הניסוח נראה כהגיוגרפיה. האם יש מידע על מהות הטענות. שלא תבינו לא נכון, אני לא שש לקבל מחקרים המפרשים את המחלוקת כדבר אישי וגשמי ח"ו. אבל אם הטענות לא מוזכרות, אין טעם לכתוב לשון כזו אלא אם כן זו הלשון שמוזכרת בספרי הביוגרפיה. (אני עצמי לא מכיר אותם כלל, ואין לי מידע חוץ ממה שמפורסם אצל כולם).
שיחה:רבי אריה לייב משפולי/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אפשר לראות בגרסאות הקודמות אלו טענות היו כאן בעבר (ללא מקורות), ולהחליט מה ואיך לכתוב.
מסכים שהמילים ששמש מרפא הסיר לא אנצי'.
אני לא יכול לראות גירסאות קודמות. אחרת הייתי מתייג את מי שכתב את המשפט הבעייתי. אני מסכים שעדיף משפט כזה ממשפט בסיגנון חילוני על כך שהמריבה היתה אישית וכיו"ב.
פעם הבאה אתה יכול למחוק לבד.
לא נכון. אין לי אפשרות לערוך. זה מוגן בגלל סינון
צודק לא שמתי לב.
ספרא?
כמובן שאין לניסוח שכזה מקום באנציקלופדיה.
הסרתי את התוכן שהיה בסיווג ללא מקורות. בויקי יש את המידע עם מקור שאיני יודע מה רמת מהימנותו. יתכן ויש מקום לעדכן את הערך. עורכי אספקלריה
לא נכטן למחוק את החומר, מדובר במידע חשוב שיש לנסח ולא להסיר.
אני מסכים לחלוטין.
כיון שהוא היה ללא מקורות, חשבתי שאין לו שום חשיבות, כמו שלא מביאים שום מידע אחר ללא מקורות כשיש בו ביקורת על אנשים בכלל ועל רבנים וצדיקים בפרט.
אחרי שראיתי שאכן יש לו מקורות בויקי, אני חושב שכן ראוי להביא את המידע, אלא שאין לי מושג באשר למהימנות המקור, וכן עדיף אולי שמישהו יותר חסידי ינסח את המידע, כי זה עלול לנגוע ברגישויות שאני לא מודע להם.
עדכנתי מויקי את כל הפסקה תוך שמירה על עריכות, באמת יש הרבה מקורות עכשיו - ועכשיו אפשר להחליט על הניסוח והעריכה.
ציטוט: "בעקבות המחלוקת יצא חרם על ידי מספר אדמו"רים נגד רבי נחמן, שהסבא עמד בראשו."
לא מופיע בערך כל מקור לכך. וככל הידוע לי אין שום מקור מוסמך שמעיד על חרם שכזה.
ומנגד, בחיי מוהר"ן (סי' קכב) מופיע להיפך, שהסבא משפולי רצה לארגן חרם שכזה ולא עלתה בידו, ולא עוד אלא שרבי נחמן קיבל מכתבי עידוד ותמיכה מצדיקי הדור.
ניתן כמובן לטעון שמחבר חיי מוהר"ן (ה"ה רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב) נגוע בדבר, אך לדעתי אין זה ראוי להביא סיפור ללא כל ציון מקור ולהתעלם מהכתוב בחיי מוהר"ן.
להלן הציטוט המלא מחיי מוהר"ן:
בשנת תקס"ב בקיץ קדם שיצא מזלאטיפאליע לברסלב, היה באותו הקיץ בברדיטשוב עם אביו הרבני החסיד הותיק המפרסם מורנו רבי שמחה זכרונו לברכה. ואז היה תקף המחלקת של הזקן הידוע. ובשעת המחלוקת אמר הזקן הנ"ל שיביא אגרות מכל הצדיקים המפורסמים שכולם חולקים עליו וכן הוה בהפך ממש. כי הגיעו אגרות מכל המפרסמים לרבנו הקדוש זכרונו לברכה, וכלם החזיקו ידם עם רבנו זכרונו לברכה באהבה רבה מאד, וכתבו מרורות להזקן הנ"ל. הינו הרב הגאון החסיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרב החסיד רבי גדליה מליניץ והרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה והרב החסיד רבי זאב מטשארניאוסטרע והרב הקדוש מורנו רבי אברהם קאליסקער מארץ ישראל ומחתנו רבי ליבוש מוואלטשיסק ומחתנו רבי אברהם דב מחמעלניק כלם כתבו אגרות בכבוד גדול ובאהבה עצומה לרבנו זכרונו לברכה, ובזו את הזקן הנ"ל מאד מאד. אבל הזקן הנ"ל לא שמע אליהם והיה מחזיק במחלוקת חנם על לא דבר. ובאותו הקיץ נסע רבנו זכרונו לברכה לברדיטשוב ושם היה קבוץ של כמה גדולים. כי מחתנו הרב הגאון מוואלטשיסק עשה אז שם בברדיטשוב נשואין לבנו מוהר"ש זכרונו לברכה, ונתועדו שם כמה וכמה גדולים וקצתם אני יודע הלוא המה הרב הגאון מוואלטשיסק, ובנו הגאון מורנו יוסף יוסקא זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש יאס, והרב החסיד מורנו זאב מטשארניאוסטרע, והרב הגאון מורנו משה זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש קראסנע בנו של הרב הקדוש מורנו רבי חיים דקהלת קדש קראסנע, והרב החסיד רבי יצחק זכרונו לברכה מקאסנטין חדש, ועוד כמה גדולים. ונתועדו כלם שם לנדות ולהחרים את הזקן הנ"ל על שמבזה תלמיד חכם אמתי, הינו את רבנו הקדוש זכרונו לברכה. וכבר נגמר הדבר ביניהם בהסכמת כלם ורצו לעשות כן אבל איש אחד בברדיטשוב בלבל את הדבר והלך ודבר על לב הרב הגאון הקדוש אב בית דין דברדיטשוב ואמר שאין נאה שיעשו זה הדבר בעירו ומחמת זה נתבלבל הדבר. ורבנו זכרונו לברכה היה אז אצל הרב הקדוש דברדיטשוב, וקבלו בכבוד גדול מאד ובאהבה רבה ובחבה גדולה. כי הרב דברדיטשוב החזיק ידו עם רבנו זכרונו לברכה מתחלה ועד סוף אבל הדבר הנ"ל הינו החרם לא רצה שיהיה נעשה בעירו, מחמת שנמצאו אנשים שדברו על לבו כנ"ל. ומחמת זה נתבלבל הדבר. ואחר כך כשבא רבנו זכרונו לברכה מבארדיטשוב, נסע לטולטשין ושם נתועד רבנו זכרונו לברכה עם אנשי ברסלב וקבלוהו לפה בהסכמת הרב הקדוש מורנו ברוך זכרונו לברכה, ונכנס לשם בחצי אלול:
אין נושאים ישנים יותר