אתה באמת סבור שתמיכתו מהווה נתח כ"כ משמעותי בחייו עד שיש לציין זאת בביוגרפיה שלו?
למרות היות הדבר חריג בכל קנה מידה, עדיין זה לא נהפך למשהו אינטגרלי מחייו של האדמו"ר.
זה לא שהוא מקדם פה איזה אג'נדה, כגון התנגדות לחיסונים וכדומה. הוא סה"כ העניק תשומת לב לחולה נפש מסויים, למרות שבמקומות אחרים הוא אסור לבוא בקהל. בסדר. שמענו.
אין ספק. זה אכן מוזר, אך כבר מצויין בהמשך הקטע שיש לו מוזרויות, ולא נראה לי שיש צורך לציין כל אנקדוטה מוזרה מחייו.
אם נתחיל לפרט את מוזרויותיו - לא יהיה לדבר סוף (הוא יושב ברגליים משוכלות על הרצפה יחד עם חסידיו, ושר ניגוני קומזיץ לאור נרות; ניגש באמצע חתונה לבמת התזמורת ושר במיקרופון ניגונים מוזרים כשידיו על כתפי החתן, וכו' וכו'). מבחינת מעמדו האדמו"רי זה הרבה יותר חריג בנוף מאשר תמיכה בבן אדם מסויים, תמהוני וחוטא ככל שיהיה (אחרי הכל ניתן להסביר את תמיכתו בכך שבכוונתו לחזק את הקהילה, ולמנוע מאנשיה ליפול לגמרי, וכו' וכו'. זה אכן חורג מהקוצנזוס שיש כלפי ברלנד, וזה גם מעורר תמיהה רבתי, אך עדיין עצם הדבר אינו מצביע על מהות האדמו"ר עד שזה מהווה עצם מעצמו ובשר מבשרו).
אני משער שבספר תולדותיו של האדמו"ר (עמו"ש) יציינו את עבודתו הגדולה סביב "ביטול היש" בדרכו של מורו ורבו ר' אשר, ויפרטו אולי כמה דוגמאות מרכזיות, אך את תמיכתו בברלנד לא יזכירו, ולא רק בגלל הבושה או כדי לא ליצור אסיסואציות שליליות בינו לבין נשוא הספר.. אלא משום שלא יראו בכך משהו משמעותי שיש להקדיש לו קטע בספר; זו סה"כ נקודה זניחה במכלול ופרט שולי בחייו.