שיחה:השמיר

שינוי שם

נראה לי שהשם הנוכחי הוא זלזול בדברי חז"ל. לא כך? יהודה • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 17:55, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

אני הק' אינני מבין למה צריך כלל את הסוגריים. מה זה שונה מכל ערך? אומר מעט (שיחה) 11:29, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

לעניות דעתי צריך להיות שמיר (מין תולעת) או שמיר (חומר לביקוע), וגם בפתיח למחוק את המילה 'אגדי'. איש גלילי • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 16:18, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

תראה שמיר ותבין יהודה • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 17:13, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

השם הנוכחי לא כל כך נורא, אבל מצטלצל ממנו קול זלזול קל. שם ערך הוא לא שמו והסברו, אלא רק שם לווי שעל ידו יהיה ניתן למצוא את הערך המבוקש מבין כל השמירים, ועל כן נראה לי שדי להסתפק בשם "שמיר (חז"ל)", משום שמקורו הוא בחז"ל, ואין בחז"ל עוד שמיר במשמעות אחרת. מוסיף והולך • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ח • 18:33, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

בעד הצעת ר' מוסיף. אומר מעט (שיחה) 20:22, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

בעד שמיר (חז"ל). איש גלילי • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ח • 04:04, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

בעד שמיר (חז"ל) לשנות כעת? יהודה • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 15:36, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

נגד. מציע שמיר (תולעת). דוד (שיחה) 14:03, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

דוד, זה לא יפה לכתוב נגד, בלי לבאר למה. איש גלילי • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 15:32, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

אה, סליחה, חשבתי שזה ברור משום מה. מתבסס על הנימוקים לעיל - לציין את חז"ל בסוגריים זה כאילו לצמצם את נשוא הערך לנישה מסויימת, אין לכך סיבה. האם נכתוב "תחש (חז"ל)"? תולעת מגדיר את העניין. בדיוק כמו שאפשר לכתוב "שמיר (צמח)". אם זוהי תולעת שמופיעה רק בחז"ל - בדיוק כמו תחש זה יהיה ברור מעצמו. איננו ויקיפדיה, למשל, האם עלינו להשאיר את שם הערך "יהודה (דמות מקראית)"? לא נראה לי. אצלנו יהודה סתמא זה יהודה, וגם אם לא מ"מ דמות מקראית אינה הגדרה מכובדת. דוד (שיחה) 15:41, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

טוב, האמת היא שמתחילה היתה זאת הצעתי, אבל אחרי זה חשבתי שזאת בעצם הכרעה שהשמיר הוא תולעת (כדעת רש"י), ולא חומר, בזמן שבערך מוזכרת שיטה הטוענת שהוא חומר (בוויקיפדיה ראיתי שמישהו כתב בדף השיחה, שכן היא דעת רס"ג). איש גלילי • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 15:57, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

