שלום צבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלום צבר
שלום צבר
שלום צבר
ענף מדעי חקר אמנות
מקום מגורים ישראל, עיראק

שלום צבר (נולד ב-1951) הוא חוקר אמנות יהודית ופולקלור יהודי והשוואתי, פרופסור במחלקה לפולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

צבר הוא הילד היהודי האחרון שנימול בעיר זאכו בכורדיסטן העיראקית בשנת 1951, ובאותה שנה עלה עם משפחתו (צבאע'א במקור) לישראל ביחד עם שאר יהודי העיר אשר התיישבו רובם בשכונות הקטמונים בירושלים.

בשנים 19741976 השלים את לימודיו לתואר בוגר בתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. את תאריו המתקדמים למד בין השנים 19771987 באוניברסיטת קליפורניה (UCLA) בלוס אנג'לס, שם קיבל את תואר דוקטור בהתמחות באמנות הבארוק ובאמנות יהודית עבור דיסרטציה שנושאה: "עלייתה ופריחתה של הכתובה המצוירת בקרב יהודי איטליה בתקופת המאות השבע עשרה והשמונה עשרה" (The beginnings and flourishing of "Ketubbah" illustrations in Italy: A study in popular imagery and Jewish patronage during the seventeenth and eighteenth centuries).

עם סיום לימודיו חזר לישראל ומאז חוקר ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים מתלמידיו עוסקים בתחומי האמנות היהודית והפולקלור היהודי.

במחקריו עוסק צבר בהיבטים שונים של תולדות האומנות היהודית לדורותיה ולתפוצותיה, אומנות עממית (Folk art) יהודית ואומנות פופולרית (Popular art) יהודית וארץ-ישראלית בקהילות יהודיות בארץ ובפזורה במערב ובמזרח, משלהי ימי הביניים ועד ימינו. במחקריו מבקש צבר לעמוד על מקומם של חפצים ודימויים בחיי הדת והיומיום, התובנות המיוחדות שהם מעניקים להכרת התרבות של קהילות יהודיות שונות, באירופה ובארצות האסלאם והדו-שיח שנוצר בעזרתם עם תרבויות מקומיות בכלל ואומנות דתית, נוצרית ומוסלמית, בפרט.

תחומי התמקדות עיקריים שלו הם הכתובה המצוירת והחתונה היהודית; איור כתבי יד עבריים בימי הביניים וראשית העת החדשה; מגילות אסתר מאוירות; רמברנדט, התנ"ך, כתב עברי והיהודים; ירושלים ובית המקדש באומנות היהודית; דימוי היהודי באומנות הנוצרית העממית; האומנות של יהודי ספרד, איטליה, הולנד והפזורה הספרדית באירופה ובמזרח; ירושלים, בית המקדש ואישים מהתנ"ך באמנות; תשמישי קדושה ומצווה בקהילות ישראל; האומנות והתרבות החומרית של היהודים בארצות האסלאם מימי הביניים ואילך; אומנות עממית ביישוב הישן בארץ ישראל ובמדינת ישראל; מנהגים יהודיים במעגל החיים ומחזור השנה וקשריהם לתרבות חומרית ואמנות עממית; קמיעות ומאגיה בעולם היהודי; כרטיסי ברכה לראש השנה וגלויות דואר מאוירות; גישת ההלכה והממסד הרבני לאומנות; תולדות המחקר של האומנות היהודית.

