שיפראגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
שיפראגה
מדינה בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה

שיפראגהסרבית קירילית: Шипраге) הוא יישוב במחוז קוטר וארוש, ברפובליקה סרפסקה שבבוסניה והרצגובינה. התושבים הראשונים שמתעודים ביישוב חיו במאה ה-4.

המעמד האדמיניסטרטיבי של יישוב זה השתנה - מלהיות קהילה מקומית הפכה לעירייה במחוז קוטר וארוש,[1] אך בשנות ה-50 הוחזרה למעמד של קהילה מקומית.

מקור השם

שם היישוב נגזר ממשפחת האצולה ביי שיפראגה.[2] לא ברור אם אבותיהם היו אוכלוסייה מקומית או שהיגרו לאזור ורכשו נכסים נרחבים בעמק נהר ורבניה ויובליו.

גאוגרפיה

באזור שיפראגה וסביבתו יש אקלים יבשתי, היא ממוקמת על נהר ורבניה, בקו הדרום-מזרחי העליון של באניה לוקה (כ-60 ק"מ) ושל קוטר וארוש (30 ק"מ) והמרכז הוא חלק מהקהילה המקומית. היא ממוקמת בעמק ארוך בין כמה רכסי הרים: צפון-מזרח שיפראג'קו ברדו (גבעת שיפראגה) עם פסגת גלאוויץ', 950 מ', דרום: יסיק (769 מ'), דרום-מזרח של מתחם שהינובינה-סטרז'בניצה (848 מ'), מערב: רדוהובה (פסגה: קאפא, 950 מ') וצפון-מערב: בורצ'יצ'י (799 מ') עם הרסטיק.[3][4][5]

היישוב משתרע על כשלושה ק"מ אורך ושני ק"מ רוחב. הוא עשיר במקורות מי שתייה.

בעמק שיפראגה ובמדרונות הסובבים אותו משתרעים שטחים של קרקע חקלאית, עם רצועות של יערות מעורבים של עצים נשירים ומחטניים (אשוח, אשוחית, אורן לבן ואורן שחור) ויערות מעורבים של עצי אשור וקרנית.[6] באקוסיסטמות אלו מצויים חיות גדולות וקטנות כמו: דוב, חזיר בר, זאב, שועל, ארנב, קיפוד וכו'

היסטוריה

היישוב הראשון באזור מתוארך לתקופה הנאוליתית. אזור זה היה מיושב אז על ידי שבט אילירי של מייזאייס, ובמאה ה-4 לפני הספירה גרו שם קלטים.[7][8]

ישנם כמה אתרים מהתקופה הרומית בשיפראגה, בפי הנהר קרקבניצה התגלו שרידי בזיליקה נוצרית מוקדמת (מתוארך להמאה ה-3 - ה-5).[9] הרשומות הארכאולוגיות מאשרות את קיומו של יישוב רומי במקום זה, בעוד שהסטצ'ק מתוארכים למאה ה-12.[2][10]

במהלך מלחמת העולם השנייה, שיפראגה הייתה מעוז של הפרטיזנים, ומקום של בית החולים של הדיוויזיה ה-12 (בגאורג דמיץ'), ששירת את הקורפוס ה-5 שלה. באזור שיפראגה, בתחילת המלחמה, היו כמה יחידות פרטיזניות מקומיות שהוכללו לאחר מכן בכוחות גדולים יותר. ב-6 בינואר 1944, הגרמנים פרצו דרך קווי ההגנה הפרטיזנים באזור רסקשצ'ה בין הכפרים סטופן וקרלה, ולמחרת נכנסו למרכז שיפראגה, שם נשארו עד 15 בינואר 1944.

העיר הופצצה והותקפה על ידי גרמנים וצ'טניקים, כולל יחידות של דראז'ה מיכאילוביץ'.

מלחמת בוסניה

במהלך מלחמת בוסניה כוחות המשטרה והצבא של סרביה הבוסנית הרסו את הכפרים הבוסניים הסובבים, במיוחד אלו במעלה הזרם לאורך ורבניה עד קרושבו ברדו, וכן את הכפרים הבוסניים והקרואטים במורד הזרם עד באניה לוקה, ובמרכז בוסניה כולו.[11]

אחד מ-18 המחנות לעצורים בוסניים ממחוז קוטר וארוש היה בתחנת המשטרה (מופ) בשיפראגה. [12]

לאחר 1996, רוב הכפרים הבוסניים שוקמו חלקית בזכות ממשלת לוקסמבורג וחיילי הגדוד BELUGA במסגרת משימת כוח הייצוב.[13] רק המסגד באזור הרחב חודש. במהלך המלחמה, נבנתה כנסייה אורתודוקסית במרכז הכפר, במקום שבו עמדה בעבר "בית היערנות" ומקום מושב המנהל המקומי לשעבר.