כן, עמדתי על הבעיה הזו. ראשית עדיין לא מופקע להשתמש בזה, היות שזה מה שרווח. מלבד זה אפשר למצוא הגדרה אחרת - אבל למה הקטלוג "חז"ל"? זה סוג של הליכה בעקבות ויקיפדיה במקום שאין צורך. עלינו לגבש דרך אחרת. דוד (שיחה) 15:59, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מתנצל שלא נימקתי אני מספיק, אבל כפי שציין איש גלילי - ההצעה כבר הופיע לעיל בדבריו, ולמרות כן העדפתי את השם הנוכחי. מחוסר הפנאי לא אאריך במראי מקומות אלא אם כן אדרש לכך, רק אוכל להמליץ לכל המשתתפים בדיון לקרוא את המאמרים המצוינים בקישורים החיצוניים" ולדון על כך מחדש. בקצרצרה: ה"תולעת" לא הוזכרה כלל בחז"ל, וגם רש"י לא כתב אלא שהייתה "כמין תולעת". (לא "מין" תולעת). נקודה למחשבה: הרי לא הוזכר שהיו כמה מיני שמיר שהתרבו, האם היה בעל חי שנברא בששת ימי בראשית וחי עד ימי שלמה? עוד: למה מוזכר "בטל השמיר" ולא "מת השמיר". אלו רק טעימות בשביל לפתוח צוהר למבוכה זו. אני שב וממליץ לעיין במאמרים הנ"ל. מה רווח - אנחנו יודעים. השאלה היא מה נכון. אנו כאנציקלופדיה תפקידנו לחסל בערות, ולא להצמיחה דרך מתן שם כל כך מטעה לערך. אמנם יש מקום קל שכן לומר כי הייתה זו ברייה (כעין תולעת), אך לא בשביל לקבוע זאת בשם הערך. כל זה בלי להיכנס לדעת המהר"ל (גיטין סט, ד"ה ופליגי. במהדורה המצויה - עמ' ר"ב) כי כל הסיפור עם השמיר אינו אלא "עניין מושכל בלבד" (ראיתי כי גם הרב אביגדר נבנצל צועד בעקבותיו. ראו אצל דב כהן, "תפקידי השמיר בבית המקדש", עלון שבות, 88 (תשמ"א), עמ' 49-48). אני לא רואה זלזול לציין בשם הערך כי הימצאותו של שמיר זה היא רק בחז"ל. הוא לא מוזכר אכן לא לפניהם ולא לאחריהם. אם יוצע שם אחר פחות בעייתי - אני בעד לדון מחדש. מוסיף והולך • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ח • 22:31, 23 באוקטובר 2017 (IDT) ┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

יש לי הצעה שונה מכל מה שהוצע לעיל השמיר ביידוע, כל דבר שנכניס בסוגריים הוא בעייתי. אם נכתוב תולעת הרי שזו הכרעה, אם נכתוב חומר ביקוע הרי משתמע שהכרענו הפוך, אם נכתוב חז"ל הרי שלא שייך לכתוב בערך לגבי התייחסות הראשונים כמו גם מה שהוזכר שכך לא ננהיג אצלנו. לדעתי היידוע פותר את הבעיה, שום שמיר אחר איננו השמיר. הבעיה היחידה היא שלא אנציקלופדי ליידע שמות ערכים, אך לעתים ניתן להחריג וכן עת לעשות למכלול הפרו אנציקלופדיותו. בברכה, מכה"כ • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ח • 19:15, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

משכנע, אני בעד. איש גלילי • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ח • 01:16, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

בעד השמיר. דוד (שיחה) 09:18, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

בעיית היידוע היא אמנם משמעותית, אך מול הבעיה ועם הסכמת שאר המידיינים - אני גם בעד. מוסיף והולך • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 02:59, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

גם אני הק' בעד (ומשער שהכלל שקבע מכה"כ עת לעשות למכלול הפרו אנציקלופדיותו יבוא לשימוש שוב). אומר מעט (שיחה) 06:40, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

אני מציע שם חדש. שמיר (לאבני האיפוד) מה דעכם--יהודה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 21:35, 2 בנובמבר 2017 (IST)

ראשית, לאחר שהדיון כבר נסגר איני רואה טעם לעשות שוב שינוי שם. זה לא בריא. שנית, השמיר לא היה רק לאבני האפוד, אז אם כבר אז "שמיר (לאבני האפוד והמקדש)". בקיצרו נגד. דוד (שיחה) 21:39, 2 בנובמבר 2017 (IST)

כמו דוד, משני השיקולים. מוסיף והולך • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 21:51, 2 בנובמבר 2017 (IST)

אני מסכים עם השיקול הראשון אבל אבני האפוד קדמו לאבני המקדש אין טעם בסוגריים למנות כרוכלא יהודה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 10:37, 3 בנובמבר 2017 (IST)

כמו דוד. לדעתי יידוע בשם הערך עדיף על פני תוספת סוגריים שאינם מדויקים. בברכה, מכה"כ • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 20:54, 4 בנובמבר 2017 (IST)

סיכום

לפי ההסכמה הנרחבת כאן העברתי להשמיר. בברכה, מכה"כ • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 08:55, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

