שיחה:פאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
תגובה אחרונה: לפני 4 שנים מאת מישהו בנושא גימטריא נוספת לפאי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צנזור אתר דעת אמת

האתר "דעת אמת" חסום ע"י נטפרי. לפי מה ששמעתי הוא מכיל כפירה. גם הערם דעת אמת בויקיפדיה חסום.--יהודה (שיחה) 10:45, 9 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

רק אציין כי הדברים נסובים על עריכה זו. כדאי לפתוח על כך דיון בדף מדיניות רשמי. אני אישית בעד הסרה זו. מוסיף והולך (שיחה) 11:24, 9 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
לתשומת לבך, הדיון מופיע כאן. מוסיף והולך (שיחה) 19:13, 9 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
הבעתי שם את דעתי בעד ההסרה, וכאן אסייג שאם הקישור אמור לתת גישה ביקורתית על ההתפארות הנפוצה על ידיעת חכמים את הפאי - ראוי למצוא לו תחליף. אנו אנציקלופדיה, ולא נאמר בשום מקום בתורה או בחז"ל שידיעה מסוג זה הינה הכרחית לאמונה. דוד (שיחה) 13:15, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אמת! אוי לו לאדם שאמונתו עומדת על כרעי תרנגולת. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 13:40, 27 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
גם אני מסכים. אבל אין צורך להזכיר את זה בערך. מספיק שלא נצהיר שזו כביכול ראיה לאמיתות התורה. יהודה (שיחה) 12:24, 2 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אנו לא עוסקים בלחנך אנשים מה ראיה ומה לא. שיחליטו לבד. אנו ספקי מידע, ועלינו רק לשים לב שאנו מספקים מידע הגון ולא חלילה להיפך. דוד (שיחה) 12:32, 2 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אז מה התכוונת "שאם הקישור אמור לתת גישה ביקורתית על ההתפארות הנפוצה על ידיעת חכמים את הפאי - ראוי למצוא לו תחליף"? למה צריך אותו? יהודהשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ח • 10:54, 4 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אנו מגישים ידע. ידיעת חכמים את הפאי אינה מיסודות האמונה, ולפיכך אם יש מאמר או משהו כזה הדן בנושא בגישה ביקרתית ומביא את הצדדים השונים או אף מפריך טענות מסויימות הנפוצות בציבור - אין כל רע להביא אותו ואדרבה יש לעשות זאת - שכן אנו מגישים כלל הידע ולא זויות מסויימות. את אתר דעת אמת אין מקום להביא כי הוא בל ייראה אצל איש תורני מכל סיבה שבעולם. אולם בהנחה שקישור ספציפי זה עוסק בגישה ביקורתית וכנ"ל והבעיה רק בסגנון או בדריכה באתר פסול זה - רצוי למצוא לו תחליף קשר. דוד (שיחה) 11:15, 4 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── דוד, אני רואה השהתכוונת לדבר רגיש הרבה יותר ממה שחשבתי. מתייג גם את מוסיף והולך. אני מתנגד, בבסיסי ודאי לא, אולי בכללי. עכ"פ נראה לי שיש על זה בספר של הרב יהושוע ענבל ניתן למצאו באוצר החכמה. הוא עצמו כותב שהחשבון של "סוכה העשויה ככבשן" מתאים עם ערך פאי הנכון. אבל במקום אחר מזכיר שלא חייבים להאמין שחז"ל ידעו כל דבר ברוה"ק ולא היו נזקקים לרופאים וכיו"ב (מאידך המהרש"א בחידושי אגדות תחילת מי שאחזו כותב שחז"ל היו בקיאים בחכמת הרפואה (דף סח: כמדומני). יהודהשיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 10:22, 3 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]

יהודה, אם כוונתך שאגיב, נא מקד אותי על הנקודה המדוברת. מוסיף והולךשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 19:21, 4 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]
האם אתה בעד להכניס את ההכחשה לכך שחז"ל ידעו הכל? אגב פה אעיר, שלא נגיע לחיכוכים מיותרים. כשאני מביא מקור (ובפרט שאיני מפרט אותו) איני מתכוין לשכנע שרק אני צודק. אלא לתת מקום לדברי. יהודהשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 09:52, 6 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]
טלפתיה. מוסיף והולךשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 09:52, 6 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]
עניתי מיד, כדי שתשים לב שבדיוק עכשיו אני פה. אני עורך את הדף ומקבל פתאום התנגשות עריכה... (ואגב, את התיוג לא קיבלתי, משום מה. בנוסף, לאחר שתייגת - כדאי שתשיב את התאריך האורגינל בחתימה. ולהבא, לפתוח שורה נוספת ובה לתייג. המצב כעת בכלל לא נראה טבעי ושקוף).
זו נקודת מחלוקת רגישה. להכניס זאת יבש לערך - ודאי שלא. אני חושב שבמהדורה הבסיסית זה לא יכול להופיע, אך במהדורה הכללית - אני חושב שכן. כמובן שיש להתנסח בזהירות. לגופו של מראה מקום, האם נאמר שם שהיו בקיאים בכל חכמת הרפואה ולא נעלם מהם דבר? כוונתך ודאי למהרש"א בגיטין (שים לב שלא ציינת שם מסכת. רק ת"ח כמותך יודעים כל פרק היכן הוא) סח: ד"ה לדמא. אין מוכרח מדבריו כי ידעו את כל הרפואות שיתגלו בעולם עד סוף כל הימים, אלא שהיו בקיאים בחכמות הרפואה, לפחות ביחס לחכמי דורם. אגב, נושא זה של הכרתם המופלגת של חכמים את הרפואה (ובייחוד לרפואה) מופיעה גם ב"ספרים החיצוניים" של חוקרים שאינם שומתומ"צ. מוסיף והולךשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 09:59, 6 בנובמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]

הים של שלמה לא היה עגול?