לאורך השנים כיהן בתפקידים שונים ביניהם יו"ר האגודה לאמנות יהודית, ראש החוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים וראש תוכנית רביבים באוניברסיטה העברית. בנוסף ערך את כתב העת לאמנות יהודית "רימונים" ומשמש כחבר מערכת של השנתון "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" (הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית), "פעמים" (רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח בהוצאת מכון בן-צבי בירושלים), והסדרה "קהילות ישראל במזרח", אף היא בהוצאת מכון בן צבי. כמו כן משמש כיועץ וחבר וועדות האקדמיות של מוזיאונים יהודים בארץ ורחבי העולם, חבר ההנהלה המדעית של אגודות מחקר (המרכז לאמנות יהודית, המרכז לחקר יהדות הולנד, החברה לחקר יהדות ספרד והפזורה, המרכז לחקר הפולקלור היהודי), ויועץ לתוכניות לימודים בנושאי אמנות ופולקלור במשרד החינוך. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות בארה"ב, אירופה ואוסטרליה.

בנוסף לאלה מדריך צבר סיורים לימודיים בעקבות קהילות יהודיות בעולם בדגש על תרבות חומרית, אמנות והיסטוריה אופיינית לקהילות ולאזור. צבר הוא אספן של חומרי ישראליאנה, יודאיקה ישראלית וגלויות דואר מצוירות וחפצים מאוספיו שימשו לתערוכות בארץ ולמחקרים רבים.

צבר נשוי לרינה, ואב לבת ושני בנים. אחיו, יונה צבר, הוא בלשן וחוקר יהדות כורדיסטן באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. העיתונאי אריאל צבר, אחיינו, כתב את הספר "גן העדן של אבי" (בהוצאת שוקן), שמספר על שורשי המשפחה בזאכו.

פרסומיו

ספרים נבחרים

  • מזל טוב: כתובות מצוירות מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ד (יצא לאור בתרגום לאנגלית ולגרמנית).
  • מעגל החיים: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יחד עם אלה ארזי, אבריאל בר-לבב, רוני ויינשטיין, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, תשס"ו.
  • ירושלים אבן ורוח: 3000 שנות היסטוריה ואמנות, יחד עם דן בהט, [תל אביב]: מתן אמנויות, 1997.
  • Ketubbah: Jewish Marriage Contracts of the Hebrew Union College Skirball Museum and Klau Library, Philadelphia and New York: Jewish Publication Society, 1990.
  • Jerusalem - Stone and Spirit, 3000 Years of History and Art, Tel Aviv: Matan Arts Ltd., 1997 (עם דן בהט; יצא גם בעברית ובתרגום לסינית)
  • The Sarajevo Haggadah – History & Art. Two volumes - a facsimile of the manuscript and accompanying text volume (304 pages), Sarajevo: National Museum of Bosnia and Herzegovina.
  • The Art of the Ketubbah: Marriage Contracts from the Library of the Jewish Theological Seminary (New York: Library of the Jewish Theological Seminary, 2022), 2 vols. (vol. 1 – 432 pp.; vol. 2 – 464 pp.)

