Ebreishen shprakhe nakh logishen printsipen enṭṿiḳḳelṭ fom zeligen Yoʼel Bril ; bayzammen gebrakhṭ tsum gebroykh der tseglinge baym shulanshṭalṭ der liṭṭeraṭur gezellshafṭ Toʻelet ( ספר ביידיש ) Samuel Israel Mulder; Toʹelet (Organization : Amsterdam, Netherlands Be-Amśṭerdam : be-vet uvi-defus. Daṿid ben. Yaʻaḳov Props Kats, 5580, 1819 or 1820
• Iets over de begraafplaatsen der Nederlandsch-israëlitische gemeente te Amsterdam, en bijzonder over die te Muiderberg, met eene opgave van twintig grafschriften ( ספר בהולנדית ) Te Amsterdam Bij van Embden & Co., 1851.
• Rudimenta, of Gronden der Hebreeuwsche taal ( ספר בהולנדית ) Moses Lemans; Samuel Israel Mulder, Amsterdam Belinfante & De Vita, 1848. 3de druk
• Rudimenta of gronden der hebreeuwsche Taal ( ספר בהולנדית ) Moses Lemans; Samuel Israel Mulder Amsterdam, Belinfante & De Vita, 1840 2de druk.

לקריאה נוספת

• חיים שהם, "שיר ההולדת" מאת א"כ פון קלייסט בעברית (שמואל מולדר, מתרגם שירו של קלייסט לעברית), ‫מחקרים על תולדות יהדות הולנד ד (תשמה) 244-227 ‬‬‬‬
• זיוה שמיר, "ש"ש מולדר כמחדש וממשיך : ניסיון לשיבוצו ברצף הפואטי של תקופת ההשכלה", דפים למחקר בספרות 3 (1986) 74-61 ‬‬‬‬(המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).

קישורים חיצוניים

• כתבי שמואל ישראל מוּלְדֶר בפרויקט בן-יהודה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31335827שמואל ישראל מולדר