מכלולאים פעילים
בערך מוזכר מספר פעמים הרעה ביחסי השלטונות ליהודים כ"התחממות ביחסים", האם זה לא טעות? ככל הידוע לי היום בעברית התחממות ביחסים משמעותו התקרבות בין גורמים שונים. מה דעתכם?
מכלולאים פעילים
בערך מוזכר מספר פעמים הרעה ביחסי השלטונות ליהודים כ"התחממות ביחסים", האם זה לא טעות? ככל הידוע לי היום בעברית התחממות ביחסים משמעותו התקרבות בין גורמים שונים. מה דעתכם?
גם בקטע "דור ראשון" מופיע משהו דומה. אני לא בטוח איך לנסח נכון את המשפט. אולי "התקלקלה" במקום "התחממה"?
טופל
עורכי אספקלריה ומה דעתכם גם על המשפט הזה "שאלת ההיסטוריות של החומר והדרך בה ניתן להפיק מידע היסטורי ממנו אינה מוסכמת כיום על כל החוקרים"?
בערך כתוב שאמוראי ארך ישראל היו יותר פשטנים, ושולח למקור גמ' סנהדרין כד א., שם מבואר משהו שונה לחלוטין עכ"פ לפי פי' רש"י ודאי, לשון הגמ' הוא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כד עמוד א
אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב ואקח לי (את) שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים, נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים - אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה
ופי' רש"י וז"ל:רש"י מסכת סנהדרין דף כד עמוד א
מחבלים - בלשון עז וחמה מקשין זה לזה ובני ארץ ישראל נוחין יחד, ומעיינין יחד, ומתקן זה את דברי זה, והשמועה יוצאה לאור. עיי"ש.
אין כל קשר כלל וכלל ומקור לד' הכותב בויקפידיה, וחלילה לנו לומר זאת, וכי ר' יוחנן ועוד חסר להם בפלפול ? וודאי אין כל מקור להנ"ל אלא היחס הוא שונה וכד' רש"י.
יש משמעות לכך גם בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) נמצא פרמטר לא בשימוש "מפרש=".רש"י, מסכת בבא מציעא, דף פה עמוד א, ד"ה דלא נטרדיה ועוד. [אמנם במהרש"א שם מבואר שקאי על פלפול-ההבל, אבל פשטות הגמ' ורש"י לא משמע כן אלא שהמדבר על תלמוד בבלי ("גמרא שלנו", רש"י.)].
לא שהיו חסרים בפלפול, אלא שדרכם בלימוד הייתה שונה, כפי שדרכו של רש"י שונה מהרמב"ן למשל.
ערך עלוב על נושא ליבתי שכזה. אני ממתין ליום בו יתאפשר לי להירתם לזה.
כרגע טיוטה:עריכת המשנה - נמצאת על השולחן. בהמשך - גם זה יגיע.
בעז"ה בל"נ אקח על עצמי לעבוד על הערך בצורה מתאימה. יש בערך כמה פרטים בעייתים.