מלחמת עריכה

היתה מלחמה בויקיפדיה על הוספת המשפט "למרות שלא מובא הסבר כלשהו למנגנון בו "חומר רדיואקטיבי" יכול לשמש במתקן חיתוך". מה אומרים כאן? יהודה • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 18:09, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

אם לא עבר שמה, למה לנו להוסיף פה? איזה אינטרס אמור להיות לנו בעניין? לא נשב לדון מכל הו"א שהועלתה שם. יש מספיק מקורות להרחיב את הערכים שלנו מאשר היסטוריית העריכות של ויקיפדיה. מוסיף והולך • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ח • 18:41, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

גיליתי את זה באקראי עכשיו בכלל נראה לי יותר כמו מה שכתבתי בפיסקה "הסרת פיסקה" ראה שם. יהודה • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 16:51, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

לקריאה נוספת

מוסיף והולך מה דעתך להוסיף את הספר "תורה שבע"פ של הרב יהושע ענבל? אני לא זוכר באיזה עמוד הוא מדבר על השמיר. שאלה נוספת האם ערך זה שייך לחול או לקודש ואיך משייכים? (לדעתי הוא שייך לקודש) יהודה • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 11:14, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

הוספתי את מאמרו של הרב ענבל. גם לדעתי הערך מסווג כקודש. ההבדל הטכני ביניהם הוא שחול הוא בקרדיט {וח}} וקודש

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

. במקרה זה, שהערך יובא באמצעות כלי הייבוא - אין צורך כלל בקרדיט. הוא מוטמע בהיסטוריית גרסאות. מוסיף והולך • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ח • 19:15, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

הסרת פסקה

הפסקה "זיהוי" נראית לי מיותרת. דעת וליקובסקי אינה מקובלת. ולא רק עופרת עוצרת את השמיר בגמרא מוזכרים 3 דברים גיזי צמר חבית עופרת וסובין של שעורים. אולי צריך להסתפק בפיסקה "לקריאה נוספת" יהודה • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 17:19, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

ייתכן שאעבוד על ערך זה יותר בתקופה הקרובה בינתיים העתקתי אותו לטיוטה שלי. יהודה • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 16:52, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

תראה את העריכות שלי שם. אשמח אם תעיר לי בדף השיחה שם. יהודה • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 16:57, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

תוכל למחוק, אך כדאי כן לציין משהו לשיטתו. מוסיף והולך • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ח • 00:54, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

תולעת או אבן?

מוסיף והולך, כבר זמן רב לא התעסקתי בערך הזה. ראיתי שהסתדרו בלעדיי. ייתכן שכדאי שתמזג את דף הטיוטה שלי עם הערך הזה. הקושיות שהקשית על התולעת בפיסקה שינוי שם לא מקובלות עלי. רש"י כותב בפירוש שזו תולעת למה שאנחנו נכריע. אני לא מתכוין לרש"י שהבאת (שעליו ניתן להתווכח ואין הוכחה לשום צד) אלא לרש"י בזכריה על הפסוק "לבם שמו שמיר".(זכריה ז' י"ב) כותב רש"י "תולעת חזק מצור, מראין אותו על האבן והיא מתבקעת". כל הקושיות "איך זה ייתכן", לא יכולות לבטל את דעת רש"י. גם בעניין ההכנסה לתיבת נוח או המקום אצל שר הים וכו' לא מוכיחים כלום. בעניין הכוח הפלאי, כבר כתב הרשב"א שאם היו אומרים לאריסטו על המגנט הוא לא היה מאמין כי זה לא מובן. (ועד היום זה לא מובן) יהודה • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 19:50, 1 בנובמבר 2017 (IST)

