קיים בערך תיאור כאילו האגרות מטרתם הייתה שלא ילכו לצדיקים אחרים,
תיאור זה אינו מכבד כלל,
הניסוח היה צריך להיות [וכפי שיודע לי שכך היתה ההיסטוריה שם]: באגרותיו עודד את חסידיו שכאבו את פרידתו ואמר להם כי עדיין ישנו רבי שניאור זלמן מלאדי שיורה את דרכם. וכמו"כ ביקש מחסידיו שלא יסטו מהדרך שהורה להם וילכו לדרכים אחרות. או כל ניסוח דומה.
אך כיוון שמדובר בעניין רגיש העדפתי לשמוע חוו"ד מכם.