שימור ידע פורשים
שימור ידע פורשים הוא תת-תחום של ניהול הידע, חלק משימור ידע שהוא אחד מארבעת התחומים המרכזיים בהם עוסק ניהול הידע. שימור ידע מטרתו להקטין את הנזק של אובדן ידע עם עזיבתם של העובדים.
חיוניות
שימור ידע אינו נדרש בכל מקרה של עובד העוזב את הארגון. הוא חשוב כאשר שני גורמים חוברים יחדיו:
- קבוצה משמעותית של אנשים עוזבים את הארגון בתקופה קצרה.
- הידע הוא מרכיב משמעותי בהצלחה בתפקיד אותו ביצעו.
בארצות הברית מתקיים בשנים האחרונות להרבה שיח ופעילות בנושא, עקב פרישתם בשנים אלו של ילדי הבייבי בום, אלו שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1946-1965. בישראל מתקיימת תופעה דומה, הנובעת מהתעצמות כלכלית ופריחה לאחר 1967. בנוסף לכך, הגל כפי הנראה רק יילך ויגאה, משום שב-1974[דרוש מקור] אנו עדים להתעצמות צבאית משמעותית המשפיעה מאד על התעשייה.
קשר בין שימור ידע וחפיפה
שימור ידע וחפיפה הם מושגים הנשמעים קרובים זה לזה. עם ההבדלים ביניהם נמנים:
- חפיפה- העברת ידע מעובד לעובד. בשימור, לא תמיד קיים עובד אליו מועבר הידע.
- בשימור לעיתים מעבירים את הידע למספר אנשים, לעיתים לאחד, ולעיתים, לאף אדם. מתעדים אותו ומשלבים אותו בתהליכי העבודה.
- חפיפה מתועדת, על פי רוב, במחברתו של הנחפף. שימור ידע מתועד ברמה ארגונית, כחלק מנכסי הידע הכוללים במערך ניהול הידע.
- חפיפה מתועדת, אם בכלל, בכתב. שימור יכול להיות מלווה, בנוסף לתיעוד בכתב, בצילומים, הסרטות והרצאות הניתנות לקבוצת אנשים לקראת העזיבה.
תהליך השימור
שימור ידע כולל מספר שלבים:
- שלב הבחירה: שלב מקדים בו בוחרים, בין כל אלו שעוזבים, למי ינוהל תהליך של שימור ידע.
- שלב המיפוי: בו מחליטים מה הידע שיישמר, ויתרה מכך, על מה מוכנים לוותר ולא יתועד. המנהל הוא שחותם על הרשימה, כאשר ההסתכלות שלו אמורה להיות ארגונית, בראיית הצורך העתידי.
- שלב התכנון: בו מחליטים באילו אמצעים יתועד הידע, כיצד יישמר, ואיך ניתן לעגון אותו בתהליכי עבודה שוטפים של הארגון לשימוש עתידי.
- שלב הביצוע.
את כל אלו מלווה פעילות של בקרה, במיוחד במקרים בהם מנהלים מספר תהליכי שימור ידע פורשים בו זמנית.
ראו גם
לקריאה נוספת
David Delong, Lost Knowledge- Confronting the Threat of an aging Workforce, 2004.לסיכום הספר- [1]
קישורים חיצוניים
22366579שימור ידע פורשים