הרב עמוס חדד העובדה שהישיבה הוקמה בעתיקה לא סותר לעובדה שהעתיקה זה היום החדש, הרבנים שפרשו בזמנו מהעתיקה לא רצו לחזור אליה וכשבנו מחדש כמעט והישיבה התפלגה, בעקבות קריסת גג באמצע שיעור בישיבה בגאולה מקובלי הישיבה כינסו את ההנהלה והחליטו שתיהיה הנהלה אחת לשתי הישיבות, ואכן רק המקובל הרב אפרים כהן (אביו של חכם שלום) פרש מגאולה. כך שגאולה מוגדרת כמקורית.
מקווה שהובנתי, ותסיר את הבהרתך...
אני כאן לבירור אם לא הבנת.
בנש"ק, תודה רבה.
האמת שלא הבנתי, ובעיקר איך זה עונה על השאלה איך הגרש"ב והגרש"כ הקימו ישיבה בעתיקה כשהיא כבר הייתה קיימת.
אנסה להסביר:
היתה ישיבה בעתיקה שהוקמה בימי רבנו יוסף חיים ובעצתו, כשנחרבה במלחמת השחרור עברו לקטמון ובאותו הזמן בנו בגאולה את המבנה, כל רבני העתיקה כמובן היו בגאולה, לאחר כמה עשרות שנה הנדיב ספרא רצה לבנות בעתיקה את הישיבה מחדש חכמי הישיבה התנגדו (מסיבתם שלהם, לא ניכנס..), ולמעשה רק חכם אפרים הכהן הסכים למהלך זה,
תוך כדי בניית הישיבה בעתיקה קרס הגג באמצע שיעור ליל שבת של מרן הרב עובדיה, במוצש התכנסה ההנהלה הרוחנית והחליטה שזה בשל שיש רוחות מחלוקת בישיבה ולכן הישיבה תישאר בגאולה, והעתיקה תיהיה סניף, וכל זאת הנהלה אחת... (גם כיום ההנהלה רובה הם אנשים מגאולה.., וכידוע ליודעי נייעס שזה גם מה שגרם שהרב בצלאל מונה לבסוף לראש הישיבה ולא בנו של חכם שלום, שההנהלה בגאולה תמכה בו, ואף כשחכם שלום היה נשיא מועצת והמנהיג של כלל יהדות ספרד היו החלטות בהנהלה של פורת יוסף שרצה להעביר ולא הצליח)
כך שיוצא שהישיבה המקורית נשארה בגאולה, חכם אחד פרש מהישיבה (בעצם זה היה חכם שלום, רק שאביו היה אז הסמכות שיכלה לעשות כזה דבר, חכם שלום אז היה אחד החכמים ועדיין לא היה גדול... כמומבן..) והקים סניף איפה שהיה בתחילה את הישיבה, דבר נוסף שמראה שזה סניף, העובדה ששיטת הלימוד שם ליטאית לחלוטין...
אז אני מנסה לנסח מחדש, תגיד לי אם הבנתי נכון:
לאחר מספר שנים, עם חידושה של הישיבה בעתיקה (כסניף לישיבה בגאולה) הלכו הרב שמעון בעדני והרב שלום כהן בהנהגת אביו חכם אפרים לכהן כראשי הישיבה בעתיקה.
מכלולאים פעילים למה אין התייחסות מסודרת לרבני משפחת בן שמעון (ועסקניה) בקטע של משפחתו
מה המקור לשם רב?
שניהם היו קיימים בזמן הגמרא חכם זה היה יותר בקטע של המקצוע ורב בקטע של התואר
וכל קהילה אימצה כינוי אחר
ככה התקבל. למה? ככה.
כמו שתשאל למה רבי חיים קניבסקי כונה "ר' ", ורבי אלעזר מנחם מן שך כונה "הרב"
רבי יש הרבה, גם רב יש הרבה, חכם אין הרבה, וגם קצת אין, אלא רק אחד ואולי יחידים ממש.
זה שהיום לא רגילים להשתמש בתואר הזה זה נושא אחר אבל בעבר ובעיקר אצל בני ספרד התואר "חכם" היה מקובל ומשום מה את חכם שלום כינו חכם
ואגב אתה יכול גם לשמוע אנשים שאומרים חכם עובדיה
אין שאלה שיש כזה תואר חכם
השאלה היתה איך התואר הזה קם לתחייה אצל חכם רבי שלום כהן זצוק"ל.
וכפי הנראה מרוח תשובתך שהנך סובר שאין לזה מקור ברור אלא החלטה של אנשים להחיות את המנהג הזה לקרוא חכם.
אולי בעקבות הקמת "מועצת החכמים".
אני לא חושב שהחיו את זה אצלו אלא המשיכו בדור שלו ושלפניו אצל הספרדים הכינוי הזה מאד נוכח כמו שאמרתי "חכם עובדיה" "חכם בן ציון" ועוד משום מה אצלו זה מאד תפס
נכון שבישיבת זיכרון מיכאל יש כמעט רוב ספרדי אבל אני לא ספרדי וזה מצוין בדף המשתמש שלי
כתוב בערך של חכם
ביהדות הקראית, מנהיגים רוחניים נושאים בתואר "חכם", כדי להבדיל אותם מאחיהם הרבניים שנושאים בתואר "רב".
וצריך עיון גדול.
את זה תשאל בדף השיחה של חכם
אגב השאלה מתי זה התחיל לא נפתרה חסיד חב"ד עוד מחכה לתשובה
אם העלת את ההשערה שתלמידיו החלו להחזיר תואר שהיה פעם אז כבר לא כל כך משנה אם זה היה בשנת תשמ"ב או נ"ב. או כל שנה אחרת באזור
׳חכם׳ הוא כינוי מצוי בקרב רבנים ספרדים. לדוגמא: חכם בן ציון אבא שאול, חכם עזרא עטיה, חכם שבתי אטון, חכם סלמן מוצפי ועוד רבים וטובים. אמנם נכון שרבנים ספרדים בדור האחרון כבר אינם מכונים בכינוי זה (למרות שהמדקדקים ממשיכים להשתמש בו תמיד), אולם יש עדיין רבנים שהכינוי שלהם השתמר. בדרך כלל זה תלוי בציבור בתוכו חי הרב לפני שהתפרסם. חכם שלום, לדוגמא, חי והתפרסם בתוך ישיבת פורת יוסף השמרנית של פעם, שם היה הכינוי הזה נפוץ ומקובל, והכינוי המשיך ודבק בו גם לאחר ששמו הפך להיות נפוץ בכל בית. ובדרך אגב, בקרב ספרדים מבוגרים מרן הרב עובדיה תמיד יהיה ׳חכם עובדיה׳.
כבר לא רלוונטי