הארישנה
שושלת וקאטאקה | |||
---|---|---|---|
|
הארישנה (סביב 480 – 510) היה השליט הידוע האחרון של ענף ואטסגולמה של שושלת וקאטאקה. הוא ירש את אביו דוואסנה (אנ'). הארישנה היה פטרון גדול של האדריכלות, האמנות והתרבות הבודהיסטית, כאשר אתר המורשת העולמית של מערות אג'אנטה היא המורשת הגדולה ביותר שלו. לזכותו גם כיבושים רבים. סופה של שלטונו של הארישנה וגורלו הסופי של ענף ואטסגולמה אפוף מסתורין, שכן נראה ששושלת וקאטאקה הגיעה לקיצה זמן לא רב לאחר מותו של הארישנה.
שלטון
הארישנה היה החזק ביותר מבין שליטי שושלת וקאטאקה של ענף ואטסגולמה. הכתובת במערת אג'אנטה של וראהדווה, שר של הארישנה, מתארת את השפעתו של המלך על פני מדינות רבות כולל קונטאלה (אנ') (הכוונה כנראה לממלכה של שושלת קדאמבה (אנ')), אוונטי (אנ') (אזור מערב מאלווה), קאלינגה (אנ'), קושלה (אנ'), לאטה (אנ'), אנדרה וטריקוטה (הכוונה לשטחי הממלכה של שושלת טראיקוטקה (אנ') סביב צפון קונקן).[1] במערב, נראה כי שושלת טראיקוטקה הגיעה לקיצה בסביבות שנת 495 בעקבות מותו של וייאגראסנה, שלא היו לו יורשים ידועים, וייתכן שסיומו של קו שליטים זה נבע מכיבוש על ידי הארישנה. בצפון, נראה שחלק מאזור אנופה (אנ') נכלל בממלכת הארישנה, שכן מערות באג של אזור זה קשורות קשר הדוק לאלו של אג'נאטה בסגנון ובתיארוך. היקף האימפריה של וקאטאקה תחת הארישנה היה אפוא גדול אפילו יותר ממה שהיה בתקופת שלטונו של הקיסר פראווראסנה הראשון (אנ').[2]
בן זמנו של הארישנה בענף ננדיווארדאנה-פרוואראפורה של שושלת וקאטאקה היה פריתיווישנה השני (אנ'), המלך האחרון של הענף הזה. שום דבר לא ידוע על היחסים בין מלכי ענף ואטסגולמה של שושלת וקאטאקה לבין ענף ננדיווארדאנה-פרוואראפורה של שושלת זו בתקופה זו.[1] עם זאת, נראה כי הארישנה קיבל על עצמה את ההנהגה על שני הענפים של שושלת וקאטאקה לאחר מותו של פריתיווישנה השני. העושר והחשיבות הגדולים יותר של ענף ואטסגולמה בהשוואה לענף ננדיווארדאנה-פרוואראפורה באים לידי ביטוי בתיעוד הארכאולוגי של תקופה זו. בעוד שבששת העשורים הראשונים של המאה החמישית יש שפע של חומר מממלכת ננדיווארדאנה-פרוואראפורה, יש מעט מאוד שניתן לייחס לתקופה המאוחרת. בניגוד גמור, בתקופה שאחרי שנות ה-460 ייצרה ממלכת ואטסגולמה אמנות וארכיטקטורה מדהימות משלה, שעלו על זו של בני דורה בענף ננדיווארדאנה-פרוואראפורה.
מערות אג'אנטה
- ערך מורחב – מערות אג'אנטה
המערות המונומנטליות החצובות באג'אנטה כוללות את הדוגמאות הטובות ביותר לאמנות וארכיטקטורה של שושלת וקאטאקה. מערות אג'אנטה ידועות בעיקר בזכות ציורי הקיר שלהן, שהם מהמפוארים ביותר ששרדו מהודו העתיקה; הם תוארו כמייצגים את "פסגת המסורת העתיקה".[3] לפי היסטוריון האמנות וולטר ספינק (אנ'), כל המונומנטים החצובים בסלע של אג'אנטה למעט המערות 9, 10, 12, 13 ו-15A נבנו בתקופת שלטונו של הארישנה,[4] אם כי השקפתו אינה מקובלת בכל העולם. וראהדווה, שר של הארישנה, חפר את הוויהארה החצובה של מערה 16 באג'אנטה. שלוש מהמערות הבודהיסטיות באג'אנטה, כולל שתי ויהארות (מערות 16 ו-17) וצ'איטיה (מערה 19) נחפרו וקושטו בציור ופסלים בתקופת שלטונו של הארישנה.[5]
יורשים וקץ שושלת וקאטאקה
נראה כי את הקיסר הארישנה ירשו שני שליטים ששמם אינו ידוע. למרות הכוח וההשפעה מהם נהנה הארישנה במהלך חייו, נראה כי התפוררותה והתמוטטותה של ממלכת וקאטאקה התרחשו במהירות רבה לאחר מותו של הארישנה בערך בשנת 510. הנסיבות סביב נפילת ממלכת וקאטאקה נותרו לא ברורות. בסביבות שנת 550, כבשו מלכי שושלת צ'לוקייה (אנ') את החלק הגדול ביותר של שטחי ממלכת וקאטאקה לשעבר. עם זאת, מכיוון שהרישומים של ממלכת צ'לוקייה אינם מתייחסים לסכסוך עם ממלכת וקאטאקה, נראה כי שושלת וקאטאקה כבר איבדו את כוחה לפני התפשטות שושלת צ'לוקייה. מלכי הצ'לוקייה המוקדמים ניהלו מלחמה נגד ממלכת שושלת נאלה (אנ') בווידארבהה (אנ') ובחלקים הדרומיים של מאדהיה פרדש, וכך ייתכן שממלכת נאלה הרחיבה את שליטתה על שטחי וקאטאקה לשעבר במזרח.[1] נראה כי גם הממלכה של שושלת קלאצ'ורי (אנ') בצפון וממלכת שושלת קדאמבה (אנ') בדרום הרחיבו את שליטתם על אדמות שהיו בעבר תחת ריבונות וקאטאקה בתקופת שלטונם החלש של יורשיו של הארישנה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 R.K. Pruthi, The Classical Age, Discovery Publishing House, 2004, מסת"ב 9788171418763, Pages 41-49
- ^ Ramesh Chandra Majumdar, Anant Sadashiv Altekar, The Vakataka - Gupta Age Circa 200-550 A.D., Motilal Banarsidass Publ., 1986, מסת"ב 9788120800267
- ^ Ring, Trudy; Watson, Noelle; Schellinger, Paul (2012). Asia and Oceania. Routledge. p. 17. ISBN 978-1-136-63979-1.
- ^ Spink, Walter, M. (2009). Ajanta: Defining Features, in Indica, Vol.46, No.1, Mumbai: Heras Institute of Indian History and Culture, pp.3–38
- ^ Nashik district e-gazetteer – History, ancient period (אורכב 27.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
39550998הארישנה