מאמרים נבחרים

  • השימוש במוטיבים נוצריים בכתובות של יהודי איטליה ומשמעותו, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 8, ד (תשמא) 95-100, 1981
  • דרכה של רחל וישניצר בחקר האמנות היהודית, מדעי היהדות 30 (תשן) 101-107, 1990
  • ייהוד הח’מסה: מוטיב היד המאגית בהגות ובפולקלור של היהודים בארצות האסלאם, מחניים, חוב’ 14 (תשס"ג), ע’ 193-203
  • מספרד לוונציה: מגורשי ספרד וראשית עיטור הכתובות באיטליה, רימונים 4 (תשנה) 32-43, 1994
  • מדרשי אגדה באמנות היהודית, מחניים 7 (תשנד) 186-195
  • דוד המלך באמנות היהודית, בתוך יאיר זקוביץ, דוד - מרועה למשיח, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו 1995
  • טקס בר-המצווה במסורת ובאמנות של עדות ישראל, רימונים 5 (תשנז) 61-77
  • בית המקדש הנייד: תשמישי קדושה לספר התורה בבית הכנסת, בתוך ראובן גפני, "מקדש מעט: בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים: שערי חסד, רחביה, קריית שמואל, טלביה", ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשס"ד 2004.
  • אור בלידה ובברית המילה: בין מנהג לאמנות ותרבות חומרית, אורים (2005) 192-203
  • כרטיסי ה"שנה טובה" ותולדותיהם, אריאל 173 (תשסו) 6-30 ,2005
  • אמנויות הציור היהודי בבארוק האיטלקי, איטליה אברייקה (2008) 205-210
  • קמיעות יהודיים למן ראשית העת החדשה ועד המאה העשרים, בתוך: לכל הרוחות והשדים: לחשים וקמיעות במסורת היהודית, ירושלים 2010, ע’ 24-21
  • בין פולין לגרמניה: טקסים יהודיים בגלויות מאוירות מראשית המאה העשרים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 119-154 (2011)
  • הכתובה המעוטרת באלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 277-282
  • סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269-290
  • הקמעות וסמלי ההגנה של יהודי אלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 283-288
  • סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269-290
  • "הכתובה המאוירת בצפון-אפריקה," בתוך: מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, בער' יששכר בן-עמי, ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשנ"א, עמ' 191–210.
  • "כתב עברי ביצירתו של רמברנדט," בתוך: הולנד של רמבראנדט, בער' מרטין וייל ורבקה ויס-בלוק, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ג, עמ' 169–187.
  • "לבחינת השוני ביחס של הספרדים ושל האשכנזים לאמנות חזותית בא"י בשלהי התקופה העות'מאנית", פעמים 56 (תשנ"ג), עמ' 75–105.
  • "התפתחות חקר האמנות היהודית," מחניים 11 (תשנ"ה), עמ' 264–275.
  • "גבורת החשמונאים באמנות היהודית של ימי-הביניים ותקופת הרנסאנס", בתוך: ימי בית חשמונאי, בער' דוד עמית וחנן אשל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו, עמ' 277–290.
  • "לתולדות מנהג משלוח כרטיסי "שנה טובה" והתפתחותו האמנותית," מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יט-כ (תשנ"ז-תשנ"ח), עמ' 85–110.
  • "ההתחלות של הכתובה המעוטרת בקהילות פרס ואפגאנסתאן", פעמים 79 (תשנ"ט), עמ' 129–158.
  • "תורה ומגיה: ספר התורה ואבזריו כחפצים מגיים בתרבות ישראל באירופה ובארצות האסלאם", פעמים 85 (תשס"א), עמ' 149–179.
  • "'דרך ישר לפני איש צייר': יחסו של ר’ יהודה אריה מודינה לאמנות החזותית," בתוך: אריה ישאג: ר' יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ג, עמ' קסג-קצב.
  • "הכותל המערבי באמנות היהודית במהלך הדורות," אריאל 180–181 (תשס"ז), עמ' 78–104.
  • "סדר ברכת המזון - וינה ת"פ: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-האומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש", בתוך: זכר דבר לעבדך: אסופת מאמרים לזכר דב רפל, בער' שמואל גליק. ירושלים: בית הספר לחינוך ואוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז, עמ' 455–472.
