רבי שמואל אנגל
 | |
| לידה | ל' בניסן ה'תרי"ג |
|---|---|
| פטירה | י"ט באדר א' ה'תרצ"ה (בגיל 81) |
| מקום פעילות | ראדוויל, רודניק, קושיצה |
| השתייכות | חסידות צאנז |
| תחומי עיסוק | תשובות בהלכה, התרת עגונות |
| תפקידים נוספים | אב"ד סלובקיה, ראב"ד קושיצה, רב דוקלה, רב הקונגרס הפולני |
| רבותיו | חיים הלברשטאם |
| תלמידיו | אלחנן היילפרין |
| חיבוריו | שו"ת מהר"ש |
רבי שמואל אֶנגֶל (מהר"ש אנגל; בכתיב מסורתי: ענגיל, ענגל; ל' בניסן ה'תרי"ג, 8 במאי 1853 - י"ט באדר א' ה'תרצ"ה, 22 בפברואר 1935), שנודע בשם "הגאון מראדומישלא", היה ראב"ד קאשוי. רבו היה רבי חיים הלברשטאם מצאנז. מחבר ספרי "שו"ת מהר"ש".
משפחתו ומשנתו
נולד במערב גליציה, לרבי זאב וולף אנגל שהיה חסיד צאנז ולאסתר. אביו נפטר בהיותו כבן 6. לפי המסופר התעוור בגיל צעיר, וראייתו חזרה בהמשך לברכתו של הדברי חיים מצאנז[1].
נישא לבת רבי מנדל ווייסמן מבילגוריי. הוסמך לרבנות בידי רבי יוסף שאול נתנזון ("השואל ומשיב"), ונסמך בעל פה על ידי רבי שניאור זלמן פרדקין ("התורת חסד").
שימש כרב בעיר בילגוריי ולאחר מכן בעיר רודניק. בשנת תרמ"א החל להיות רב בעיר דוקלא בגליציה ומשנת תרמ"ח בעיר רדומישל שעל שמה נתפרסם שמו. עם פטירת רבו מצאנז, קיבל את מרותם של בניו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא ורבי ברוך הלברשטאם מגארליץ. במלחמת העולם הראשונה עזב את עירו והתגורר בעיר ואץ (ווייטצען) בהונגריה. בסוף המלחמה בדרכו חזרה לעירו נתעכב בעיר קושיצה בצ'כוסלובקיה וקיבל את בקשת בני העיר להיות שם רב. במקום זה עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו עקב מאורעות המלחמה. נפטר במקום בשנת תרצ"ה ושם נקבר.
נכדו ותלמידו הוא רבי אלחנן הלפרין מלונדון.
חיבוריו
- שו"ת מהר"ש, ח' כרכים, תרס"ה-תשי"ח.
- שפתי מהר"ש
- חידושי מהר"ש, על מסכת קידושין, ירושלים תשכ"ה.
לקריאה נוספת
- רבי אלחנן הלפרין, שם משמואל, מונקץ' ת"ש.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' סג-פז.
קישורים חיצוניים
- מספריו
- שו"ת מהר"ש, חלק א-ב, באתר היברובוקס
- שו"ת מהר"ש, חלק ג-ד, באתר היברובוקס
- שו"ת מהר"ש, חלק ה-ו, באתר היברובוקס
- שו"ת מהר"ש, חלק ז-ח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי שמואל אנגל על ציר הזמן |
|---|
 |
שמואל אנגל29428941