שושלת וקאטאקה
 | |
| היקף משוער של שטחי וקאטאקה בסביבות שנת 350 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מלוכה |
| ראש המדינה | מהאראג'ה |
| שפה נפוצה |
סנסקריט פראקריט |
| עיר בירה | ואטסגולמה (כיום ואשים (אנ')) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | סביב שנת 250 |
| פירוק | |
| תאריך | סביב שנת 500 |
| ישות קודמת | שושלת סאטווהאנה |
| ישות יורשת | שושלת צ'לוקייה |
| דמוגרפיה | |
| דת |
הינדואיזם בודהיזם ג'ייניזם |
שושלת וקאטאקה הייתה שושלת הודית עתיקה שמקורה בדקאן באמצע המאה ה-3 לספירה. משערים שהמדינה של השושלת השתרעה מהקצוות הדרומיים של מאלווה וגוג'ראט בצפון ועד הנהר טונגאבהדרה (אנ') בדרום וכן מהים הערבי בדרום. מערבה עד לקצוות צ'האטיסגאר במזרח. מלכי השושלת היו היורשים החשובים ביותר של שושלת סאטווהאנה בדקאן והם שלטו במקביל לאימפריית גופטה בצפון הודו.
מעט ידוע על וינדהייאשקטי (אנ') (שלט בין 250 ל-270 לספירה), מייסד השושלת. התפשטות טריטוריאלית החלה בתקופת שלטונו של בנו פראווראסנה הראשון (אנ'). נהוג להאמין ששושלת וקאטאקה חולקה לארבעה ענפים אחרי פראווראסנה הראשון. שני ענפים ידועים, ושניים לא ידועים. הענפים המוכרים הם ענף פראווראפורה-ננדיוורדהאנה וענף ואטסגולמה. קיסר גופטה צ'אנדראגופטה השני (אנ') חיתן את בתו למשפחת המלוכה של ואקאטאקה ובתמיכתם סיפח את גוג'ראט מהאחשדרפנים המערביים (אנ') במאה ה-4 לספירה. את הוואקום השלטוני שהותירה שושלת וקאטאקה ברמת דקאן מילאה שושלת צ'לוקייה. מלכי שושלת וקאטאקה ידועים בכך שהם היו פטרונים של האמנויות, האדריכלות והספרות. הם יזמו עבודות ציבוריות והמונומנטים שלהם הן מורשת גלויה. הוויהארות והצ'איטיות הבודהיסטיות החצובות של מערות אג'אנטה (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו) נבנו תחת חסותו של קיסר וקאטאקה, הארישנה.
וינדהייאשקטי
מייסד השושלת היה וינדהייאשקטי (אנ') (שלט בין 250 ל-270 לספירה), ששמו נגזר משמה של האלילה וינדהייאוואסיני (אנ'). ייתכן שהשושלת מקורה שם. כמעט שום דבר לא ידוע על וינדהייאשקטי, מייסד השושלת. בכתובת במערה מספר 16 של אג'אנטה הוא תואר כנס משפחת וקאטאקה וכדוויג'ה (אנ').[א] נאמר בכתובת זו שהוא הוסיף לכוחו בלחימה בקרבות גדולים והיה לו חיל פרשים גדול. אבל שום תואר מלכותי לא מקודם לשמו בכתובת זו. בפוראנות (אנ'),[ב] נכתב שהוא שלט במשך 96 שנים. במקורות אלו הוא ממוקם במקומות שונים בדרום דקאן, מאדהיה פרדש ומאלווה. היסטוריון ההודי ק.פ. ג'יאסוואל (אנ') משער שבגאט, כפר במחוז ג'נסי, היה הבית המקורי של שושלת וקאטאקה. אבל לאחר שהפריך את התאוריה לגבי הבית הצפוני של שושלת וקאטאקה, מציין ההיסטוריון ההודי ואסודב וישנו מיראשי (אנ') שהאזכור הקדום ביותר של השם וקאטאקה הוא בכתובת שנמצאה על שבר של עמוד באמראוואטי, המתעדת את מתנתם של גריהאפטי (בעל בית) וקאטאקה ושתי נשותיו. גריהאפטי זה, ככל הנראה, היה האב הקדמון של וינדהייאשקטי. מסתבר מהפוראנות שווינדהייאשקטי היה שליט של וידישה (אנ') (במדינת מאדהיה פרדש של ימינו) אך זה לא נחשב לנכון.
