רבי שלמה מלכה
הרב שלמה (סלמון) מלכה (14 באוגוסט 1878 - 4 באפריל 1949) היה פוסק, הוגה, דיין, פרשן מקרא ומנהיג הקהילה היהודית הקטנה של סודאן.
ביוגרפיה
שלמה מלכה נולד בעיירה אספלו שבמחוז תפילאלת במרוקו בט"ו באב תרל"ח (1878). בנעוריו למד בישיבה בעיר מולדתו. בשנת 1896 נשא לאישה את חנה לבית אסולין (1882-1952), ילידת הכפר טינריר (Tinghir).
בשנת 1892 עלה לארץ ישראל ביחד עם רעייתו, המשיך את לימודיו בישיבות טבריה וצפת והוסמך לרבנות. בהמשך כיהן כדיין בבית הדין הרבני בטבריה.
בשנת 1906 נעתר לבקשתו של הרב אליהו בכור חזן, הרב הראשי של אלכסנדריה, ונסע ביחד עם משפחתו לאומדורמאן שבסודאן כדי לכהן כרב הקהילה היהודית בעיר. בסודאן הייתה קהילה יהודית-ספרדית קטנה שמנתה מספר מאות נפשות, שנוסדה כתוצאה מהגירה של משפחות אחדות לסודאן החל מסוף המאה ה-19. לאחר הגעתו לסודאן אחד מצעדיו הראשונים היה לנהל את הליך החזרה ליהדות של מספר נשים יהודיות שאולצו להתאסלם בתקופת המהדייה. הוא שימש בו זמנית כרב הקהילה, המוהל, השוחט והחזן שלה, אך עשה את פרנסתו מעסקי מסחר והיה הבעלים של תחנה לייצור שמן ומזון, ושל מפעל לייצור מרצפות. בתהליך הדרגתי מרכז הקהילה היהודית בסודן עבר מאומדורמאן לח'רטום ובשנת 1920 גם הרב מלכה ערך את המעבר. עם השנים הוא ביצר את מעמדו לא רק כמנהיגה של הקהילה היהודית, שבשיאה מנתה קרוב ל-1,000 נפשות, אלא גם כאישיות ידועה בח'רטום וזכה להערכה של נוצרים ומוסלמים. הוא לימד תנ"ך את הכומר הפרוטסטנטי של ח'רטום, האב בולוס (פאולוס) וכן תלמידים אחרים יהודים ולא-יהודים. הוא היה אורח כבוד באירועים רשמיים רבים שנערכו בח'רטום, ולאחר פטירתו מכובדים נוצרים ומוסלמים נכחו בהלוויתו.
הרב מלכה ערך ביקורים ארוכים לקהילה היהודית במצרים מדי שנה, בין היתר כדי לבקר את בתו שחייתה באלכסנדריה עם משפחתה. בשנת תש"ב ביקר גם בארץ ישראל ונפגש עם הרבנים הראשיים ודן עמם על הקמת תלמוד תורה בח'רטום (בני הקהילה היהודית בסודאן למדו בבתי הספר הנוצרים-אירופאים עקב מחסור בבית ספר יהודי).
הרב מלכה כתב בקביעות לעיתון היהודי-מצרי "אלשמס" שיצא לאור בקהיר בערבית ספרותית בעריכת העיתונאי הציוני סעד מלכי. לאורך השנים הוא כתב יותר מ-200 מאמרים לעיתון - רבים מהם עוסקים בפרשת השבוע או כוללים דרשות על היהדות, אך חלק עוסקים גם בענייני השעה ואקטואליה, מוסר, הגות והיסטוריה. סדרה של 26 ממאמריו עסקה בפרשנות לשיר השירים. במאמריו וכן בהנהגתו של הקהילה היהודית בסודן בא לידי ביטוי היותו ציוני נלהב. דרשותיו השבועיות בבית הכנסת של הקהילה היהודית בח'רטום היו בעלות אופי ציוני, הוא שילב את שירת התקווה בהזדמנויות ניאותות בהתכנסויות בבית הכנסת, ולאחר קום מדינת ישראל אף שילב תפילה למען מנהיגיה בתפילות בית הכנסת.
בערוב ימיו כמה מכתביו קובצו בספר בשם "אלמח'תאר פי תפסיר אלתוראה" שיצא לאור בקהיר ב-1949. אסופה נוספת של כתביו יצאה לאור על ידי בנו בארצות הברית ב-1977. הוא נפטר בח'רטום באפריל 1949 והותיר מאחוריו משפחה גדולה של 4 בנים ו-6 בנות. לאחר פטירתו בית הכנסת היחיד בח'רטום נקרא "אהל שלמה" על שמו. הקהילה היהודית התפזרה מסודאן לאחר שזו קיבלה את עצמאותה בשנת 1956 ועקב כך בשנות ה-70 הוא הובא לקבורה בישראל ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
מכתביו
- Frontiers of Jewish faith / reproduced from the original Arabic, Trenton, N.J. : E.S. Malka, 1977.
- David S. Malka, From Generation to Generation: A Legacy of Faith and Tolerance (New York: Book-Mart Press, 1999). (כולל תרגום לאנגלית של כמה מדרשותיו)
לקריאה נוספת
- נחם אילן, ממרוקו לסודאן: הרב שלמה מלכה - מנהיג בעתות תמורה, פעמים 80 (1999), עמ' 93-111.
- נחם אילן, מהפכנות ושמרנות: עמדתו של הרב שלמה מלכה בשאלתן מקומן של הנשים בחברה היהודית בסודאן, פעמים 91 (תשס"ב), עמ' 123-151.
- נחם אילן, פנקס הקהילה של יהודי סודאן, הוצאת יד בן צבי, 2007.
- Naḥem Ilan, “Rabbi Solomon Malka’s Commentary on Song of Songs,” Studies in Arabic and Islamic Culture 2 (2006), pp. 33–56.
- Eli S. Malka, Jacob’s Children in the Land of the Mahdi: Jews of the Sudan (Syracuse, N.Y.: Syracuse University Press, 1997).
קישורים חיצוניים
- מאיר דאהן, הרה"ג שלמה מלכה זצ"ל, הד-המזרח, 13 במאי 1949
- Naḥem Ilan. "Malka, Solomon." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
- חכם שלמה מלכה, באתר "החכם היומי"
