בייבי בום
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הסיבות לתופעה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הסיבות לתופעה. |
בייבי בום (אנגלית: Baby Boom) היא תופעה של שיעור ילודה גבוה מהממוצע בפרק זמן נתון. גלי "בייבי בום" בעלי היקף לאומי רווחים בעיקר אחרי מלחמות. המונח המקורי נטבע בארצות הברית, אך תקף לכל מדינות אירופה, בעת גל הילודה שהחל אחרי מלחמת העולם השנייה. ילידי גל זה נקראים בז'רגון האמריקני "ילדי הבייבי בום".
משמעויות
המשמעות של גלי הילודה ניכרת בכל תחומי החיים: החל מיצירת עומס על חדרי הלידה ובתי החולים; המשך בעומס על מערכות החינוך והבריאות לילדים, שצריכות להיערך למספרים גדולים מהרגיל של ילדים; וכלה בעומס על מערכות הביטוח הלאומי והפנסיה, הנדרשות להתכונן מראש ולספק שירותים לכל אותם ילדי בייבי בום כאשר הם מגיעים לגיל הפנסיה.
דור הבייבי בום וטכנולוגיה
ערך מורחב – דור הבייבי בום
הכינוי "דור הבייבי בום" הוענק לבני הדור אשר נולדו בעולם המערבי בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה. גבולותיו של דור זה נתחמו בארצות הברית לגל הדמוגרפי של מי שנולדו בין 1 בינואר 1946 ו-31 בדצמבר 1964, דהיינו תקופה של 19 שנים[1]. בימינו, בני שכבת גיל זו נמצאים בעמדות כוח בחברות עסקיות ובגופים שלטוניים רבים. ארבעת נשיאי ארצות הברית האחרונים, ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש, ברק אובמה ודונלד טראמפ הם בני הדור.
הגרף משמאל מראה את מספר הלידות השנתי ל-1000 תושבים בארצות הברית, בין השנים 1909 ל-2004. כפי שניתן לראות, חוץ מהעלייה הדרמטית בלידות לאחר מלחמת העולם השנייה (בשנים 1945–1964), ניכרות גם עליות קטנות יותר: בשנים 1978–1992 (מכונה לפעמים "הבייבי בום של דור ה-Y") ואת ה"מיני בייבי בום" של שנת 2000.
בישראל
בישראל התקיים בייבי בום בשנים שלאחר קום המדינה. בשנות ה-40 ניצולי השואה כמעט לא הביאו ילדים לעולם עקב השואה ומלחמת העולם השנייה. היישוב בארץ ישראל סבל אף הוא ממיעוט לידות כיוון שרבים מהגברים גויסו למלחמה. עם סיום מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות ועליית הפליטים, הקימו ניצולי השואה והחיילים המשוחררים משפחות והביאו בכך לעלייה דרמטית בשיעורי הילודה. לאחר מכן, בשנות ה-60, שוב התמעטו הלידות בישראל, כיוון שהיה חסר הדור שלא נולד בראשית שנות ה-40 (וכן חל שינוי בדפוסי היריון של עדות המזרח, שהביא אותם להפחתת ילודה). מאידך, ילידי הבייבי בום של ראשית שנות החמישים הביאו בבגרותם לבייבי בום נוסף בשנות השבעים.
אחרי מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, הגבירה האוכלוסייה היהודית בישראל את קצב הילודה שלה, תופעה המתועדת בשירו של שמואל הספרי "חורף 73". גם לאחר מלחמת המפרץ, ב-1991, היה גידול בקצב הילודה. לאחר מלחמת לבנון השנייה נרשם גידול בשיעור הילודה אצל תושבי הצפון אולם נרשמה ירידה בשיעור הילודה הכללי במדינה.[2]
דור הבייבי בום ומדיה
במדינות רבות, ילדי הבייבי בום היו הראשונים שנחשפו לעולם השידור והשיווק הטלוויזיוני. בארצות הברית ובאירופה נחשבו שנות הבייבי בום לשנים של שגשוג וביטחון כלכלי, דבר זה יצר ייחודיות אצל מתבגרי הבייבי בום, כי הם גדלו תחת השפעת עולם השיווק המתפתח.[3]
בניגוד לסטריאוטיפים, בראשית המאה ה-21, צרכנים מדור הבייבי בום לא היו טכנופובים,[4] אלא בעלי ניסיון רב בשימוש באינטרנט ובמשלוח הודעות בטלפון הנייד. בתקופת הקורונה בשנת 2020, עסקים רבים הרחיבו את שירותיהם לעולם האונליין בגלל המגפה.[5] השימוש בשירותי בריאות דיגיטליים בקרב ילדי הבייבי בום גדל מ-10% ל-48%. גם בעלי עסקים מקומיים ששייכים לדור הבייבי בום דאגו לזמינות אונליין של העסקים שלהם.
קישורים חיצוניים
האם אנחנו בדרך לבייבי בום קורונה? | כאן סקרנים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:22)
הערות שוליים
- ^ Social Security hits first wave of boomers - USATODAY.com, usatoday30.usatoday.com
- ^ נורית פלתר, בייבי כלום, באתר ynet, 19 במאי 2007
- ^ Jenni Niemelä‐Nyrhinen, Baby boom consumers and technology: shooting down stereotypes, Journal of Consumer Marketing 24, 2007-01-01, עמ' 305–312 doi: 10.1108/07363760710773120
- ^ Alex Shvarts, Council Post: The Misconception Of Baby Boomers And The Age Of Technology, Forbes (באנגלית)
- ^ Baby Boomers are going digital - here’s what that means for business, NCR (באנגלית)
37163223בייבי בום