שיחה:האוניברסיטה העברית בירושלים/ארכיון

ההמנון של האוניברסיטה מכיל משפטים אשר תצלנה אוזניים משמעם. עורכי אספקלריה‌‏‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏ סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול.

כנראה שאוזניי לא רגישות מספיק, אבל יש באפשרותך לערוך כעת.

שמש מרפא, אני רוצה למחוק את השיר כולו

לא רואה שום צורך למחוק

כנראה רק רפרפתם על השיר ולא קראתם אותו ברצינות, אאלץ להביאו ולהסביר מה בעייתי בו.

" צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב, // כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר!

אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב! // לֹא אָבַד לָנוּ נִיר. = כבוד ישראל שגלה שב בבניין האניברסיטה, (הראשונה בארץ). לא אבד לנו ניר - ע"ש הכתוב "ונירם אבד" - !

עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר, // וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם. = האוניברסיטה

אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר, // הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם. = אל נגהו של מגדל-האור הזה נכספו הדורות, ואליו (=עליו, כנראה. כעין "אל הנער הזה התפללתי") התפללו בלחש.

לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם, // לְנֹכַח הַר נְבוֹ –

בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם, // הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ. = א"צ לפנים

לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל – // קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן. = (שימוש בשם "תורה" כלפי שאר חכמות, כדרך משכילי המאה ה-19, שכן אין לומדים שם תורה.) המשורר מתאר בהתרגשות איך קול לימודי החול ישתלב עם קול העבודה.

וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל: // כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן". ובכך בעצם, מבחינתו הגיע העם כבר למצבו הנרצה, הוא עובד ורן.

גם מי שלא השתכנע מהבעיתיות של רוב השורות או לא מקבל את פירושי, עליו להסכים שהשורה הזאת: "בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם, // הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ." מגעילה בהחלט וראויה להימחק עכ"פ, ואין טעם להביא חלקים משיר.

לגמרי הבנתי את אי הנוחות מהשיר,אבל אני עדיין לא חושב שצריך למחוק אותו. הוא משתמש בפארפזות שונות, ומקדש את המחקר ברוח תנועת ההשכלה היהודית, אבל לדעתי אלה לא סוג הדברים דעלינו למחוק. בכל אופן, כיוון שמדובר בסה"כ בחלונית שאינה קריטית לערך, לא אתנגד למחיקה.

אם מוחקים, לדעתי כדאי להכניס במקום זה פסקה המתארת את רוח ההמנון. אם אי אפשר - עדיף להשאיר.

אם כבר עדיף להשאיר.