בעניין השם אני מסכים שהשם השמיר טוב יותר כי גם להכריע שהוא תולעת זה לא נכון. שהרי יש שיטה אחרת. אבל לא נראה לי נכון להכריע בעצמינו מכוח קושיות. יהודה • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 20:25, 1 בנובמבר 2017 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה – אין לי מושג על איזה דף טיוטה אתה מדבר. ואתה גם יכול לעשות זאת בעצמך. על הקושיות, אם זה לא מקובל עליך - אתה יכול לעצום עיניים, או לזמן אותי לדין תורה. אם יש לך תירוצים - נדון בהם. עליי לא מקובלת צורת הפנייה שלך ושלילת דבריי במעטה של קנאות. שפה נעימה ועניינית תיטיב עמנו ותשפר את איכות הדיונים. לגוף הטענות, עד שאתה שואל עליי מרש"י - תשאל על רש"י מרש"י. לא התכחשתי לפירוש זה של רש"י אלא כתבתי במפורש בערך כי בפשטות סבור רש"י כי היה זה תולעת, ובהערה הרחבתי: ”רש"י על ישעיהו, ה, ו; על יחזקאל, ג, ט; על זכריה, ז, יב. וראה רש"י על הש"ס, פסחים, נד, א, ד"ה השמיר: "כמין תולעת היה", וכן במחזור ויטרי (מתלמיד רש"י, רבי שמחה בן שמואל מוויטרי), סימן תכ"ח: "והשמיר, כמו תולעת". וראה גם מדרש פתרון תורה (מסוף תקופת הגאונים‎‎), פרשת זאת חוקת התורה, עמוד 174: "על העוף זה דוכיפת שהביא שמיר למקדש ושיגרה למלכה שבא. על הרמש זו היתה תולעת שהיא מתקנת את המרגלית".”. לומר שכשרש"י כתב "כמין" תולעת - הוא לאו דווקא "כמין", זה דוחק לא פחות (ואולי יותר) מאשר לומר שכשאמר "תולעת" או "מין תולעת" - הוא לאו דווקא או שיש טעות סופר. תיבת נוח ושר הים - לא יודע על מה אתה מדבר. לא זכור לי מעין זה בדבריי. ציינתי נקודות אחרות שאין בהן הוכחה מוחצת, אך יש בהן בשביל להצטרף יחד ולשלול את שם הערך כתולעת.

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כעת אני בכלל לא מבין בשל מה יצא הקצף, הלא אלו הם דבריי לעיל: "אמנם יש מקום קל שכן לומר כי הייתה זו ברייה (כעין תולעת), אך לא בשביל לקבוע זאת בשם הערך". לא באתי לבקש ששם הערך יהיה "שמיר (לא תולעת)", אלא שלא יהיה "שמיר (תולעת)". חכמים היזהרו בדבריכם. מוסיף והולך • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 20:29, 1 בנובמבר 2017 (IST)

מוסיף והולך,אתה צודק אני מתנצל. צורת הפניה שלי לא היתה נכונה.
תיבת נח ושר הים, אולי הקושיות לא שלך אבל ראיתי אותם. עיקר הטענה שלי היא, שלא נכון להכריע בין רש"י לראשונים אחרים, מכוח קושיות שלנו. שמסתמא יש להם תירוצים גם אם אנחנו לא יודעים. בפרט שנראה לי שבין הגישות האם לקבל דבר כמו שהוא, למרות שלא מובן איך זה ייתכן בצורה טבעית. או לא לקבל. זה עצמו תלוי במחלוקת ראשונים.
על השם גם כתבתי שזה נכון. אמנם עכשיו אני חושב שיותר כדאי לשנות את השם ל"שמיר" (לאבני האיפוד). כדי חחסוך את ה' היידוע.
הטיוטה היא משתמש:יהודה 1/שמיר(בחז"ל). הוספתי שם את שיטת רס"ג בתחילת הערך. אבל נראה לי שצריך לערוך הכל מחדש.
שוב בקשת מחילה יהודה • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 12:48, 2 בנובמבר 2017 (IST)