התפלגות אוכלוסייה

שנה 1879. 1885. 1895. 1910 1921. 1931. 1948. 1953. 1961. 1971. 1981. 1991. 2013.
אוכלוסייה 64 (1312**) 277 (1575**) 88 (1426**) 159 (760**) 999 5.098* 1.774 7.764* 828 822 1.183 952 788
  • 1931. ו-1953. : עיריית שיפראגה. [14]
    • אזור שיפראגה
אוכלוסייה 1991. 1981. 1971.
בוסניאקים 745 (78.25%) 711 (60.10%) 422 (51.33%)
סרבים 168 (17.64%) 320 (27.04%) 370 (45.01%)
קרואטים 1 (0.10%) 6 (0.50%) 0
יוגוסלבים 32 (3.36%) 136 (11.49%) 21 (2.55%)
אחר ולא ידוע 6 (0.63%) 10 (0.84%) 9 (1.09%)
סה"כ 952 1,183 822

קישורים נוספים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיפראגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ UKUPNO STANOVNI[TVO PO NARODNOSTI
  2. ^ 2.0 2.1 Radimsky V. (1892): Ostanci rimskih naseobina u Šipragi i Podbrgju, za tim starobosanski stećci u Šipragi i uz Vrbanju u Bosni. Glasnik Zemaljskog muzeja u Sarajevu, Godina IV, Knjiga I: 75–80.
  3. ^ Vojnogeografski institut, Ed. (1955): Travnik (List karte 1:100.000, Izohipse na 20 m). Vojnogeografski institut, Beograd / Military Geographical Institute, Ed. (1955): Travnik (map sheet 1: 100,000, Contour lines at 20 m). Military Geographical Institute, Belgrade.
  4. ^ Spahić M. et al. (2000): Bosna i Hercegovina (1:250.000). Izdavačko preduzeće „Sejtarija", Sarajevo., The Map
  5. ^ Mučibabić B., Ed. (1998): Geografski atlas Bosne i Hercegovine. Geodetski zavod BiH, Sarajevo, מסת"ב 9958-766-00-0., pp: 4-5.
  6. ^ "Siprage (KOTOR VAROS)". geoview.info. נבדק ב-29 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Mesihović S. (2011). Filozofski fakultet (ed.). Rimski vuk i ilirska zmija – Posljednja borba. Sarajevo. ISBN 978-9958-625-21-3. pp 2–33.
  8. ^ Abdić K. (2014). Filozofski fakultet (ed.). Ilirski narodi sjeverozapadne Bosne i Hercegovine. Sarajevo. pp. 56–63.
  9. ^ Radimsky V. (1892): Ostanci rimskih naseobina u Šipragi i Podbrgju, za tim starobosanski stećci u Šipragi i uz Vrbanju u Bosni. Glasnik Zemaljskog muzeja u Sarajevu, Godina IV, Knjiga I: 75-80.
  10. ^ Richter E. (1905): II. Historička i politička geografija. Glasnik Zemaljskog muzeja u Sarajevu, Godina XVI, Knjiga 1: 275–321.
  11. ^ Gutman R. (1993): A witness to genocide: The 1993 Pulitzer Prize-Winning Dispatches on the "Ethnic Cleansing" of Bosnia. Macmillan Publishing Company, Inc., New York, מסת"ב 9780020329954., pp. 72-76
  12. ^ "SRPSKO-CRNOGORSKI-HRVATSKI KONCENTRACIONI LOGORI - GENOCIDNE TVORNICE SMRTI — Bosnjaci.Net". www.bosnjaci.net. נבדק ב-1 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Lambert, Nicholas (2002). "Measuring the success of the NATO operation in Bosnia and Herzegovina 1995–2000". European Journal of Operational Research. 140 (2): 459–481. doi:10.1016/S0377-2217(02)00083-8. תבנית:Page needed
  14. ^ http://pod2.stat.gov.rs/ObjavljenePublikacije/G1953/Pdf/G19534001.pdf. (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39437468שיפראגה