נודעה כפועלת ישועות! איפה?
ישועות ריבניץ נוסד לזכרה, זה לא נכון זה גם לזכר הרבי
שיחה:שרה אברמוביץ'/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש לשים לב שזה "נודעה כפועלת ישועות". כפי הידוע לי זה אכן כך (בארה"ב).
הבנתי
אפשר להוסיף גם את זה
בפעם הראשונה זה קרה, השנה שנת 1982 ולציון הקדוש בירושלים הגיעה אשה שבעלה היה חולה על ערש דווי. היא בכתה במר ליבה ושפכה את תחינתה לרבנית. בסוף התפילה היא החליטה לעשות מעשה, לקחה אבן מהמצבה של הציון דפקה איתה 3 פעמים על הציון הקדוש – כפי ששמעה שכך נהג האדמו"ר הקדוש כשהי'ה מגיע לציון לבקש, לדפוק עם האבן 3 פעמים, ואבן כזו מסוגלת מאד מאד לישועה שקרובה לבוא-והתחננה לרבנית “אני לוקחת עכשיו את האבן הזו כדי שבעלי יבריא במהרה, ואני מבטיחה לתרום מהוני מעל לכוחותי עבור שמך וזכרך כשנוושע”. ואכן הלא יאומן קרה, בתוך ימים מספר בעלה החל להבריא מול כל תחזיות השחורות של הרופאים שלא נתנו לו שום סיכוי לשרוד,ואט אט שב לאיתנו, עד שהתשתחרר אחרי שבועיים כשהוא הולך על רגליו מבית החולים..
השמועה עשתה לה כנפיים וכל החברות והשכנות עשו כמוה. הן הקפידו כאשר לוקחים אבן מהמצבה להניח אבן אחרת כדי שתהיה לבאה בתור. וכך נס גרר נס עד עצם היום הזה.
ייש"כ שמש מרפא שהגבת במקומי.
בעיה גדולה להסתמך כמעט רק על אתר אחד.
תסביר לי פשר המשפט הבא:
"לאחמ"כ כשהגרמנים העבירו את כל תושבי ריזינא לריבניץ בערבו של חנוכה בשנת 1972 עלו לארץ למשך שנה וחצי עד ערב חג הפסח 1974".
כדאי ללמוד מעט את הפן ההיסטורי כשכותבים קטעים העוסקים בהיסטוריה. סתם כדי לבדוק את העובדות, מתי גירשו אוכלוסיות, מאיפה, לאן. תוכל להתחיל טיפה מטרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני), ולהתקדם לחפש על ריזינא (לא רוז'ין?) וההיסטוריה שלה בשואה.
הסרתי, כיון שלא עלה בידי למצוא ברור את הסיפור על הגירוש וכדו' אז קיצרתי במסע שלהם
וזה אומר שיש לנו ערך חסר.
אגב, השימוש היומיומי הנפוץ במושג "הגירה" נוגע לרוב לתנועה אנושית חוצה גבולות מדיניים. לא בין ערים. אנשים לא מהגרים מבני ברק למודיעין עילית.
למה חסר, לא צריך לפרט את כל המסע, ארוך מידי, מספיק כתבתי כמה ערים, ריזינא, שטפנשט, יאס וארה"ב. נראה די בזה. וציינתי "לאחר טלטולים רבים" שזה אומר שהיה עוד משהו באמצע, אבל לא חייב לציין את כל המסע, ולגבי הגירה, אתקן.
חוצמזה יש עוד משהו לשפר?
כי פרק השואה הוא פרק מאוד חשוב ורלוונטי אצל כל מי שחי בשנים אלו. בפרט אלו שהשואה טלטלה ושינתה, או סיימה, את חייהם.
לא יודע מה להגיד לך, סיפור המגורים שלהם לא פשוט, בערך על בעלה, מופיע משהו אחר ולא ברור, לא מורחב שם מסע מגוריו עם הרבנית, צריך עיון גדול.
לכן ציינתי: כשפלשו לריזינא וגרשו לריבניץ עלו לארץ למשך שנה וחצי
סליחה: כשפלשו לריזינא וגרשו לריבניץ עלו לארץ למשך שנה וחצי
אנסה לסדר:
באתר ממנו אתה מצטט מופיע כי ברחו מפני הנאצים מיאס לריזינא (כנראה בשל פרעות יאשי והגירוש הכללי מהעיר יאס).
משם הם גורשו לריבניצה בתאריך לא ידוע (עובדה לא מאומתת, שכן תושבי עיירות בשם דומה (רוז'ין שבאוקראינה, רוזינאי שבליטא) לא גורשו לריבניצה, משתי העיירות ניצלו ממש בודדים). ובריבניצה שהו עד 1972.
ב-1972 הממשל הסובייטי כבר חילק באופן מוגבל אשרות יציאה ליהודי ברית המועצות. אז עלו ארצה למשך שנה חצי.
יפה. אולי תתנדב להעביר את המידע לערך, אני לא כ"כ מתמצה בהיסטוריה כגון זו. ואם אתה תעביר לערך נראה לי יותר מועיל.
לא מצאתי את הזמן עדיין. אבל זה עוד לא תוקן כמו שצריך.
תכליתי לא ציינת מאומה אודות עלייתה לארץ כשנתיים לפני פטירתה בהוראת האדמו"ר מריבניץ
אמור להיות שרה אברמוביץ'
בהחלט
נו, מה עם הערך?
לדעתי מיותר להכניס את מילות הפזמון כשיש ערך על השיר.
חסר גם תבנית:אישיות
יכול להיות שאתה צודק, אבל אם אני מוריד את זה אז הערך נשאר מאוד קצר, מה דעתך?
דעתי שלא מכניסים תוכן שלא מתאים גם אם הערך קצר. מקסימום יש תבנית:קצרמר
ולא כותבים בראשי תיבות באנציקלופדיה.
תיקנתי מה שצריך
עמוס חדד, הערך מחכה להעברה, בשל לגמרי!
תכליתי, הפתיח אמור לגלות לנו למה נשוא הערך זכאי לערך. הפתיח של הערך הזה לוקה בחסר. אם היא אשתו של רבי אז היא לא זכאית, ובטוח שלא מתחילים בזה את הפתיח, ואם היא מפורסמת בגלל דברים אחרים, צריך לכתוב אותם בפירוט ובהתחלה.
מכלולאים פעילים, ספרא, אפרון, זה נראה בשל, לא?, יש מקורות והערות שוליים וזכאית לערך, מפורסמת מאוד.
אל תתייג פעמיים ביממה את הציבור כי יפסיקו להגיב לך.
התחלתי לקרוא, אבל כמעט לא הצלחתי לנשום, ברצף הפסיקים.
בכל מקרה, רף החשיבות שלנו לרבניות די גבוה. אם ייכנס שם הערך יהיה כמו בת-שבע קניבסקי.
לא הבנתי, מה קשור בת שבע קנייבסקי?
זה היה טעות התיוג, חשבתי שלא עלה בפעם ראשונה, היה בעיה במחשב, ולגש"ע אבדוק את הנושא.
אין נושאים ישנים יותר