הועתק מויקיפדיה ללא ציון המקור. אם אין מקור מוסמך, זה לא ראוי להיכתב. הרי המשנה בעירובין יג: מכלילה "כל שיש בהיקיפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח". והגמרא מוכיחה מהים של שלמה. וודאי מדובר שם על עיגול ממש שאם על אליפסה לא מוזכר מה היחס בין האורך לרוחב שצריך.--יהודה (שיחה) 11:10, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

הערה נכונה. אולי כדאי לנסח (בהערה) משהו כמו: "אפשרות שכלי זה לא היה עיגול מושלם עקב העדר טכנולוגיה מתאימה לביצוע מדויק, כלומר ים הנחושת היה אליפטי, נשללת לכאורה מדברי הגמרא". מוסיף והולך (שיחה) 15:13, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אינני מבין למה להשאיר את המשפט כמו שהוא, ולהסתפק בהסתייגות בהערה. מדובר בפרשנות שעדיין לא מצאנו את מקורה (אולי זה רעיון של מי שכתב את זה בוויקיפדיה), חסרת בסיס. מה לא טוב בפרשנות הפשוטה והמקובלת - שהפסוק לא נכנס לפרטי המספר המדוייק, כדרכו, וכן דרך חז"ל - 'לא דק'. איש גלילי (שיחה) 15:23, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אתה מתכוון להשאיר את המשפט למעלה ואת ההסתייגות בהערה, או שאת הכול יש להוריד להערה? מוסיף והולך (שיחה) 15:45, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מתכוון פשוט למחוק את כל המשפט. איש גלילי (שיחה) 15:55, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הייתי רץ למחוק בלי שידוע לי מהיכן ההוא הניח אותו. בשביל זה קיים ה"דרוש מקור". אפשר להוסיף את הערתו של מוסיף בהערה - אבל לא בניסוח הזה אלא בצורת ציטוט דברי הגמרא ה"לכאורה שוללים" והקורא ישפוט. דוד (שיחה) 16:08, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
לזו הייתה כוונתי. מוסיף והולך (שיחה) 21:38, 13 באוגוסט 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
מחקתי אותו וראו בתקציר העריכה.יהודהשיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ח • 10:57, 3 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
אלא שלא מובן מה התכוונת. איש גלילישיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"ח • 14:58, 3 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]
שמדובר כנראה בשטות, שאיש לא טרח לבדוק יהודהשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ח • 09:49, 4 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

יחסים בין ההיקף לקוטר אינם שוים בכל מעגל?

מה דעתכם על זה? (!)--יהודהשיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 19:08, 24 בדצמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]

ד"ר, עידו, יהודה 1, צמא לדעת, שוורמרבעלי הידע במתמטיקה--יהודהשיחה • ז' בטבת ה'תשע"ח • 19:08, 24 בדצמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]
א. עצבר הוא טרחן כפייתי. ראה כאן בתגובות וגם כאן בפדיה. דבירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"ח • 10:01, 26 בדצמבר 2017 (IST)תגובה[תגובה]
תודה וגם כאן. משם הבאתי את הקישור ותראה את התגובות. שנענו אחרי שראיתי את זה.--יהודהשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ח • 20:24, 2 בינואר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

גימטריא נוספת לפאי

קצת תמוה לי הגימטריא שהובאה בשם הגר"א מוילנא שהרי לא מזכר שם כלל 333 אלא 111. ואני חשבתי על גימטריא עם קירוב טוב יותר ויש לשאול למה הגר"א לא כתבה. אולי היניחו לי מקום להתגדר בו. הגימטריא של "קוה" עם האותיות של הקרי (כלומר "קו") היא 113 והגימטריא של הנקודות של הקרי (כי לכתיב אין נקודות כלל) היא 16 תוסיף ל-3 (הכלל שנלמד מהפסוק "כל שיש בהיקיפו שלושה וכו'") ותמצא מספר קרוב יותר כגון ל 10 אמות ההיקף 10X3 פלוס 10X16/113 שזה 31 אמות ושני טפחים ושני אצבעות חסר משהו ובשבר עשרוני 31.315929...מכלולאים פעילים‏ מה דעתכם?--גיאומטריה (שיחה) 12:55, 14 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]

אין לי מושג קלוש מה כתבת. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 14:08, 14 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]
נחמד, אך לא מספיק קליט. תודה בכל אופן...--Vמאירי (שיחה) 23:20, 15 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]
עוד רגע הראש שלי נהיה משושה צלעות בעל היקף של 48 נקודות בשבר עשרוני... אני לא יכול עם התיוגים האלו לערכים בהם רק אתה מבין ולרובנו זה נראה כמו בשפה הבורמזית... יוש"פ (שיחה) 12:09, 16 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]
מה רע בזה: 111/106 כפול 3 שוה 3.141509 ? זה מאוד קרוב ל 3.141592 מישהו (שיחה) 00:07, 24 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]