ד"ר מיראשי, דחה את זיהויו של רודראדווה המופיע בכתובת עמוד אלאהבאד (אנ') של הקיסר סמודרגופטה מממלכת גופטה עם רודראסנה הראשון (אנ'). הוא גם ציין שאין מטבעות של וקאטאקה ואין כתובות שלהם בצפון וינדהייאס. לפיכך, מקור דרומי של וקאטאקה הוא הנכון. אולם אמנם נכון שהם שלטו בחלק מהמקומות הללו, כיון שהכתובות היו זמינות במאדהיה פרדש.
פראווראסנה הראשון
השליט הבא היה פראווראסנה הראשון (אנ') (שלט 270–330), ששמר על הממלכה כמעצמה גדולה, הוא היה השליט הראשון של וקאטאקה, שכינה את עצמו סאמראט (שליט אוניברסלי) וניהל מלחמות עם מלכי שושלת נאגה (אנ'). הוא הפך לקיסר בזכות עצמו, אולי הקיסר היחיד בשושלת, כאשר ממלכתו חובקת חלק ניכר מצפון הודו ואת כל הדקאן. הוא שלח את צבאותיו אל הנהר נרמאדה (אנ') שבצפון וספח את ממלכת פוריקה אשר נשלטה על ידי מלך בשם סיסוקה. בכל מקרה, הוא בהחלט שלט מבונדלקהאנד בצפון (אם כי ד"ר מיראשי אינו מקבל את זה שהוא חצה את הנרמאדה) ועד אנדרה פרדש של ימינו בדרום. הפוראנות מעניקות לו שלטון של 60 שנה.
לדברי ד"ר מיראשי, לא סביר שהוא כבש שטח כלשהו בצפון מהאראשטרה, גוג'ראט או קונקן. אבל ייתכן שהוא כבש חלקים מצפון קונטאלה (אנ') הכוללים את המחוזות קולהפור, סטארה וסולפור של מהאראשטרה. במזרח, ייתכן שהוא שלח את צבאו לדקשינה קוסלה, קאלינגה ואנדרה. הוא היה חסיד של הדת הוודית וביצע מספר קורבנות ודיים (אנ') הכוללים את אגנישטומה, אפטוריאמה, אוקטיה, שודסין, אטיראטרה, וג'פייה, בריהספטיסווה, סדיאסקרה וארבע טקסי אשוואמדהה (אנ').[ג] הוא תרם רבות לברהמינים במהלך קורבן הווג'אפייה לפי הפוראנות. הוא גם לקח את התואר דהארמהמהאראג'ה בנוסף לסאמארט. הוא קרא לעצמו כהריטיפוטרה. ראש ממשלתו דווה היה ברהמין מאוד אדוק ומלומד. בפוראנות כתוב שלפראווראסנה היו ארבעה בנים. הוא חיתן את בנו גאוטמיפוטרה לבתו של המלך בהוואנגה ממשפחת בהרשיבה החזקה, מה שאולי הועיל למעמדו. עם זאת, גאוטמיפוטרה מת לפניו וירש אותו נכדו רודראסנה הראשון (אנ'), בנו של גאוטמיפוטרה. בנו השני, סרוואסנה (אנ') הקים את בירתו בוואטסגולמה (כיום ואשים (אנ')). לא ידוע דבר על השושלות שהקימו שני הבנים האחרים.[1]
הענפים של שושלת וקאטקה
מקובל להאמין שהשלטון של משפחת וקאטאקה חולק בין ארבעה ענפים אחרי פראווראסנה הראשון. שני ענפים ידועים ושניים לא ידועים. הענפים המוכרים הם ענף פראווראפורה-ננדיוורדהאנה וענף ואטסגולמה.
ענף פראווראפורה-ננדיוורדהאנה
ענף פראווראפורה-ננדיוורדהאנה שלט מאתרים שונים כמו פראווראפורה (פאונאר) במחוז ורדהה (אנ') ומנסאר וננדיווארדהאן (נאגארדהאן) במחוז נאגפור (אנ'). ענף זה שמר על יחסי חיתון עם הקיסרים של ממלכת גופטה.