  • "עקדת יצחק בעבודותיו של משה שאה מזרחי, מחלוצי האמנות העממית בארץ ישראל," בתוך: מנחה למנחם: קובץ מאמרים לכבוד הרב מנחם הכהן, בער' חנה עמית, אביעד הכהן, חיים באר. ירושלים: הקיבוץ המאוחד, תשס"ח, עמ' 465–487.
  • "מבית המקדש לבית הכנסת 'החורבה': תהליכי האיקוניזציה של מבנה 'החורבה' באמנות היהודית העממית של היישוב הישן," בתוך: החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, בער' ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קאסוטו, ירושלים: מכון יד בן צבי, תש"ע, עמ' 111–132.
  • "'בן פורת יוסף' - דמותו של יוסף בפולקלור ובאמנות של יהודי ספרד ויהודי ארצות האסלאם," בית מקרא נה, א (תש"ע), עמ' 169–192.
  • יחד עם תמר אלכסנדר וגילה הדר, "'העין רואה והנשמה חומדת': גלויות מסלוניקי היהודית," מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשע"א), עמ' 183–229.
  • "לתולדותיו של הדגל לשמחת תורה: מחפץ דתי לסמל לאומי ובחזרה." בתוך: הדגלים של שמחת תורה - מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-הישראלית, בער' גניה דולב, קטלוג תערוכה (אוצרת: ניצה בהרוזי ברעוז), תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשע"ב, עמ' 8–27.
  • "האמנות של יהודי איטליה," בתוך: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: איטליה, בער' רוני ויינשטיין, ירושלים: משרד החינוך ומכון בן צבי, תשע"ב, עמ' 164-151.
  • "מצוות חנ"ה - הדימויים החזותיים של שלוש מצוות האישה בקרב יהודי אירופה מימי הביניים ועד שלהי המאה התשע עשרה". בתוך: מרקמים: תרבות, ספרות, פולקלור; לגלית חזן-רוקם, ירושלים: המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ג, כרך ב, עמ' 383-413.
  • "מסדר קשירת השרוכים ועד החליצה: הנעל הריטואלית במסורת ובאמנות היהודית," בתוך: גל ונטורה, אורי ברטל, ועינת לידר (עו'), מחשבות על נעליים, בצלאל: המחלקה להיסטוריה ותיאוריה והמחלקה לצורפות ואופנה, תל אביב: רסלינג, תשע"ד, עמ' 107-82.
  •  "אמנות יהודית מסורתית ביוון," בתוך: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: יוון, בער' אייל ג'יניאו, משרד החינוך ומכון בן צבי, ירושלים, תשע"ד, עמ' 252-241.
  • "הכיסוי למזוזה: חפץ ריטואלי אמנותי ייחודי בחייה של האישה היהודייה בערי מרוקו." בתוך: דמתה לתמר : מחקרים לכבודה של תמר אלכסנדר, בער' אליעזר פאפו, חיים וייס, יובל הררי, יעקב בן-טולילה [מכאן, כרך טו ; איל פריזנטי, כרך ח-ט], באר שבע: מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו, תשע"ה, כרך 2, עמ' 600-575.
  • "שנה טובה ומאושרת": איגרות ברכה לראש השנה כראי לאידאלים יהודיים וישראליים." בתוך: כל שנה וברכותיה: 100 שנות איגרות שנה טובה, קטלוג תערוכה במוזיאון ישראל (קיץ-חורף, תשע"ו), אוצרת ועורכת: רחל צרפתי, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשע"ו, עמ' 35-11 (עברית), 216-194 (אנגלית).  
  •  "מנס פך השמן לקת רובה: גלגוליה של מנורת החנוכה בישראל," בתוך: אסיף ליסיף: מחקרים בפולקלור ובמדעי היהדות לכבוד פרופסור עלי יסיף [תעודה, כרך כח], בער' טובה רוזן, נילי אריה ספיר, צפי זבה-אלרן, ודודו רוטמן. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, תשע"ז, עמ' 450-415.
  •  "כיצד נכנסה הח'מסה לבית הכנסת? גלגולי הח'מסה ביהדות ובתרבות העממית בישראל," בתוך: ח'מסה ח'מסה ח'מסה: גלגולו של מוטיב באמנות ישראלית עכשווית, קטלוג תערוכה, אוצרים ועורכים שירת-מרים שמיר ועידו נוי, ירושלים: יד ל"א מאיר – המוזיאון לאמנות האסלאם, 2018, עמ' 53-44 (ושם גם בערבית, באנגלית).
  •  "רמברנדט מימין לשמאל," סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה, 109 (תשע"ט), עמ' 49-36.
