שיחה:טעמי המקרא/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

שיקולים מוזיקאלים

1
יוסף בנימין (שיחהתרומות)

למשל פשטא השולט על מילתו בלבד מוחלף ביתיב.

זה לא נכון תמיד רק אם הטעם מופיע באות הראשונה של המילה.יוסף בנימין

משך חכמה (שיחהתרומות)
  1. לז ב, ולהלכה כנראה נפסק שאינם דאורייתא, - כך הסיק הר"ן שם ד"ה ורבי יוחנן מדברי הרמב"ם, וכן בספר "טוב טעם" (מאת רבי אליהו בחור) כתב שטעמי המקרא שלנו נתחברו רק בתקופת הגאונים. אולם יש שכתבו להפך: בספר קרן אורה העיר שנראה שהרמב"ם לא פסק כשיטה האומרת שאינם הלכה למשה בסיני אלא כירושלמי, הירושלמי סובר שהם הלכה למשה מסיני (מסכת מגילה, פרק ד', הלכה א'), וכך גם בספר הזוהר, חלק ב', דף ר"ה, עמוד ב'. רבנו שמחה מחבר מחזור ויטרי בפירושו למשניות אבות א א; ספר חסידים סימן שב; החיד"א בספרו שם הגדולים, מערכת הספרים, אות ט, ערך 'טוב טעם'; שו"ת חתם סופר חלק ו' סימן פ"ו ועוד.


הלשון טעון תיקון

שאינם דאורייתא משמע דרבנן

והאמת שהכוונה שהם הל"מ.

מוטי (שיחהתרומות)

שאינם דאורייתא = גם לא הלמ"מ, כך מפורש בהמשך הקטע שהבאת.

משך חכמה (שיחהתרומות)

יש שם ב' נידונים

מה המקור של הטעמים

מה המקור לצורת הטעמים

אני מדבר על הנושא הראשון

מוטי (שיחהתרומות)

לא התכוונתי להמשך בערך, אלא שמקריאת כל הציטוט שלך עולה שכוונת הכותב בדיוק כמו הצד ששללת.

נתנאל קלרברג (שיחהתרומות)

נגינתם של טעמי אמ"ת אינה ידועה כלל במסורת אשכנז, אבל לבני עדות המזרח וליהודי תימן קיימות מסורות מוזיקליות בשבילם, ובהן אף מנגינות שונות לשלושת הספרים איוב, משלי, ותהלים.

שמש מרפא, יש מקור למשפט הזה?

עד כמה שידוע לי רק ליוצאי חלאב יש מסורת מסודרת לנגינה הזו ~~~~

כרם (שיחהתרומות)

אז עכשיו תדע שלא רק ליוצאי חאלב :)

נתנאל קלרברג (שיחהתרומות)

כרם, תוכל לציין מקור?

דויד (שיחהתרומות)

אם אתה רוצה מקור לכך שאצל התימנים יש מסורת לקריאת טעמי אמ"ת, ואפילו לניגון מיוחד לכל אחד מהספרים, בבקשה:

הפסקה האחרונה פה, פה], וכולי.

שמחה וששון (שיחהתרומות)

מי יכול להוסיף את המידע החשוב אודות הטעם הנדיר מאיילא מהעלון בית נאמן גליון 233 פסקא כד והערה 16 כאן.

כרגע המידע שיש איננו מדוייק.

לא ברור לי איך להוסיף לערך מסוג כזה.

~~~~

קאמר רחמנא (שיחהתרומות)

מה בדיוק אתה רוצה להוסיף ומה לא מדוייק? אתה יכול להציע פה ניסוח ואני אכניס אותו.

שמחה וששון (שיחהתרומות)

המאיילא אינו געיא ממש, ראה שם.

ניסוח לכיוון:

המאיילא, בצורתו דומה לטרחא, אך אינו טעם מפסיק, אלא כמו געיא או מאריך.

בכל מקום שיש טרחא ומקף ביחד או טרחא ואתנח במילה אחת, או כל מקום שאי אפשר להעמיד בטעם מפסיק הוא מאיילא.


אפשר להוסיף בהערה את מקור השם.


הבעיה שלי להוסיף את זה, כי הערך בנוי וכתוב כל כך טוב, שחוששני שזה יראה כמו טלאי. חשוב לי שמישהו ימצג את זה לערך בצורה מושלמת.

קאמר רחמנא (שיחהתרומות)

כתבתי משהו. גם פתחתי את הספר של הרב ברויאר (עמ' 106 -107). ראה, מאיילא משמש ממש כטרחא. למשל בבמדבר כח כו, דבה"א ב נג, ירמיה ב לא - רואים את חסרונו של הטרחא.

מה דעתך?

שמחה וששון (שיחהתרומות)

יפה ומתמזג מעולה.

שמחה וששון (שיחהתרומות)

כדאי להוסיף את השמות כפי שקוראים האשכנזים, כדי שגם הם יבינו.

מעדיף שאתה תעשה וכנ''ל.

קאמר רחמנא (שיחהתרומות)

ברשימות מופיע. כוונתך לאורך כל הערך? נראה לי שאין מה לעשות. שיסתדרו... זה לא ישיבה אשכנזית פה...

שמחה וששון (שיחהתרומות)

כרגע התכוונתי לכאן שיופיעו הכינויים מתג ומרכא.

אבל ראוי שהכל יהיה מתאים לכל העדות והחוגים.

קאמר רחמנא (שיחהתרומות)

הערך שם השתנה המון ונקי, אני לא יודע איך לעשות זאת. תודה.

קובנא (שיחהתרומות)
אין נושאים ישנים יותר