שלום בן-חורין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלום בן-חורין
שלום בן-חורין (1975).
שלום בן-חורין (1975).

שלום בן-חורין (בגרמנית: Schalom Ben-Chorin, ‏20 ביולי 1913, מינכן - 7 במאי 1999, ירושלים) היה עיתונאי גרמני-ישראלי, הוגה דעות וחוקר דת. בן-חורין היה מעורב בדיאלוג בין יהודים לנוצרים, בדיונים בנושא התמודדות עם אנטי-יהדות ועם אנטישמיות, ובנושא אפשרות קיומה של תאולוגיה אחרי אושוויץ. היה ממנהיגי הקהילה הרפורמית בישראל.

חייו

בן-חורין נולד למשפחת סוחרים יהודים משכילה במינכן בתור פריץ רוזנטל (Fritz Rosenthal). לאחר שסיים את לימודי התיכון בעיר, בין השנים 1931–1934 למד שפה וספרות גרמנית ולימודי דתות השוואתיים באוניברסיטת מינכן. ב-1935 עלה לארץ ישראל. מ-1935 עד 1970 עבד בן-חורין כעיתונאי, בין השאר בעיתון "ידיעות חדשות".

ב-1958 ייסד בירושלים את הקהילה הרפורמית הוותיקה ביותר הקיימת כיום בישראל (קהילת הר-אל),[1] וב-1961 היה מייסד-שותף של העמותה "יהודים ונוצרים" (Juden und Christen) יחד עם מועצת הכנסייה האוונגלית (פרוטסטנטית) הגרמנית (Evangelische Kirche Deutschlands). מ-1970 ועד 1987 היה מרצה ופרופסור אורח בירושלים, בטובינגן ובמינכן. כאשר נוסדה בשנת 1975 אגודת הסופרים בשפה הגרמנית בישראל (Verband deutschsprachiger Schriftsteller Israels), היה בן-חורין אחד מחמישה עשר חברי הוועדה המייסדת. היה פעיל במפלגת ליברלים עצמאיים.[2]

נפטר בירושלים בשנת 1999 ונקבר שם.

במהלך לימודים בסמינר למורים הכיר שלום בן-חורין את אריקה פאקנהיים (Erika Fackenheim, לימים אביטל בן-חורין),[3] ואיתה התחתן בשנת 1943. בנו טוביה בן-חורין (נולד ב-1936 בירושלים) הוא רבאי רפורמי. בין השנים 2009–2015 היה רב קהילה בברלין, ורבה של סנט גאלן שבשווייץ. כן היה רב בציריך.

לוח להנצחת מקום הולדתו של שלום בן-חורין במינכן, רחוב צווייבריקן 8.

פרסים ואותות כבוד

על פעילותו הספרותית והתאולוגית הוא קיבל אותות כבוד רבים, בהם:

עזבון

עיזבונו הכתוב של בן-חורין, הכולל כתבי יד ותכתובות, נמצא בארכיון הספרותי במארבאך על הנקר. חדר העבודה של שלום בן-חורין נלקח בשלמותו מירושלים למינכן והוא מוצג מאז 2009 בארכיון העירוני של מינכן.

כתביו (מבחר)

