אשמח אם מישהו מהמעדכנים יביא מהדפ"ש בויקי על הנושא "יתק"ק", בתודה מראש
שיחה:הפטרה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מתוך דף השיחה של הערך הפטרה בויקיפדיה:
דעת מהרי"ץ בהפטרת שבת וראש חדש
בכל התיג'אן שאני מכיר (כולל תאג' המרגלית וכדלקמן) נאמר שיש לחזור על פסוק אחרון. (כרגע תחת ידי תאג' כתר תימן ותורה קדומה ובשניהם כתוב מפורש לחזור). גם בתאג' המרגלית (התאג' הראשון שיצא עם פירוש "מסורת מדוייקת למהר"י צובירי) כתוב בפנים לחזור על הפסוק, אלא שב"חלק הדקדוק" מובאת הערה בלשון הזו:
"וכתב בחה"ד ארבעה ספרים אין מסיימים אלא מלעיל וסימניך יתק"ק ישעיה, תרי עשר, קהלת, קינות. ועיין בסידור שלי הנקרא עץ חיים בסדר תשעה באב מה שכתבתי שם. עכ"ל. ובכל התיג'אן לא נמצא שצריך לחזור על פסוק והיה מדי חדש
ופשוט שההערה שבסוף שלא צריך לחזור תלמיד טועה כתבה, וזאת מכמה סיבות:
- ראשית יש לדעת שמה שקרוי בתאג' המרגלית "חלק הדקדוק" אינו למהרי"ץ בלבד, אלא הוא עם תוספות של רבנים מאוחרים יותר (ר"ח קרח ועוד). דא עקא שאין זה מסומן שם (בניגוד ל"תורה קדומה" ששם סימן הרב יפ"ה את כל ההערות שאינן למהרי"ץ). ובפרט בהפטרות יש כמה ד"ה שברור שלא מהרי"ץ כתבם, וזה אחד מהם, מה גם שהוא כותב בפירוש: ”"וכתב בחה"ד... עכ"ל"”. וכן אין התוספת מופיעה בתיג'אן האחרים המביאים רק את דברי מהרי"ץ.
- מה לעשות, מהרי"ץ כותב בפירוש: ”ארבעה ספרים אין מסיימים אלא מלעיל וסימניך יתק"ק ישעיה תרי עשר קהלת קינות” ופירוש דבריו הוא שבארבעה ספרים אין מסיימים בפסוק האחרון אלא בפסוק שלפניו, בדיוק כמו שעושים בקהלת (גם התימנים) ובקינות (=איכה). וממחה המהרי"ץ לפירושו על הסידור בחלק תשעה באב, (אינו תחת ידי כעת) וכנראה על מנת להראות לנו שגם באיכה לא מסיימים אלא בפסוק הלפני אחרון.
- דברים אלו של מהרי"ץ הובאו בשאר התיג'אן המודרניים בלא כל חולק. וכן בגוף הספר הובא שיש לחזור על הפסוק הלפני אחרון. ואפילו בתאג' המרגלית נאמר בגוף הספר כן לחזור על הפסוק הלפני אחרון.
- התפללתי בהרבה בתי כנסת תימניים, הן בלדי והן שאמי, ובכולם חזרו על הפסוק "הנה אנכי". אמנם אין לא ראינו ראיה, אך לאור האמור לעיל חובת הראיה היא שאכן יש מי שנוהג כדברי אותה הערה שלא כדברי המהרי"ץ. שלום • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 01:41, 14 ביוני 2011 (IDT)
- תודה, אני מתנצל על העריכה הפזיזה היה עלי לבדוק יותר לעומק לפני שתקנתי. החזרתי את עריכתך. אני הסתמכתי על תאג' כתר תורה של יוסף חסיד (המהדורה עם חמישה חומשי תורה מקראות גדולות) ששם לא הביא בכלל את הפסוק הנוסף. אסי אלקיים - שיחה 01:22, 15 ביוני 2011 (IDT)
אגב, ההערה שלא צריך לחזור היא באמת לא של מהרי"ץ, כי בחלק הדקדוק שהודפס בתאג' תורת אבות, שמכיל רק את הערות מהרי"ץ, היא מופיעה.
גם בתוג' תורת אבות כתוב לחזור על הפסוק הלפני אחרון - והיה מדי חודש
מקומן במכלול?
לית היקר, לצערנו הרב כנראה אף אחד לא ראה את שאלתך החשובה, משום שלא תייגת (ראה עזרה:תיוג).
הגעתי לפה משום שהתקבלה פנייה על תוכן בלתי הולם במייל הדיווח של המכלול לגבי אותה שאלה בדיוק, ואני בהחלט מסכים איתך ואיתו.
עורכי אספקלריה לדעתי הפתרון הכי טוב זה לקבץ את מנהגי הקראים בערך נפרד ולהפנות אליו. מה דעתכם?
אם יש כמות חומר מספיקה כדי למלאות ערך, זה רעיון מעולה. השאלה רק עם אכן יש. אפשר גם לשלב בפסקה בערך קראים.בכל מקרה, הסרתי את החומר מהערך כדי לא לתיצור לגטימציה והשוואה, מי שרוצה לשלב יכול לקחת מגי' קודמות.
אין נושאים ישנים יותר