מכלולאים פעילים האם יש לשנות את שם הערך לגרימת ברכה שאינה צריכה?
שיחה:ברכה שאינה צריכה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אני חושב שלא
צריך לשנות את הפתיח של הערך ואת המבנה שלו, ולהוסיף פרק "גרם ברכה שאינה צריכה".
אח"כ ראיתי את הערך ברכה לבטלה ואת הפרק ברכה שאינה צריכה, החלוקה בין הערכים מבוססת על המשפט שכתוב שם "הביטוי "ברכה לבטלה" שנזכר לראשונה בלשון הגאונים ובזוהר מיוחד לברכה לשוא וללא צורך. ולמברך על מה שיש אפשרות למנוע את הצורך בברכה משתמשים בביטוי "ברכה שאינה צריכה" או "גרם ברכה שאינה צריכה"". לא יודע מה המקור לחלוקה הזו, לדעתי זה לא מדויק, אני אישית משתמש בביטוי ברכה שאינה צריכה כברכה שלא צריך לברך אותה, ובביטוי גרם בשא"צ לשינוי סדר וכד' בברכות שגורם לכך שאצטרך לברך יותר ברכות.
אתה ב”ה ת”ח גדול, ומשתמש במונחים המופיעים בספרות ההלכתית. אך בשפת העם החלוקה היא כפי שציטטת.
להבהרת הספק, בספרות ההלכתית מופיע הביטוי ”ברכה שאינה צריכה” במובן של ברכה לבטלה, כלומר ברכה שבירכו אותה ללא צורך, ואילו לברכה שהיה בה צורך אך היה אפשר לחסוך אותה, למשל, לברך ברכת המזון ולאחמ"כ להמשיך לאכול - ומשכך גם לברך.
אך הלשון השגורה ע”פ רוב היא: ברכה לבטלה לברכה מיותרת, וברכה שינה צריכה לברכה שהיתה אפשרות לחסוך אותה.
אם כך אז אני בעד להשאיר את שם הערך,
ורק להוסיף משפט הבהרה בפתיח שהמושג ברכה שאינה צריכה משמש בספרות ההלכה גם לתיאור ברכה לבטלה, וכאן מדברים על גרימת ברכה שלא לצורך.
אולי אפשר להוסיף את זה כתבנית בראש הערך
במשנה ברורה סימן רט"ו ממשע שחוץ מהאיסור של 'ברכה שאינה צריכה', יש גם איסור לגרום לברכה שאינה צריכה.
ועל זה כתב שהשל"ה התיר בשבת לגרום כדי להשלים ק' ברכות.
וכן קשה על המ"א שהביא ראיה מהכהן הגדול ביום הכיפורים, שהרי לכהן הגדול לא היה כלל חוסר בברכות ביום הכיפורים, משום שבירך על העבודות שביום הזה. וכמדומני שיש מי ששואל את שאלה זו אשמח למצא מקור.
(בכל מקרה השו"ע הרב בסימן רט"ו סעיפים ד' וה' חולק על המ"א).
ראשית, ברוך השב! נראה שאתה עושה חיל בלימוד הלכות ברכות, נשמח שתחכים אותנו גם בעתיד.
לגוש”ע, גרימת ברכה שאינה צריכה זה מה שמורגל בלשוננו ”ברכה שאינה צריכה” ואילו לברך ברכה שאינה צריכה מכונה בפינו ”ברכה לבטלה”.
לא מצאתי הבדל בחומרת העניין, אלא שיש מצבים בהם מותר לגרום ברכה שאינה צריכה, ומשכך, זאת אינה ברכה שאינה צריכה.
למה, ומי החליט, שמיקום ההבהרה הוא בתחתית הערך?!
למה? עניין עיצובי, זה קוטע את רצף הקריאה.
מי החליט? אין לי מושג, אבל כך הוא המנהג, והנח להם לישראל וכו'.
זה ריק מתוכן כשהוא ממוקם למטה.
צורם לי לכתוב ערך הלכתי, שודאי לא מספיק מקיף, ללא הבהרה ברורה.
אפשר לשנות מעט את העיצוב של התבנית כך שפחות תתקע.
מה יש לך לומר בעניין?
נראה לי שחשוב לשמור על מנהג המקום.
אפשר גם להבין את זה.
גם בדפי ההוראות של התרופות - ההבהרות והאזהרות מגיעות בסוף. לא בהתחלה.
רק בחוזים משפטיים - ההבהרות קודמות לתוכן. וזה די מצחיק.
אתה צודק, אך כאן הנקודה היא שגולשים עלולים להתייחס לנאמר כאן כספר הלכה, וההבהרה מגיעה מאוחר מדי וחלשה מדי.
אני לא יודע אם זה טיעון חזק מידי, מכיון שמי שיש שכל בקדקודו אינו רואה במכלול ספר הלכה, כי אם אנציקלופדיה.
לא יודע כמה משקל עלינו לתת למי שרואה במכלול משהו אחר.
אבל אפילו אם כן - הדיון אמור להתנהל בשיחת תבנית:הבהרה הלכתית.
להבדיל, גם מידע מקצועי שאינו תורני, בויקיפדיה, מקובל בקרב בעלי הדעה שלא סומכים על זה. אפילו שאין אזהרה. ההבהרה נועדה לסוג של כיסוי משפטי, ובמקרה דנן סוג של הצהרה אחראית. אדם שפוסק הלכה דרך מאמר מקיף ומקצועי שמפורסם ברשת בלי שהוא יודע בדיוק מי הרב שעומד מאחורי זה, הוא לחלוטין לא אחראי.
אין נושאים ישנים יותר