שיחה:כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון

הגהות לשון קלות

בראשית אפתח ביישר כח על ערך מיוחד שכזה

כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (בעברית: כל מה שתקנו רבנן כעין של התורה תקנו) הוא כלל הלכתי, לפיו תקנות חכמים נתקנו כפי הכללים בדינים דאורייתא.

א. אולי כדאי תרגום יותר חופשי (כל מה שתקנו רבנן, תיקנו כמו דיני התורה) מאשר תרגום מילולי הקשה יותר להבנה.

ב. בדיני דאורייתא.

בהמשך הדברים רב חיננא וורדאן ולא רב חנינא ורדאן.

צדיק וטוב לו (שיחה) 22:07, 19 במאי 2021 (IDT)

יישר כח. בדרך כלל מקובל תרגום מילולי, ראה בקטגוריה:מילים וביטויים בארמית. דינים דאורייתא זה התחביר התקין (דאורייתא זו מילה תיאורית - של התורה), אמנם תיקנתי ל"מן התורה". נ.ב. אם היית מתייג, הייתי רואה את הודעתך מהר יותר. --שמש מרפא (שיחה) 10:49, 1 ביוני 2021 (IDT)

שמש מרפא (שיחה | תרומות) הסתכלתי ולא ראיתי הכרעה בנידון [למשל: יוד קרת קא חזינא, כל דעביד רחמנא לטב עביד], לא תמהתי על עצם התרגום, רק על ההצמדות המוחלטת למילולי.--צדיק וטוב לו (שיחה) 13:15, 1 ביוני 2021 (IDT)

שם מדובר על מושגים שעיקר משמעותם היא ניב לשוני, ואז צריך ראשית להסביר ולא לתרגם. --שמש מרפא (שיחה) 13:18, 1 ביוני 2021 (IDT)

כותרות

אחדשה"ט והבעת ההערכה על הערך המשובח, עיין בשיחה:מקומות האסורים בדברי קדושה, במה שכתב לי מישהו אודות כותרות על תוכן קצר.-- זכור! הכל לטובה 😊 שיחה כ"א בסיוון ה'תשפ"א • 04:10, 1 ביוני 2021 (IDT)

ידוע, אבל אני לא רואה אפשרות אחרת לחלוקה... אפשר לכנס את כולם תחת הכותרת הסתמית "סייגים" (אגב, אולי צ"ל "הסתייגויות" או "הגבלות") ולתת פסקה או תת פסקה נפרדת לדבר שאין עיקרו מה"ת. אבל זו חלוקה קצת מאולצת. --שמש מרפא (שיחה) 10:42, 1 ביוני 2021 (IDT)

לפעמים אפשר לעצב את הסייגים בצורת רשימה, כשהכותרות מודגשות כתקציר. למשל: *בדבר שאין עיקרו מן התורה - בגמרא... ספרא - שיחה 15:58, 1 ביוני 2021 (IDT)

הבעיה היא שהפסקה על יש לו עיקר מה"ת קובעת מקום לעצמה, ולא באמת יכולה לבוא כפריט רשימה.--שמש מרפא (שיחה) 00:05, 2 ביוני 2021 (IDT)