לדעתי אין מנוס מלפצל את הערך לשניים:
א. מילה נרדפת
ב. מילה נרדפת (לשון הקודש)
לגבי שפות אחרות - אין זה מענייני
לגבי לשון הקודש - חושבני שבתור מי שגדלו על ברכי חכמי ישראל (כמו הרמב"ן, הגר"א, המלבי"ם ועוד), איננו צריכים לתת לגיטימציה לדעה שסוברת שחצי מהתנ"ך הוא גיבוב מילים ספרותי וארכני, ואם מי מגדולינו סוברים כך - ניתן להביאם כדעה משנית.
יש בזה משהו. אם כי, כאן זו אנציקלופדיה הבאה לתת מידע כללי באווירה יהודית ולא מידע יהודי באווירה יהודית.
אם כבר, היתי עושה סדר בתוך הערך ומחלק בין העברית המודרנית לבין לשון הקודש. למשל, מובאת דוגמה המקבילה בין הצירוף "בושה וחרפה" (-ביטוי חדשני) לבין הצירוף "ששון ושמחה גילה ודיצה" (ביטוי מהמקורות)
בעיקרון נכון, אבל כאנצ יהודית צריך להעמיד את ערכי היהדות בצורה המתאימה, לדוגמא: לא אכתוב בערך "אלוקים" שאלוקים הוא ישות רוחנית שאנשים מאמינים בה, ויש כל מיני וכו' ח"ו, אלא שאלוקים הוא בורא העולם ומנהיגו, ואלוקיו של עם ישראל וכלל העולם, וכיוצא בזה.
רמח"ל, רמב"ן ועוד כותבים שלשון הקודש אינה כשאר לשונות, אלא לשון אלוקית, וככזו יש להתייחס לכל מילה בה בכובד ראש.
חוצמזה, מה ההשואה בין השירים האוגריתים והתנ"ך? גם בלי לפצל את הערך, ההתייחסות לתנ"ך שם זוועתית