רודראסנה הראשון
לא הרבה ידוע על רודראסנה הראשון (אנ'), בנו של גאוטמיפוטרה, ששלט מננדיוורדהאנה, ליד גבעת רמטק, כ-30 קילומטרים מנאגפור. יש אזכור של שליט בשם רודראדווה בכתובת עמוד אלאהבאד (אנ') של הקיסר סמודרגופטה מממלכת גופטה, צרורה יחד עם השליטים האחרים של ארייאוורטה[ד] שהוכנעו על ידי סמודרגופטה. מספר חוקרים, כמו ההיסטוריון ההודי אנאנט סדששיב אלטקאר (אנ') אינם מסכימים שרודראדווה הנ"ל הוא רודראסנה הראשון, שכן אם רודראסנה הראשון היה מושמד על ידי סמודרגופטה, אין זה סביר ביותר שבנו פריתווישנה הראשון (אנ') יקבל נסיכת גופטה (פראבהאווטיגופטה (אנ')) בתור כלתו. שנית, לא נמצאה כתובת של רודראסנה הראשון מצפון לנהר נרמאדה. כתובת האבן היחידה של שלטונו של רודראסנה הראשון שהתגלתה עד כה נמצאה בדאוטק במחוז צ'נדראפור (אנ') של ימינו, כך שלא ניתן להשוות אותו לרודראדווה מכתובת עמוד אלאהבאד, שהיה שייך לארייאוורטה.[2]
פריתווישנה הראשון
את רודראסנה הראשון ירש בנו פריתווישנה הראשון (אנ') (355–380), ואת פריתווישנה הראשון ירש בנו רודראסנה השני.
רודראסנה השני, דיוואקראסנה ופראווראסנה השני
משערים שרודרסאנה השני (אנ') (שלט 380–385) נישא לפראבהאווטיגופטה (אנ'), בתו של קיסר ממלכת גופטה צ'נדראגופטה השני (אנ') (שלט 375–413/15). השערה זו אוששה על ידי כתובות קוואלה-נרסימהה של ראמטק, שבה נכתב מודיעים כי ידה של (צ'א)מונדה, בתה של המלכה פראבהאווטיגופטה נתנה לנסיך גהאטוטקאצ'אגופטה (שכנראה היה בנו של צ'נדראגופטה השני).[3]
רודרסאנה השני מת במקרה לאחר שלטון קצר מאוד בשנת 385 לספירה, שבעקבותיו שלטה פראבהאווטיגופטה (385–405) כעוצרת מטעם שני בניה, דיוואקראסנה ודמודראסאנה (פראווראסנה השני) במשך 20 שנה. בתקופה זו ממלכת וקאטאקה הייתה למעשה חלק מאימפריית הגופטה. היסטוריונים רבים מתייחסים לתקופה זו בתור עידן וקאטאקה-גופטה. אף על פי שדעה זו התקבלה באופן נרחב לפני יותר מ-30 שנה, לקו הטיעון הזה אין ראיות ראויות. הכתובת של פראבהאווטיגופטה מזכירה אחד "דווה גופטה" שהוא אביה וההיסטוריונים השוו אותו לצ'נדראגופטה השני. עם זאת, אין מקור אחר להוכיח שדווה גופטה הוא באמת צ'נדראגופטה השני. פראווראסנה השני חיבר את ספר השירים הסטובנדהה בשפת מהרשטרי פראקריט. מיוחסים לו גם כמה חרוזים מהגאהא סאטסאי (אנ'),[ה] שבמקור נכתב על ידי המלך האלה (אנ') משושלת סאטווהאנה. הוא העביר את הבירה מננדיוורדהאנה לפראווראפורה, עיר חדשה שהוקמה על ידו. הוא בנה מקדש שהוקדש לראמה בבירתו החדשה.
המספר הגבוה ביותר של כתובות על לוחות נחושת שהתגלו של שושלת וקאטאקה (בסך הכל 17) נוגע לפראווראסנה השני. הוא אולי השליט המתועד ביותר של הודו העתיקה אחרי אשוקה הגדול.
נארנדראסנה ופריתווישנה השני
את פראווראסנה השני ירש נארנדראסנה (שלט 440–460), שתחתיו התפשטה השפעת וקאטאקה לכמה מדינות במרכז הודו. פריתווישנה השני, המלך הידוע האחרון של הענף, ירש את אביו נארנדראסנה בסביבות שנת 460. הוא הובס על ידי המלך מדהאווה וארמה השני (אנ') משושלת וישנוקונדינה. לאחר מותו בשנת 480, ממלכתו סופחה כנראה על ידי הארישנה מענף ואטסגולמה.
ענף ואטסגולמה
.jpg)
ענף ואטסגולמה נוסד על ידי סארוואסנה, בנו השני של פראווראסנה הראשון לאחר מותו. המלך סארוואסנה הפך את ואטסגולמה, כיום ואשים (אנ') במחוז ואשים שבמהאראשטרה לבירתו. השטח שנשלט על ידי ענף זה היה בין רכס סאהידרי לנהר גודבארי. הענף נתן חסות לכמה מהמערות הבודהיסטיות באג'אנטה.
