למשל פשטא השולט על מילתו בלבד מוחלף ביתיב.
זה לא נכון תמיד רק אם הטעם מופיע באות הראשונה של המילה.יוסף בנימין
שיחה:טעמי המקרא/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- לז ב, ולהלכה כנראה נפסק שאינם דאורייתא, - כך הסיק הר"ן שם ד"ה ורבי יוחנן מדברי הרמב"ם, וכן בספר "טוב טעם" (מאת רבי אליהו בחור) כתב שטעמי המקרא שלנו נתחברו רק בתקופת הגאונים. אולם יש שכתבו להפך: בספר קרן אורה העיר שנראה שהרמב"ם לא פסק כשיטה האומרת שאינם הלכה למשה בסיני אלא כירושלמי, הירושלמי סובר שהם הלכה למשה מסיני (מסכת מגילה, פרק ד', הלכה א'), וכך גם בספר הזוהר, חלק ב', דף ר"ה, עמוד ב'. רבנו שמחה מחבר מחזור ויטרי בפירושו למשניות אבות א א; ספר חסידים סימן שב; החיד"א בספרו שם הגדולים, מערכת הספרים, אות ט, ערך 'טוב טעם'; שו"ת חתם סופר חלק ו' סימן פ"ו ועוד.
הלשון טעון תיקון
שאינם דאורייתא משמע דרבנן
והאמת שהכוונה שהם הל"מ.
שאינם דאורייתא = גם לא הלמ"מ, כך מפורש בהמשך הקטע שהבאת.
יש שם ב' נידונים
מה המקור של הטעמים
מה המקור לצורת הטעמים
אני מדבר על הנושא הראשון
לא התכוונתי להמשך בערך, אלא שמקריאת כל הציטוט שלך עולה שכוונת הכותב בדיוק כמו הצד ששללת.
נגינתם של טעמי אמ"ת אינה ידועה כלל במסורת אשכנז, אבל לבני עדות המזרח וליהודי תימן קיימות מסורות מוזיקליות בשבילם, ובהן אף מנגינות שונות לשלושת הספרים איוב, משלי, ותהלים.
שמש מרפא, יש מקור למשפט הזה?
עד כמה שידוע לי רק ליוצאי חלאב יש מסורת מסודרת לנגינה הזו ~~~~
אז עכשיו תדע שלא רק ליוצאי חאלב :)
כרם, תוכל לציין מקור?
מי יכול להוסיף את המידע החשוב אודות הטעם הנדיר מאיילא מהעלון בית נאמן גליון 233 פסקא כד והערה 16 כאן.
כרגע המידע שיש איננו מדוייק.
לא ברור לי איך להוסיף לערך מסוג כזה.
~~~~
מה בדיוק אתה רוצה להוסיף ומה לא מדוייק? אתה יכול להציע פה ניסוח ואני אכניס אותו.
המאיילא אינו געיא ממש, ראה שם.
ניסוח לכיוון:
המאיילא, בצורתו דומה לטרחא, אך אינו טעם מפסיק, אלא כמו געיא או מאריך.
בכל מקום שיש טרחא ומקף ביחד או טרחא ואתנח במילה אחת, או כל מקום שאי אפשר להעמיד בטעם מפסיק הוא מאיילא.
אפשר להוסיף בהערה את מקור השם.
הבעיה שלי להוסיף את זה, כי הערך בנוי וכתוב כל כך טוב, שחוששני שזה יראה כמו טלאי. חשוב לי שמישהו ימצג את זה לערך בצורה מושלמת.
כתבתי משהו. גם פתחתי את הספר של הרב ברויאר (עמ' 106 -107). ראה, מאיילא משמש ממש כטרחא. למשל בבמדבר כח כו, דבה"א ב נג, ירמיה ב לא - רואים את חסרונו של הטרחא.
מה דעתך?
יפה ומתמזג מעולה.
כדאי להוסיף את השמות כפי שקוראים האשכנזים, כדי שגם הם יבינו.
מעדיף שאתה תעשה וכנ''ל.
ברשימות מופיע. כוונתך לאורך כל הערך? נראה לי שאין מה לעשות. שיסתדרו... זה לא ישיבה אשכנזית פה...
כרגע התכוונתי לכאן שיופיעו הכינויים מתג ומרכא.
אבל ראוי שהכל יהיה מתאים לכל העדות והחוגים.
הערך שם השתנה המון ונקי, אני לא יודע איך לעשות זאת. תודה.
אין נושאים ישנים יותר