שוקולד שווייצרי
שוקולד שווייצרי הוא שוקולד המיוצר בשווייץ. השוקולד השווייצרי הוא בעל מוניטין בינלאומי והוא נודע באיכותו הגבוהה ובמסורות הייצור המקומיות.
היסטוריה
המאה ה-17 הייתה תחילת דרכו של השוקולד השווייצרי המעובד. במאה ה-18, השוקולד יוצר רק במספר אזורים, למשל, בקנטון טיצ'ינו.
במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הוקמו מפעלי השוקולד הבאים:
- 1819 - מפעל קיילר בווה (כיום נסטלה).
- 1826 - מפעל פברגר בורסואה, קנטון ז'נבה,
- 1826 - מפעל סושארד בסריירס (כיום קראפט).
- 1830 - מפעל קוהלר בלוזאן (כיום נסטלה).
- 1836 - מפעל שפרינגלי בציריך, החברה פוצלה ל"קונפיסרי שפרינגלי" ו"לינדט ושפרינגלי" ב-1892.
- 1852 - מיסטרני בלוצרן (כיום פלאוויל)
- 1862 - קלאוס בלה לוקל
- 1867 - מפעל פיטר בלוזאן (כיום נסטלה)
- 1879 - לינדט בברן (כיום לינדט ושפרינגלי)
- 1887 - פריי באראו (כיום מיגרוס)
- 1899 - טובלר בברן (כיום קראפט)
- 1901 - שוקולד דה ווילארס בווילאר סור גלאן
- 1908 - פלצ'לין בעיירה שווייץ
- 1928 - סטלה S.A בלוגאנו (ג'וביאסקו מאז 1987)
- 1929 - קמיל בלוך בקורטלארי
- 1932 - טאושר בעיירה קטנה באלפים השווייצרים.
- 1932 - מפעל ברנריין בקרויצלינגן
- 1933 - שוקולד חלבה (קופ) בווליסלן
- 1934 - מפעל קאגי בטוגנברג
במחצית השנייה של המאה ה-19 שוקולד שווייצרי החל להתפשט בחו"ל. קשר הדוק זה היה ההמצאה של שוקולד חלב על ידי דניאל פיטר בווה וההמצאה של קונץ' על ידי רודלף לינדט.
.jpg)
תעשיית השוקולד בשווייץ
הביטוי "שוקולד שווייצרי" מוגן בחוק. גם אם פולי קקאו וחומרי גלם אחרים עשויים להגיע מארצות אחרות, כדי להיחשב ולהימכר תחת התווית "שוקולד שווייצרי" חייב ייצור השוקולד בפועל להיות בשווייץ.
מהמאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה ולאורך מלחמת העולם השנייה תעשיית השוקולד השווייצרי הייתה מאד ממוקדת ביצוא. לאחר מלחמת העולם השנייה בשווייץ החלו להשתמש במיקור חוץ בשל מגבלות מסחריות.
כיום רוב השוקולד השווייצרי נצרך על ידי השווייצרים עצמם (54% בשנת 2000), בשווייץ ישנה צריכת שוקולד הגבוהה ביותר בעולם לנפש (11.6 ק"ג לנפש לשנה).
בשנת 2004 148,270 טונות של שוקולד יוצרו בשווייץ. 53% מהם היו לייצוא (20% גרמניה, 11% צרפת, בריטניה ו-13% ל - צפון אמריקה). ההכנסות של תעשיית השוקולד השווייצרי בשנת 2004 היה 1.37 מיליארד פרנקים שווייצרים (814 מיליון מהשוק המקומי, 551 מיליון מייצוא).