מוסיף והולך,הכנסתי בערך את התוספת מהטיוטה שלי אפשר למחוק אותה. המקור בדברי רס"ג נעלם לי, הוא נמצא בקישור שאומר מעט שלח לי בשמיר.
מה שקומם אותי בדבריך, זה המשפט ”ה"תולעת" לא הוזכרה כלל בחז"ל, וגם רש"י לא כתב אלא שהייתה "כמין תולעת". (לא "מין" תולעת). נקודה למחשבה: הרי לא הוזכר שהיו כמה מיני שמיר שהתרבו, האם היה בעל חי שנברא בששת ימי בראשית וחי עד ימי שלמה? עוד: למה מוזכר "בטל השמיר" ולא "מת השמיר".”. נראה, שברור שהשמיר אינו תולעת ,ולא שום סוג של בע"ח. גם מה שכתבת בהמשך "מקור קל" לא מספיק כדי לחפות על זה. למעשה ברור שגם כשאומרים תולעת לא מתכוונים ממש "כמו תולעי משי", אלא בעל חי הדומה לתולעת, ועם כל הקושיות לא הייתי שולל את זה. מה שהבאתי מרש"י בזכריה הוא כדי לומר שרחוק להניח שגם רש"י מודה שהוא דומם, ורק דומה בצורתו לתולעת, אחרי שבפירוש כתב "תולעת" בלי שום הסתייגות. אגב נראה לי שצריך להסיר את ההדגשות שלך בהערה כמין תולעת. או להכניס כמין תולעת. בעניין מה שכתבת שאמורים לחסל בערות ולא לעודד אותה. לי נראה, שלא אמורים לא "לחסל" ולא "לעודד" אלא להביא את הדברים כמו שהם. השם לא משמעותי כל כך. תראה גם שיחה:פאי#צנזור אתר דעת אמת. שוב התנצלות על ההתבטאות הלא ראויה--יהודה • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח • 15:52, 2 בנובמבר 2017 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מוחל וסולח. לא הייתה כל סיבה לערב את תיבת נוח ושר הים אחר שלא אני הבאתי משך ראיה, ולא אתה מנסה להוכיח משם. מה ש"היה אפשר להקשות ובאמת אינו קושייה" - נשאיר לבלוג תורני שנערוך יחד. לא באתי להכריע מכוח קושייה, אלא באתי לצנן את הלהט של "ברור ששמיר זו תולעת". לכך הבאתי דעות אחרות, וכדי שלא יאמרו שבפשטות הן נגד חז"ל, ציינתי שבחז"ל אין לכך משמעות ברורה, וכדאי למזער את זקיפת הגבות - ציינתי גם כמה נקודות למחשבה. אז אין כל סיבה להתקומם. שמור את זה להזדמנות כאשר יעבור על ידך חכם וזקן. בעניין שם הערך, חבל שאתה לא דן על כך בפסקה המיועדת. אם נערבב את כל הדף יחד, מה הרווחנו בחלוקה לפסקאות? הבע נא את דעתך שם, ושם אגיב על כך, בל"נ. טיוטה - מלבד הרס"ג, לא ראיתי משהו מהותי ששייך להוסיף בערך הנוכחי. ציינתי את מקום הרס"ג. אם אתה סבור שיש עוד מה להוסיף - בכבוד. כמין - הדגשתי זאת כדי לומר שלא חתוך הוא בדברי רש"י כי הייתה זו תולעת ממש. זאת לעומת דבריו על הנ"ך שבהם נראה כי כן הייתה סוג כלשהו של תולעת. ייתכן בכלל שיש פה גרסאות ושנות בכתבי יד. אולי צב"י יוכל לעזור בזה. על בערות - כולנו מודים שצריך להביא את הדברים, השאלה היא מה עומד מאחורה: רצון להרחיב את הידע, או משהו אחר. אם מדובר על רצון להרחיב את הידע, זה אומר לחסל בערות. אני חושב שזה א'ב' של אנציקלופדיה. את מטרת הציון לשיחה:פאי#צנזור אתר דעת אמת לא הבנתי. אנא פרט יותר להבא. בברכה, מוסיף והולך • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 19:39, 2 בנובמבר 2017 (IST)

מוסיף והולך. הציון לשיחה:פאי#צנזור אתר דעת אמת, היה להראות שהדיון שם דומה לכאן: האם צריך להביא קישור שמבקר את הדעה שיש הוכחות שחז"ל ידעו את ערך הפאי, או לא צריך. המטרה להביא היא רק כדי "לחסל בערות". לי לא נראה שצריך להביא. יהודה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 21:32, 2 בנובמבר 2017 (IST)

