שלי חושן
| לידה |
1931 (גיל: 93 בערך) סופיה, בולגריה |
|---|---|
שלי חושן (נולדה ב-1931) היא יועצת חינוכית ישראלית, שהקימה בשנת 1982 את אגודת יד ביד, במטרה לסייע לילדים צעירים משכבות חלשות בחברה הישראלית ולהוריהם. במהלך הזמן התרחבה פעילות האגודה, והוקמו פרויקטים מגוונים של עזרה ותמיכה לאנשים במצוקה.
משנת 1982 מכהנת חושן כנשיאת העמותה[1].
ביוגרפיה
חושן ילידת סופיה, בולגריה, בת בכורה, לבלינה ושלמה סולומון, אחות למשה ולאסתר, למדה ב- "דויציסקה" ברחוב דובדוקוב בסופיה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נכלאה במחנה הריכוז בעיר לום בבולגריה במשך כ-14 חודשים. בפברואר 1948, בגיל 17, יצאה לכיוון ארץ ישראל, עם עוד 150 בני נוער, באניית המעפילים "בונים ולוחמים". שלטונות המנדט הבריטי היגלו את נוסעי האנייה לקפריסין. חושן שהתה מספר חודשים במחנה לבני נוער, ומשם הגיעה לקיבוץ אורים שבנגב.
חושן שירתה בצה"ל כקצינה, במחלקת התרבות של חיל הרפואה. השתחררה בדרגת סג"ם. עם שחרורה מצה"ל עברה משפחתה, אשר עלתה למדינת ישראל ב-1951, להתגורר ברמלה. אחיה נהרג על ידי מסתננים סמוך לכפר מנחם.
חושן למדה בסמינר לוינסקי וקיבלה תעודת הוראה. בתקופה זו פגשה את דוד חושן, נישאה ועברה לגור בתל אביב. חושן החלה ללמוד לתואר ראשון בחינוך, ייעוץ ופסיכולוגיה ועבדה כיועצת בית ספר "בר כוכבא" בתל אביב. במקביל התנדבה בויצו והייתה אחראית לנושאי משפחה.
בשנת 1981 פרשה חושן מעבודתה כמרצה ויועצת לגיל הרך בבתי הספר, והקימה את פרויקט "אוזן קשבת" לילדים והורים שנזקקו לאוזן קשבת. מטרת הפרויקט הייתה עזרה לנשים במצוקה, קשר בין מתנדבים לבין נזקקים, והפעלת שירות טלפוני לעזרת חירום לאנשים במצוקה רוחנית.
משנת 1982 מנהלת חושן בהתנדבות את אגודת "יד ביד". העמותה מפעילה עשרה "בתים חמים" המטפלים בילדים בגילאי שלוש עד שבע בשעות אחר הצהריים. תקציב העמותה עמד בשנת 2013 על שלושה מיליון ש"ח. חושן זכתה במספר פרסים על פעילותה בעמותה.
חושן כיהנה כחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו וכיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בתל אביב-יפו
חשן הקימה את "שבת של תרבות" ואת "שבת של זהב" ב-אופרה הישראלית, כדי להנעים את השבתות לגמלאי תל אביב-יפו.
חושן מכהנת כדירקטורית בתיאטרון הלאומי הבימה, חברה בחבר הנאמנים בבלט הישראלי, חברה בהנהלת גמלאי תל אביב ומכהנת כיושבת ראש חוג ידידי "בית צבי" למען אמנים צעירים מכל הארץ.
חושן ממלאת מקום יושב ראש דירקטוריון המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב וכן משמשת כחברת הנהלה ב"התאחדות עולי בולגריה".
חושן נשואה לעו"ד דוד חושן, אם לנעמי סולומון (מורה ובמאית) ומשה הלר (סוכן ביטוח). נכדתה לירון סולומון מכהנת כמנכ"לית אגודת יד ביד.
פרסים, אותות ותארים
- אות השנה בתחום ההתנדבות מטעם ארגון ליונס
- אות מיזם האיכות מטעם משרד המסחר והתעשייה, מכון התקנים הישראלי ונשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אות המועצה לפיתוח חברתי (1995)
- התנועה למען ארץ ישראל טובה, מערכת מעריב, אל על, א.מ.י (אומני ישראל), המועצה הציונית בישראל
- אות להתנדבות מטעם בני ברית
- אות המתנדב המצטיין של ראש עיריית תל אביב (שנת תשס"א)
- אות הנשיא למתנדב (תשס"ג)[2]
- יקירת העיר תל אביב-יפו לשנת 2010[3],[4]
לקריאה נוספת
- "ישר ללב" - סיפורים מהחיים שיצאו לאור בטלוויזיה - נתנאל סמריק, הוצאת קונטנטו דה סמריק, מאי 2017 (שלי רחל חושן - ילדים רעבים, עמודים 95-102)
קישורים חיצוניים
- שלי חושן ניצולת השואה שנדרה נדר להאכיל ילדים רעבים, פורטל הכרמל
- שלי חושן, המסייעת ל-50 ילדי זרים במסגרת 2 בתים חמים, פנתה בקריאה נרגשת לשר הפנים אלי ישי "אל תגרש את ילדי הזרים", 19 באורטובר 2009
- שלי חושן, "אני מכורה לסיוע לילדים", באתר ynet, 17 במאי 2012
- סמדר סלטון, לתת, באתר ישראל היום, 2 במרץ 2012
- נילי טבצ'ניק, הקו החם של אגודת יד ביד פתוח לתלמידים במצוקה ולהוריהם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בספטמבר 2009
- נילי טבצ'ניק, אגודת יד ביד תערוך מופע התרמה למען ילדים בסיכון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 באוקטובר 2009
- שלי חושן ניצולת שואה מנהלת צהרונים לילדים (3:50 דקות), יו-טיוב
הערות שוליים
- ^ שלי חושן - נשיאת אגודת יד ביד
- ^ זוכי אות הנשיא למתנדב תשס"ג, באתר "התנדבות בישראל"
- ^ יקירי העיר תל אביב לשנת 2010אתר עיריית תל אביב
- ^ יקירי העיר תל -אביב לשנת 2010"זמן תל אביב", מוריה בן יוסף, 22 בפברואר 2010