סארוואסנה
סארוואסנה (שלט בערך 330–355) נטל לעצמו את התואר דהארמהמהאראג'ה. הוא ידוע גם כמחבר של "האריוויג'אייה" בפראקריט המבוסס על סיפור הבאת עץ הפריג'אטה (אנ') מהשמים מקרישנה. יצירה זו, שזכתה לשבחים של סופרים מאוחרים יותר, אבדה. הוא ידוע גם כמחברם של חרוזים רבים של הגאהא סאטסאי (אנ'). שמו אחד מהשרים שלו היה ראווי. ירש אותו בנו וינדהייאסנה.
וינדהייאסנה
וינדהייאסנה (שלט בערך 355–400) נודע גם בשם וינדהייאשקטי. הוא מוכר מלוחות ואשים הידועים אשר תיעדו את הענקת הכפר הממוקם בצפון מרגה (תת-חלוקה) של ננדיקאטה (כיום נאנדד (אנ')) בשנת מלכותו ה-37. החלק הגנאלוגי של המענק כתוב בסנסקריט והחלק הפורמלי בפראקריט. זהו מענק הקרקע הראשון הידוע על ידי שליט וקאטאקה כלשהו. הוא גם נטל לעצמו את התואר דהארמהמהאראג'ה.[4] וינדהייאסנה הביס את השליט של קונטאלה, שכנו מדרום. אחד משמו שריו היה פראווארה. ירש אותו בנו פראווראסנה השני.
פראווראסנה השני
על השליט הבא פראווראסנה השני (שלט בערך 400–415) מעט מאוד ידוע מלבד הכתובת במערה מספר 16 של מערות אג'אנטה, האומרת שהוא התעלה בשל שלטונו המצוין, החזק והליברלי. הוא נפטר לאחר שלטון קצר מאוד וירש אותו בנו הקטין, שהיה רק בן 8 כשאביו נפטר. שמו של השליט הזה אבד מהכתובת במערה ה-16.[4]
דוואסנה
את השליט הלא ידוע זה ירש בנו דוואסנה (בערך 450–475). הממשל שלו נוהל למעשה על ידי השר שלו האסטיבהוג'ה. במהלך שלטונו, חפר אחד ממשרתיו סוואמינאדווה מאגר מים בשם סודארשאנה ליד דוואסנה בערך בשנים 458–459.[4]
הארישנה
הארישנה (שלט בערך 475–500) ירש את אביו דוואסנה. הוא היה פטרון גדול של האדריכלות, האמנות והתרבות הבודהיסטית. אתר המורשת העולמית של מערות אג'אנטה היא דוגמה לפעילותו. הכתובת הארכיטקטונית בתא 26 החצוב בסלע של אג'אנטה מציינת שהוא כבש את אוואנטי (מאלווה) בצפון, את קוסאלה (צ'האטיסגאר), קאלינגה ואנדרה במזרח, לאטה (אנ') (מרכז ודרום גוג'ראט) וטריקוטה (מחוז נאסיק (אנ')) במערב. וקונטאלה (דרום מהאראשטרה) בדרום.[4] ווראהאדווה, שר של הארישנה ובנו של האסטיבהוג'ה, חפר את הוויהארה החצובה של מערה מספר 16 של אג'אנטה. שלוש מהמערות הבודהיסטיות באג'אנטה, שתי ויהארות – מערות 16 ו-17 וצ'איטיה – מערה 19 נחצבו וקושטו בציור ובפסלים בתקופת שלטונו של הארישנה.[4] לדברי היסטוריון אמנות, וולטר מ. ספינק, כל המונומנטים החצובים בסלע של אג'אנטה למעט המערות מספר 9,10,12,13 ו-15A נבנו בתקופת שלטונו של הארישנה.[5]
את הארישנה ירשו שני שליטים ששמם אינו ידוע. סופה של השושלת אינו ידוע. הם כנראה הובסו על ידי הקלאצ'ורי של מהיסמטי.