  • "'כיסא כבוד' – אמנות ומסורת עממית בכיסאות אליהו מאיטליה," ידע עם – במה לפולקלור יהודי, מח/86-85 (2021), עמ' 39-12.
  • "The Use and Meaning of Christian Motifs in Illustrations of Jewish Marriage Contracts in Italy," Journal of Jewish Art 10 (1984), pp. 47-63.
  • "Fakes and Forgeries of Jewish Marriage Contracts, Then and Now," Jewish Art 15 (1989), pp. 44-60.
  • "Manuscript and Book illustration among the Sephardim before and after the Expulsion." In: The Sephardic Journey: 1492-1992, Exhibition Catalog, New York: Yeshiva University Museum, 1992, pp. 54-93.
  • With I. Maxeiner and N. Trahoulia, "Critique of the Emperor in the Vatican Psalter Gr. 752", Dumbarton Oaks Papers 47 (1993): 195-219.
  • Past Perfect: The Jewish Experience in Early 20th Century Postcards, Introduction, New York: Library of the Jewish Theological Seminary of America, 1998, pp. 5-13.
  • "Messianic Aspirations and Renaissance Urban Ideals: The Image of Jerusalem in the Venice Haggadah, 1609," in Bianca Kühnel, ed. The Real and Ideal Jerusalem in Jewish, Christian and Islamic Art (Jewish Art), 23/24 (1998), pp. 294-312.
  • “In the Footsteps of Moritz Oppenheim: Hermann Junker’s Postcard Series of Scenes of Traditional Jewish Life.” In: Moritz Daniel Oppenheim: Die Entdeckung des jüdischen Selbstbewußtseins in der Kunst, Exhibition Catalog, ed. by Georg Heuberger and Anton Merk, Jüdisches Museum der Stadt Frankfurt am Main, Köln 1999, pp. 259-271.
  • "The Purim Panel at Dura: A Socio-historical Interpretation." In: From Dura to Sepphoris: Studies in Jewish Art and Society in Late Antiquity, eds. Lee I. Levine and Zeev Weiss, Portsmouth, 2000, pp. 154-163.
  • "Childbirth and Magic: Jewish Folklore and Material Culture." In: Cultures of the Jews: A New History, ed. David Biale, New York: Schocken Books, 2002, pp. 671-722.
  • "Between Poland and Germany: Jewish Religious Practices in Illustrated Postcards of the Early Twentieth Century," Polin: Studies in Polish Jewry 16 (2003), pp.137-166.
  • "From Amsterdam to Bombay, Baghdad, and Casablanca: The Influence of the Amsterdam Haggadah on Haggadah Illustration among the Jews in India and the Lands of Islam." In: The Dutch Intersection: The Jews and the Netherlands in Modern History, ed. Yosef Kaplan, Leiden: Brill, 2008, pp. 279-299.
  • “Between Calvinists and Jews: Hebrew Script in Rembrandt's Art.” In: Beyond the Yellow Badge: Anti-Judaism and Antisemitism in Medieval and Early Modern Visual Culture, ed. Mitchell B. Merback, Leiden: Brill, 2008, pp. 371-404.
  • “The Historical and Artistic Context of the Szyk Haggadah,” Freedom Illuminated: Understanding The Szyk Haggadah [Companion Volume to a new edition of the Szyk Haggadah], Byron L. Sherwin and Irvin Ungar, ed., Burlingame, California 2008, pp. 33-170.
  • “’The Fathers Slaughter their Sons’: Depictions of the Binding of Isaac in the Art of Medieval Ashkenaz,” Images 3 (2009), pp. 9-27.
  • “From Sacred Symbol to Key Ring: The "Hamsa" in Jewish and Israeli Societies.” In: Jews at Home: the Domestication of Identity, ed. Simon J. Bronner, Oxford: Littman Library of Jewish Civilization, 2010, pp. 140-162.
