שדה ח'ורייס
 | |
| שדה ח'ורייס | |
| מדינה |
 ערב הסעודית |
|---|---|
| אזור | מחוז א-שרקייה |
| מיקום |
באמצע הדרך בין שדה הנפט הגדול בעולם גוואר והבירה ריאד. מתקן עיבוד מרכזי ממוקם 150 ק"מ דרום-מזרחית לריאד. |
| יבשתי/ימי | יבשתי |
| שטח | 2,890 קמ"ר[1] (127 ק"מ אורך) |
| ענק/סופר-ענק | סופר-ענק |
| קואורדינטות | 25°4′10″N 48°11′42″E / 25.06944°N 48.19500°E |
| מפעיל | עראמקו הסעודית |
| תאריך הגילוי | 1957 |
| תחילת ההפקה | 1963 (הפקה ניסיונית) |
| תחילת ההרחבה והשדרוג | 2006-2005 |
| סיום ההרחבה והשדרוג | 2009 |
| עלות ההרחבה והשדרוג | 10 מיליארד דולר |
| כושר תפוקת הנפט | 1.2 מיליון חביות ביום |
| סוג הנפט | הנפט הסעודי הקל |
| כבידת מכון הנפט האמריקאי | API °32 |
| כושר תפוקת נוזלי גז טבעי | 80,000 חביות ביום |
| כושר תפוקת הגז | כ-450 מיליון רגל מעוקבת סטנדרטית ליום |
שדה ח'ורייס (בערבית: حقل خريص – בתעתיק מדויק: חקל ח'ריץ; באנגלית: Khurais field) הוא שדה נפט סופר-ענק[2] הממוקם במחוז משנה אל-חסא של מחוז א-שרקייה בערב הסעודית, ממערב לשדה הנפט הגדול בעולם, גוואר. ב-10 ביוני 2009 החלה הזרמת נפט מח'ורייס במסגרת מגה פרויקט של עראמקו הסעודית (בעלת כל נכסי הנפט בממלכה), בעלות של 10 מיליארד דולר, שנועד להגדיל את כושר תפוקת הנפט של הממלכה ל-12 מיליון חביות ביום (ח/י) כדי לענות על צורכי הביקוש העולמי העתידי. "הפרויקט להגדלת התפוקה בח'ורייס", כפי שהוא מכונה, כלל בנוסף לשדה ח'ורייס, את פיתוחם של שני שדות נפט קטנים יותר הסמוכים לו - אבו ג'יפן ומזאליג'. הפרויקט הוסיף 1.2 מיליון ח/י לכושר יצוא הנפט של הממלכה ולכושר הפקת הנפט הסעודי הקל (Arab Light Crude) בעל API °32 לערך, באמצעות מתקן מרכזי חדיש לעיבוד נפט (central processing facility, המספק מתקנים לעיבוד ולייצוב נפט גולמי), הגדול מסוגו בממלכה. ח'ורייס הגיע לכושר תפוקה בר קיימא מקסימלי ב-2010. בנוסף להפקת נפט בעל איכות גבוהה, ניתן להפיק ממנו גם כ-450 מיליון רגל מעוקבת (ר"ק) סטנדרטית ליום של גז טבעי הנלווה לנפט (עבור מתקן גז בשדקום, شدقم) ו-80,000 ח/י תעבית (קונדנסט) נוזלי גז טבעי (עבור מתקן גז בינבוע, ينبع).[3] מתקן גז תוכנן לעבד גז נלווה שמופק בשלושת השדות למוצרי גז טבעי נוזלי (LNG) ולגז 'יבש' לשיווק.
בשדה ח'ורייס קיימים 4 מתקני הפרדה בין נפט לגז (Gas Oil Separation Plants - GOSPs), ובשני השדות הסמוכים לו מתקן אחת בכל אחד מהם.
במסגרת הפרויקט הוגדל, בין היתר, "המתקן לטיפול[4] במי ים בקוריה" (محطة معالجة مياه البحرفي القُريةَّ)[5] והונח צינור להובלתן של 2 מיליון חביות ליום של מי ים (מן המפרץ הפרסי) מטופלים לצורך הזרקתם אל תוך שדה ח'ורייס כדי לשמור על הלחצים במאגרים.[6] כמו כן, נבנה מיכל חדש לאחסון נפט גולמי בעל קיבולת של למעלה מ-840,000 חביות (בשדה ישנם 2 מכלי אחסון נוספים). מבין התשתיות נקדחו 420 בארות, נסלל מסלול המראה, ונבנו מתקני מגורים וקומפלקס תעשייתי. הפרויקט העסיק 26 קבלנים, 106 קבלני משנה ו-28,000 עובדים.[7]
הפקה ניסיונית בח'ורייס החלה ב-1963 אך השדה מעולם לא פותח באופן מלא עד שנות ה-2000.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Saudi Aramco, Annual Review 2009, company's website
- Saudi Aramco, Annual Review 2010, company's website
- Jacinta Moran, Saudi Arabia pledges to fill oil supply gap amid Libyan unrest, The Barrel (Platt's oil blog), 24 February 2011
- "Saudi Aramco Khurais Mega Project, Khurais, Saudi Arabia", hydrocarbons-technology.com
- "Khurais", EPCengineer portal, [article upated on] 21 March 2012
- Robert F. Worth, "Khurais Oil Field Journal: Saudi Oil Project Brings Skepticism to the Surface", The New York Times, 1 July 2008
- "Saudi Aramco Starts Production from Khurais Oil Field…", Energy Business Review (EBR), 11 June 2009
- Christopher Helman, "The World's Biggest Oil Reserves", Forbes, 21 January 2010, In Depth: The Top 10 Oil Fields of the Future No. 7 – Khurais
- Jamsheed Din, "World's Largest Seawater Plant Helps Keep the Oil Flowing", Dimensions International, [no date]
- "حقل خريص", المعرفة [ללא תאריך]
הערות שוליים
- ^ ח'ורייס לבדו. שטחו של אבו ג'יפן 520 קמ"ר, ואילו של מזאליג' - 1,630 קמ"ר
- ^ ספציפית יותר, שדה נפט סופר-ענק הוא שדה שסך המשאבים שניתן למצות (באנגלית: ultimately recoverable resources או URR ) בו, קרי העתודות המוכחות + התפוקה המצטברת, עולים מעל ל-5 מיליארד חביות. סך המשאבים שניתן למצות בח'ורייס (קרי ה-URR) נאמדים ב-27 מיליארד חביות.
- ^ Saudi Aramco, Annual Review 2010, company's website, p. 23
- ^ קרי, הוספת כלור ובנוסף סינון המים - הפרדת מוצקים מן המים, ועוד.
- ^ כושרו של המתקן שנחנך בשנת 1978 הוגדל בסיכומו הכולל ב-4.5 מיליון חביות ביום (להזרקה גם בשדה גוואר) ל-12.5 מיליון חביות ביום .
- ^ על "הפקה משנית", ראו, למשל, הסבר בערך מיצוי מוגבר של תפוקת הנפט. כמו כן נבנו מערכות התפלה בשיטת "אוסמוזה הפוכה" עבור "מתקני הזרקה".
- ^ Robert F. Worth, "Khurais Oil Field Journal: Saudi Oil Project Brings Skepticism to the Surface", The New York Times, 1 July 2008. החברות ששותפו בפרויקט, בין היתר, היו: SNC-Lavalin, Saipem, Foster Wheeler Energy, Hyundai Engineering and Construction Co, Halliburton