שלום קומאיסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש לצמצם את התיאור הפרטני של הארכיון ולהרחיב על קורות חייה חשיבות הארכיון וייחודיותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש לצמצם את התיאור הפרטני של הארכיון ולהרחיב על קורות חייה חשיבות הארכיון וייחודיותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

שלום קומאיסה בת לוי הייתה אשה יהודיה אמידה מאזור דרום ים המלח אשר ברחה למערת המפלט בנחל חבר - מערת האגרות בסופו של מרד בר כוכבא. בדומה לבבתא, ארכיון המסמכים שהותירה אחריה במערה הוא מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים בתקופתה.

תולדות חייה

שלום קומאיסה התגוררה במחוז עגלתין (מחוזא) ליד צוער. בין נובמבר שנת 129 לספירת הנוצרים לינואר שנת 131, מת בעלה הראשון, שמוע בן שמעון, והיא ירשה את הנכסים עליהם הצהיר במפקד הקרקעות בשנת 127. בשנת 131 לספירה נישאה בשנית לישוע בן מנחם. שלום קומאיסה ברחה למערת המפלט בנחל חבר - מערת האגרות בסופו של מרד בר כוכבא ושם גם מצאה את מותה.

הארכיון של שלום קומאיסה

הארכיון של שלום קומאיסה בת לוי פורסם לראשונה בשנת 1995 על ידי חנה כותן.[1] הארכיון כולל שבע תעודות בלבד, מהן ניתן ללמוד היכן התגוררה. אחת מן התעודות כתובה בארמית וכל שאר התעודות ביוונית. מרבית התעודות הנכללות בארכיון זה נמנו בעבר עם אוסף נחל צאלים, חלקן הגיע ממקורות שונים, לרבות האוסף של יגאל ידין, אך היום ניתן לקבוע כי כל התעודות מן הארכיון של שלום קומיסאה מקורן במערת האגרות בנחל חבר.[2]

בארכיון של שלום רומאיסה יש ייצוג לפרק זמן של 7 שנים בלבד, משנת 125 ועד לשנת 131 לספירה. כלומר מזמן שממלכת הנבטים סופחה לפרובינקית ערביה. התעודות בארכיון של שלום קומאיסה קיבלו את המספרים הבאים באוסף נחל צאלים: 12 (תעודת בארמית), 60, 61, 62, 63, 64 ו-65 (תעודות ביוונית). התעודות 60 ו-62 היו שייכות למעשה לסמואס בן שמעון, אשר ככל הנראה היה בעלה הראשון של שלום קומאיסה. תעודה מספר 61 הייתה שייכת לאחיה של שלום קומאיסה אשר נפטר ככל הנראה בשנות העשרים של המאה הראשונה לספירה. תעודה מספר 63 הוחזקה על ידי אמה של שלום קומאיסה, שלום גרפטה, ובה צוין דבר מותו של אחיה של שלום קומאיסה. רק תעודות 12, 64 ו-65 קשורות ישירות לשלום קומאיסה. ואלו הן התעודות הנמצאות בארכיון של שלום קומאיסה:

  • פפירוס נחל צאלים 60 - זהו שטר פשוט כתוב ביוונית, והוא נכלל בארכיון שלום קומאיסה בת לוי. הפפירוס מתוארך ל-29 בינואר 125. מתוכן השטר עולה ששמוע בן שמעון היה מתווך בין משלם המס מנחם בן יוהנס שאינו קשור למשפחת שלום קומאיסה בת לוי, לבין גובי המסים מטעם השלטונות
  • פפירוס נחל צאלים 61 - זו הצהרת רכוש שנמסרה לידי השלטונות הרומאים בשנת 127 לספירה, במסגרת הקנזוס שנערך באותה שנה. המצהיר היה אחיה של שלום רומאיסה.
  • פפירוס נחל צאלים 62 - עוסקת בהצהרת רכושו של סמואוס בן שמון משנת 127 חספירה. בהצהרת הרכוש הצהיר סמואוס כי היו לו זכויות בשבעה שדות ביחד עם אחיו.
  • פפירוס נחל צאלים 63 - הצהרת העדר תביעות משנת 127 חספירה, של שלום קומאיסה מאמה שלום גרפטה בגין רכוש שהועבר לידי בעלה לוי, אביה של שלום קומאיסה. בתעודה גם נמסר כי האם נישאה לאחר מות בעלה הראשון לאפוטרופסה, יוסף בן שמעון.
  • פפירוס נחל צאלים 64 - שטר מתנה שניתן לשלום קומאיסה על ידי אמה בנובמבר של שנת 129, זהו שטר כפול כתוב יוונית, השייך לארכיון של שלום קומאיסה בת לוי. מנוסחת התאריך עולה שהוא נכתב ב-9 בנובמבר, שנת 129, במחוזא. היוונית בתעודה זו גרועה וניכר כי הסופר העתיקה מילה במילה מנוסח ארמי שהיה לפניו. בשטר זה, נתנה האם, שלום גרפטה, לביתה שלום קומאיסה, רכוש שהיה לה במחוז עגלתין.[3]
  • פפירוס נחל צאלים 65 - תעודה זו הינה כתובתה של שלום קומאיסה בת לוי משנת 131 לספירה. בשטר נישואין זה צויין שמוצאו של ישוע בן מנחם, בעלה השני של שלום קומאיסה בת לוי, היה בכפר "סופטה שבתחום ליויאס שבפראיה" ליויאס זוהתה בתל א-רמה מצפון מזרח לים המלח.[4]
  • פפירוס נחל צאלים 12 - קבלה משנת 131 לספירה ובה מאשרים שני אנשים כי קיבלו משלום בת לוי נפח של תשעה עשר ורבע סאין של תמרים. ייתכן כי אלו תמרים יבשים שבהם נהגו לשלם מס לשלטונות הרומאיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • H.M. Cotton, The Archive of Salome Komaise Daughter of Levi: Another Archive From The ‘Cave of Letters’, ZPE 105, 1995, pp. 171- 208.
  • H. Eshel, Another Document from the Archive of Salome Komaïse Daughter of Levi, SCI 21, 2002, pp.169- 171.
  • H. M. Cotton and A. Yardeni, DJD XXVII - Aramaic, Hebrew, and Greek Documentary Texts from Nahal Hever and Other Sites, with an Appendix Containing Alleged Qumran Texts (The Seiyâl Collection II), Oxford, 1997

הערות שוליים

  1. ^ H.M. Cotton, The Archive of Salome Komaise Daughter of Levi: Another Archive From The ‘Cave of Letters’, ZPE 105, 1995, pp. 171- 208
  2. ^ שם, עמ' 171
  3. ^ H. M. Cotton and A. Yardeni, DJD XXVII - Aramaic, Hebrew, and Greek Documentary Texts from Nahal Hever and Other Sites, with an Appendix Containing Alleged Qumran Texts (The Seiyâl Collection II), Oxford, 1997, 161, 167-168
  4. ^ שם, עמ' 160–161, 166
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0