מקלע מקסים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:נק"ל

פרמטרים [ שנות שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מקלע מקסים
מקלע מקסים במוזיאון הגאורגי הלאומי
מקלע מקסים במוזיאון הגאורגי הלאומי
מידע כללי
סוג מקלע כבד
נגזרות מקלע ויקרס, MG08, PM1910, MG11, M32-33, M/09-21, M1909
תכנון היירם מקסים
מדינה מייצרת בריטניהבריטניה בריטניה
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
מלחמת הבורים (השנייה)
מרד הבוקסרים
מלחמת רוסיה–יפן
מלחמת העולם השנייה
מדינות המשתמשות בריטניהבריטניה האימפריה הבריטית
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844 האימפריה העות'מאנית
ממלכת איטליהממלכת איטליה ממלכת איטליה
ממלכת סרביהממלכת סרביה ממלכת סרביה
מידע טכני
קליבר
אורך כולל 108 סנטימטר
אורך קנה 67 סנטימטר
משקל ריק 27.2 ק"ג
קצב אש 450-600 כדורים לדקה
מהירות לוע 744 מטר לשנייה
נשיא רוסיה לשעבר, דמיטרי מדבדב יורה במקלע מקסים

מקלע מקסים הוא מכונת ירייה שהומצאה על ידי היירם מקסים ב־1884[1] והוא המקלע האוטומטי הראשון בהיסטוריה.

מבנה

בעוד מכונות הירייה שקדמו לה, דוגמת מקלעי הגארדנר והגאטלינג, השתמשו במנגנון ידני לצורכי הטעינה, הירייה ופליטת תרמילי הכדורים, המקסים השתמש לפעולות אלו באנרגיה המשתחררת בתהליך הירי עצמו.

המקלע השתמש ברתע ובגזים שיצר כל כדור על מנת לפלוט את תרמילו ולהכניס את הבא אחריו. מבחנים שנעשו הראו שהמכונה הצליחה לירות כ־500 כדורים בדקה, כמות המשתווה לכוח האש של כ־30 רובים בריחיים מהסוג שהיה נפוץ באותה תקופה. מקורות אחרים מציינים קצב אש של 600 כדורים לדקה ואף קצב אש של 700 כדורים לדקה. בהשוואה לכלי נשק בני זמנה הייתה מכונת הירייה של מקסים מגושמת ומוזרה ונדרשו בין ארבעה לשישה אנשי צוות על מנת להפעילה.

עם זאת, מכונת הירייה הייתה חידוש משמעותי ביחס לקצבי האש האיטיים של כלי הנשק האחרים בשדה הקרב, והייתה קטלנית במיוחד כאשר הופעלה מול טקטיקות הסתערות מיושנות. יתרון נוסף של המכונה היה אמינותה בהשוואה לכלי נשק אחרים של המאה ה-19, שנטו להיתקע, לעיתים עם תוצאות הרות אסון למשתמשים בהם.

שימוש

המכונה אומצה על ידי הצבא הבריטי ב־1889, ונעשה בה שימוש לראשונה במלחמה נגד שבט המטבלה (Matabele) בשנים 1893-1894 בזימבבואה. באחד הקרבות נהדפו 5000 לוחמים אפריקנים בידי 50 חיילים בריטים חמושים ב־4 מכונות ירייה של מקסים בלבד. מכונת ירייה של מקסים נכנסה לשימוש גם בצבאות אחרים ומילאה תפקיד חשוב בהשתלטות האירופאית המהירה על אפריקה בסוף המאה ה־19. בשיר ידוע מאותה תקופה של הילאר בלוק (Hillaire Belloc) נאמר בהקשר זה:

Whatever happens, we have got The Maxim gun, and they have not.
"מה שלא יקרה, לנו יש את מקלע מקסים, ולהם אין".

המלחמה המשמעותית הראשונה בה השתתפה מכונת הירייה של מקסים הייתה מלחמת רוסיה–יפן (1905) כאשר שני הצדדים השתמשו במכונה במספרים גדולים.

מודל מאוחר יותר של מכונת הירייה זכה לכינוי "מברשת הצבע של השטן" וזאת בשל יכולתו "לצבוע" את שדה הקרב בדם.

למרות האמור לעיל הייתה התנגדות גדולה בחלק מהצבאות האירופאיים לשימוש במקלע נגד יריבים אירופאיים בטענה שהוא אינו מכובד וטוב לשימוש רק נגד יריבים פרימיטיביים. כך קרה שלמרות שבמלחמת העולם הראשונה רוב הצבאות צוידו כבר במקלעי מקסים משופרים, מספרם היה מוגבל. דוגמה טובה היא הצבא הבריטי בו היו בתחילת המלחמה כ־2 מקלעים ל־1000 לחיילים בלבד.

הצבאות השונים במלחמת העולם הראשונה השתמשו בגרסאות שונות של מכונת הירייה של מקסים. הבריטים השתמשו במקלעי ויקרס שפותחו ב־1912 לאחר שחברת ויקרס קנתה את חברתו של מקסים. הגרמנים השתמשו ב־Maschinengewehr 08 והרוסים ב־Pulemyot Maxima - שניהם היו העתקים ישירים של המקסים. אחוז גבוה מההרוגים בחזית המערבית נבע כתוצאה משימוש במכונות ירייה מטיפוס מקסים.

במהפכה הרוסית הרכיבו הכוחות הבולשביקים את מכונת הירייה של מקסים על עגלה כך שהמפעיל יוכל לירות תוך כדי נסיגה מהאויב המתקדם. אמנים מהזרם הסוציאליסטי ריאליסטי אף ציירו ציורים בהם נראה לנין עצמו כשהוא מפעיל את מכונת הירייה, אולם לא סביר שהוא אכן עשה זאת. מקורות אנארכיסטיים מעניקים את הקרדיט על המצאה זאת לנסטור מאכנו.

בעקבות ההצלחה הרבה של הכלי, הפך המקלע לכלי נשק הכרחי בארסנל של הצבא המודרני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביוני ויולי 1883 מקסים רשם מספר פטנטים שקשורים לפיתוח של המקלע. באוקטובר 1884 הוצג לראשונה אב טיפוס למספר מוזמנים מצומצם. באביב 1885 המקלע הוצג לראשונה בפומבי בתערוכת המצאות בינלאומית בקנסינגטון. המקור למידע מהספר: McCallum, Iain : Blood Brothers. Hiram and Hudson Maxim : Pioneers of Modern Warfare, Chatham Publishing, London, 1999. התאריך הקובע ל"מתי הומצא?" הוא 1884 בו הוצג אב הטיפוס לראשונה.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0