  • "Words, Images, and Magic: The Protection of the Bride and Bridegroom in Jewish Marriage Contracts." In: Jewish Studies at the Crossroads of History and Anthropology: Authority, Diaspora, Tradition, eds. R. S. Boustan, O. Kosansky, and M. Rustow, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2011, pp. 102–132, 361–365.
  • "A New Discovery: The Earliest Illustrated Esther Scroll by Shalom Italia," Ars Judaica 8 (2012), pp. 119-136.
  • "The Menorah and its Symbolism in Jewish Art Over the Ages / La menorà e il suo simbolismo nell'arte ebraica nei secoli." In: La menorà:‎ culto, storia e mito / The Menorah: Cult, History, and Myth. Exhibition Catalog, Musei vaticani, Vatican City, and Museo ebraico di Roma, Milano: Skira, 2017, pp. 106-129 (in English and Italian).
  • Concordia Maritale: History and Art of the Ketubah in Rome.” In: Antique Roman Ketubot: The marriage contracts of the Jewish Community of Rome, eds. Olga Melasecchi and Amedeo Spagnoletto (Rome: Museo Ebraico di Roma and Campisano Editore Srl, 2018), pp. 23-42.
  • “The Preservation and Continuation of Sephardi Art in Morocco,” European Judaism, 52, 2 (2019): 59–81.
  • “Abraham bar Jacob and the Creation of his Copper-engraved Childbirth Amulet from Amsterdam, 1700,” in Windows on Jewish Worlds: Essays in Honor of William Gross, Collector of Judaica, eds. Shalom Sabar, Emile Schrijver, and Falk Wiesemann (Amsterdam: Walburg Pers B.V., Uitgeverij, 2019), pp. 111-133.
  • "Jewish Folk Art and Ideology: The Śimḥat Torah Flag over the Ages." In: Swimming against the Current: Reimagining Jewish Tradition in the Twenty-First Century. Essays in Honor of Chaim Seidler-Feller, edited by David N. Myers and Shaul Seidler-Feller (Boston: Academic Studies Press: 2020), pp. 319-356.
  • “Typography, Layout and Decoration: The Printed Hebrew Book in the Iberian Peninsula and its Origins in Illuminated Manuscripts.” In: Sephardic Book Art of the Fifteenth Century, eds. Luís U. Afonso and Tiago Moita (London: Harvey Miller Publishers, 2020), pp. 59-88.
  • With Vivian B. Mann, “Material Culture, Art, and Architecture.” In The Cambridge History of Judaism. Volume 5: Jews in the Medieval Islamic World, The Islamic World, ed. Philip I. Lieberman (Cambridge: Cambridge University Press, 2021), pp. 993-1028.
  • “Rachel Wischnitzer: Life and Work,” in Rachel Wischnitzer, Symbols and Forms in Jewish Art [English translation by Renata Stein of Wischnitzer, Symbole und Gestalten der jüdischen Kunst, Berlin- Schöneberg: C. Scholem, 1935] (Cracow: IRSA, 2022), pp. 171-206.
  • “See and Sanctify: Ceremonies and Ceremonial Art in Medieval Medieval Ashkenaz and Italy,” in Routledge Handbook of Jewish Ritual and Practice, ed. Oliver Leaman (Abingdon, England & New York, NY: Routledge, 2022), pp. 71-92.
  • “Hadar and Hiddur: The Etrog in Jewish Art,” in Be Fruitful! The Etrog in Jewish Art, Culture, and History, edited by Warren Klein, Sharon Liberman Mintz, and Joshua Teplitsky (Jerusalem: Mineged Press, 2022), pp. 166-193.

בעריכתו

  • בין יהדות לאסלאם בראי האמנות: דברי הכנס העשרים ושבעה של האגודה לאמנות יהודית, ירושלים: האגודה לאמנות יהודית, תשנ"ה 1995.
  • Editor [with Emile Schrijver and Falk Wiesemann], Windows on Jewish Worlds: Essays in Honor of .William Gross, Collector of Judaica (Amsterdam: Walburg Pers B.V., Uitgeverij, 2019)

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0