  • Die seltsame Gemeinde – ein Legendenbuch. Heim Verlag Dreßler, Radolfzell 1931.
  • Jenseits von Orthodoxie und Liberalismus. Versuch über die jüdische Glaubenslage der Gegenwart. Goldstein, Tel Aviv 1939.
  • Art. Israel, in: Lexikon der Frau, Hg. Gustav Keckeis, Encyclios, Zürich 1954, Bd. 2, Sp. 107–111.
  • Die Antwort des Jona. Zum Gestaltwandel Israels. Hamburg 1956.
  • Im jüdisch-christlichen Gespräch. Berlin 1962.
  • Zwiesprache mit Martin Buber. München 1966.
  • Bruder Jesus. Der Nazarener in jüdischer Sicht München 1967; (Neuauflage: Gütersloh 2005, מסת"ב 3579053434, מסת"ב 978-3579053431)
  • Paulus: Der Völkerapostel in jüdischer Sicht. München 1970, Jerusalem 1978, מסת"ב 3-471-77135-2.
  • Mutter Mirjam: Maria in jüdischer Sicht. München 1971, מסת"ב 3-471-77137-9.
  • Der dreidimensionale Mensch: Der Mensch der Bibel und der Moderne. Trier 1971.
  • Ich lebe in Jerusalem. Bekenntnis zur Geschichte. München 1972.
  • Jugend an der Isar. München 1974.
  • Jüdischer Glaube. Tübingen 1975.
  • Die Tafeln des Bundes. Das Zehnwort vom Sinai. J. C. B. Mohr (Paul Siebeck), Tübingen 1979.
  • Betendes Judentum: Die Liturgie der Synagoge. Münchener Vorlesung. Mohr, Tübingen 1980, מסת"ב 3-16-143062-X.
  • Franz Rosenzweig und das Ende des deutschen Judentums. in: Franz Rosenzweig. Kasseler Universitätsreden, 2. Kassel 1987, מסת"ב 3-88122-349-5 S. 3ff.
  • Weil wir Brüder sind. Bleicher, Gerlingen 1988, מסת"ב 3-88350-231-6.
  • Die Erwählung Israels. Ein theologisch-politischer Traktat. Piper, München 1993, מסת"ב 3-492-03630-9.
  • Zusammen mit Michael Langer: Die Tränen des Hiob. Tyrolia, Innsbruck 1994, מסת"ב 3-7022-1939-0. (Mit Farbfotos von Hans-Günther Kaufmann)
  • Gedichte. Hg. G. Ott. Sankt Michaelsbund, München 2007, מסת"ב 978-3-939905-01-1.
  • חמשים שנות ציונות: מכס בודנהימר, ירושלים: ר' מס, 1946

לקריאה נוספת

  • Heinz M. Bleicher: Der Mann, der Friede heißt: Begegnungen, Texte, Bilder für Schalom Ben-Chorin. (Aus Anlass seines 70. Geburtstages im Juli 1983.) Bleicher, Gerlingen 1983, מסת"ב 3-88350-227-8.
  • Sven Christian Puissant: SCHALOM BEN-CHORIN (Fritz Rosenthal). In: Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon (BBKL). Band 21, Bautz, Nordhausen 2003, מסת"ב 3-88309-110-3, Sp. 1303–1306.
  • Verena Lenzen: Schalom Ben-Chorin. Ein Leben im Zeichen der Sprache und des jüdisch-christlichen Gesprächs. Jüdische Miniaturen Bd. 142, Hentrich & Hentrich, Berlin 2013, מסת"ב 978-3-95565-021-6.
  • Renate Heuer (Hrsg.): Lexikon deutsch-jüdischer Autoren. Band 1, München: Saur 1992, S. 466–488

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ קהילת הר-אל. בשנות השלושים המאוחרות הוקמו בארץ ישראל שלוש קהילות רפורמיות (ליברליות) ראשונות על ידי עולי גרמניה. בתל אביב ובחיפה פעלו קהילות בשם 'בית ישראל', אך אלה חדלו להתקיים עוד לפני הקמת 'הר-אל. בירושלים פעלה קהילת 'אמת ואמונה' בראשות הרב קורט וילהלם, שבן חורין היה מחבריה. בסוף שנות הארבעים התחלף רב הקהילה והיא נעשתה קונסרווטיבית.
  2. ^ שערי חזר לפעילות בל"ע, דבר, 12 באפריל 1977
  3. ^ נולדה באייזנאך ב-25 בפברואר 1923, נפטרה ב-6 באוקטובר 2017 בחיפה. עליה ראו: סיפורה של בוגרת 'בית אהבה'/מאת אביטל בן חורין באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה בישראל
  4. ^ וד"ר שלום בן חורין זכו בפרס ע"ש ליאו בק, הצופה, 23 במרץ 1960
  5. ^ Alle bisherigen Preisträger auf einen Blick באתר הקהילה היהודית של גרמניה
  6. ^ פרם ד"ר בק לשלום בן-חורין, הבוקר, 25 באפריל 1960
  7. ^ Bisherige Preisträger, LUCAS-PREIS, באתר אוניברסיטת טיבינגן
  8. ^ Die Preisträger, באתר DEUTSCHER KOORDINIERUNGSRAT
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31929580שלום בן-חורין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלום_בן-חורין&oldid=1952490"