אין הנידון דומה כלל. שם מדובר על דברי מינות שאותם אסרו חז"ל, למרות שהם "מרחיבים את הידע". הרחבת הידע היא לא כזו מצוות עשה חשובה הדוחה כל לא תעשה אחר. מוסיף והולך • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 22:04, 2 בנובמבר 2017 (IST)

שחזור

הסרתי את הפיסקה בעיקר בגלל הטענה שדעה זו אינה מקובלת. אם לדעתך יש מקום לפסקה זו, נא הכנס גם את שאר הדיעות. למעשה הכנסתי קישור לאתר הידברות. (שמצאתי דרך גוגל) אבל רק עכשיו התאפשר לי לפתוח אותו (ממחשב של חנות אחרת שלא חוסמים את הדברות) וראיתי שעיקרו תגובה על הטענה ש"מה הקשר עופרת", ולא מקורות מספיקים בעניין.--יהודה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 21:40, 2 בנובמבר 2017 (IST)

יהודה, תוכל להסביר לי איך דבריך עם מכה"כ קשורים לדיון פה??? מוסיף והולך • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 22:04, 2 בנובמבר 2017 (IST)

מוסיף והולך אלא איפה. זו הכותרת הוא שחזר את עריכתי בטענה שאין להסיר את הפסקה אפילו שהמידע שלה שייך למקורות החיצוניים. הדיון על שינוי השם היה קשור באמת לפיסקה הקודמת אבל בגלל שממילא התחלתי אתך בדיון הזה הכנסתי גם את הדיון של שינוי השם כאן. תראה כעת את הפיסקה מהתחלה. יהודה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 10:28, 3 בנובמבר 2017 (IST)

הפרדתי לתת-פסקה. לעניין, אין דבר כזה תוכן שראוי לכותרת "מקורות חיצוניים". את המאמרים המוזכרים שם יש לסכם לתוך פסקאות בערך. שיניתי את כותרת הפסקה כדי שיהיה ברור מה הכוונה. ראשית, נימוקך בתקציר לא היה שמדובר בדעה לא מקובלת, ושנית, לפי התרשמותי ממך אני מתקשה להאמין שאתה מסוגל להכריע אם מדובר בדעה מקובלת. בברכה, מכה"כ • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 20:52, 4 בנובמבר 2017 (IST)

יישר כוח על העריכה. לגוף העניין היית צריך לראות קודם בדף השיחה. אני חשבתי בכלל להסיר שוב את הפיסקה ולהכניס את דברי וליקובסקי בהערה. כל הדעות לזיהוי נמצאות בפתיחה לערך.--יהודה • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 09:41, 5 בנובמבר 2017 (IST)

ראיתי, כאמור לא השתכנעתי, לא נראה לי שאתה בר-סמכא בעניינים חוץ-תורניים, כמובן ייתכן שאתה צודק אך כפי שהעדת על עצמך ייתכן שלא תהיה מודע לשיטה אפיקורסית מקובלת. בברכה, מכה"כ • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 17:22, 5 בנובמבר 2017 (IST)

אבן עזרא?

מוסיף והולך ייתכן שיש לי טעות, אבל נראה לי שפירושים על שמיר שלא בהקשר לחיתוך בשביל בית המקדש. אינו מוכיח כלום. (יש גם שיטה ששמיר הוא מין ברזל האם שלמה חתך את הבנים בברזל? ומה זה "מראה והם מתבקעות"?) אלא וודאי יש שמיר שהוא חומר ואין זה נוגע לשמיר המדובר. יהודה • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 21:48, 2 בנובמבר 2017 (IST)

אם תרצה להתפלמס - קדימה. אני צירפתי מקורות, ושני המאמרים שמצוינים בקישורים חיצוניים - תומכים במה שכתבתי, ועל פיהם כתבתי זאת. מוסיף והולך • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ח • 21:53, 2 בנובמבר 2017 (IST)