מקור חלופי לשקיעת השושלת
על פי הרומן דשאקומרשצ'אריטה (אנ'), שנכתב כנראה בסביבות 125 שנים לאחר נפילת שושלת וקאטאקה, בנו של הארישנה, על אף שהיה אינטליגנטי ומיומן בכל האמנויות, הזניח את חקר הדנדאניטי (מדע המדינה) ושקע בתענוגות והתמכרות לכל מיני חטאים. גם נתיניו הלכו אחריו וניהלו חיים מרושעים ומופקרים. משמצא בכך הזדמנות מתאימה, שלח שליט אשמקה השכנה את בנו של שרו לחצר וקאטאקה. זה האחרון השתלב במלך ועודד אותו להמשיך בחייו המופקרים. הוא גם חיסל את כוחו הצבאי באמצעים שונים. בסופו של דבר, כשהמדינה לא הייתה מאורגנת לחלוטין, השליט של אשמקה הסית את שליט הקדמבה של ונאבסי (אנ') (במחוז צפון קנארה) לפלוש לשטח וקאטאקה. המלך קרא לכל הוואסלים שלו והחליט להילחם באויבו על גדת הנהר וארדה. בזמן שנלחם בכוחות האויב, הוא הותקף מעורפו בבוגדנות על ידי כמה מהוואסלים שלו ונהרג. שושלת וקאטאקה הסתיימה במותו.[4] עובדה זו מאוששת גם על ידי קבוצה של שלושה לוחות נחושת של תיעוד דאוונג'ר של המלך רביווארמה משושלת קדמבה (אנ') משנת 519 לספירה, אשר קובעים לפי ההיסטוריון ד. סירקאר כי ריבונותו של המלך השתרעה על פני כל דרום הודו עד לנהר נרמאדה בצפון לנהר קאברי (אנ') ליד טלקאד (אנ') (הבירה של שושלת גנגה המערבית של אז) בדרום ושתושבי הארצות הללו ביקשו את הגנתו. מכאן משתמע ששושלת קדמבה כבשה את כל ממלכת וקאטאקה וסיפחו אותה לשטחם בתקופת שלטונו של רביווארמה (שלט 485–519 לספירה) כנראה מתישהו לאחר 500 לספירה.
מטבעות
אף על פי ששושלת וקאטאקה החליפה את שושלת סאטווהאנה, לא נראה שהם המשיכו את מסורת הטבעת המטבעות שלהם. מעולם לא זוהו מטבעות וקאטאקה.
לקריאה נוספת
- Altekar, Anant Sadashiv; Majumdar, Ramesh Chandra, eds. (1986) [1967]. Vākātaka-Gupta age : circa 200–550 A.D. (1st ed.). Delhi: Motilal Banarsidass. ISBN 81-208-0026-5.
- R. C. Majumdar und A. S. Altekar: The Vakataka – Gupta Age. Circa 200-550 A.D. Orient Book Distributors 1986, מסת"ב 978-8120800267.
- Ajay Mitra Shastri: Vakatakas – Sources and History. Aryan Books Int. 2002, מסת"ב 978-8173051234.
קישורים חיצוניים
- History of Maharashtra
- Vakataka Rule In Telangana (אורכב 17.01.2015 בארכיון Wayback Machine)
ביאורים
- ^ מסנסקריט "מי שנולד פעמיים". הפעם הראשונה פיזית, הפעם השנייה רוחנית
- ^ ז'אנר עצום של ספרות הינדית על מגוון רחב של נושאים, במיוחד על אגדות וספרות מסורתית אחרת.
- ^ טקס הקרבת סוס של הדת הוודית. טקס זה שימש מלכים הודים עתיקים כדי להוכיח את ריבונותם האימפריאלית
- ^ הכינוי עבור צפון תת-היבשת של הודו בטקסטים ההינדיים העתיקים
- ^ אוסף עתיק של שירים הודיים בשפת המהרשטרי פראקריט. השירים עוסקים באהבה.
הערות שוליים
- ^ The Vakataka Gupta age (Circa 200–550 A.D.) by Majumdar, Ramesh Chandra; Altekar, Anant Sadashiv, 1954
- ^ "History-Ancient Period, Chapter 3" (PDF). Government of Maharashtra website. אורכב מ-המקור (PDF) ב-15 ביוני 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bakker, Hans; Isaacson, Harunaga (1993). "The Ramtek Inscriptions II: The Vākāṭaka Inscription in the Kevala-Narasiṃha Temple". Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London. 56 (1): 46–74. doi:10.1017/S0041977X0000166X. JSTOR 620287. S2CID 162838062.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Nashik district e-gazetteer – History, ancient period (אורכב 27.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Spink, Walter, M. (2009). Ajanta: Defining Features, in Indica, Vol.46, No.1, Mumbai: Heras Institute of Indian History and Culture, pp.3–38
39394622שושלת וקאטאקה