שבט דאגלס
 | |
| מוטו לאומי |
"Jamais arrière" "לעולם לא תשוב" |
|---|---|
| ממשל | |
| ראש המדינה | מחזיק תוארי ראש השבט[1] |
| מחזיק תוארי ראש השבט[1] | אלכסנדר דאגלס-המילטון, דוכס המילטון ה-16 ודוכס ברנדון ה-13 |
שבט דאגלס (באנגלית: Clan Douglas, בסקוטית גאלית: Dùbhghlas) הוא שבט סקוטי מהשפלה הסקוטית, הממלכה המאוחדת.
שבט דאגלס התעצב סביב המאה ה-12 באזור דאגלס, לנרקשייר ובמהלך ימי הביניים התרחב משמעותית לכדי כוח צבאי ופוליטי חשוב בסקוטלנד. השבט היה מקורב מאוד למלוכה הסקוטית במהלך המאה ה-13 וה-14 ולקח חלק במערכות כנגד אנגליה, כוחו הפוליטי וההשפעה הרבה של השבט הביאו אותו להתרחב לשטחים רבים ברחבי סקוטלנד בהם באנגוס, לאורך הגבול האנגלו-סקוטי, לות'יאן (אזור אדינבורו), מוריי, ואף מחוץ לסקוטלנד בצרפת ושבדיה. במהלך שלהי ימי הביניים הדאגלסים אף נחשבו אלו שאחזו בכוח האמיתי בסקוטלנד על פני המלכים הסטיוארטים.
היסטוריה
שבט דאגלס ובית דאגלס שבראשו, הייתה אחת המשפחות החזקות ביותר בסקוטלנד. השם "דאגלס" נובע מאזור דאגלס בו נוסד השבט, הכרוי על שם נחל דאגלס (מגאלית סקוטית: "מים שחורים"). בשנת 1147 קיבל תאובלדוס פלמטיוס (תיאובלד הפלמי) אדמות באזור דאגלס בלנקשייר בתמורה לסיוע שהעניק לאב מנזר קלסו. השם דאגלס מופיע לראשונה בשנת 1174 במזכר בין ויליאם דאגלס והבישוף ג'וסלין מגלזגו, חמש שנים לאחר מכן ויליאם תועד בתור "הלורד מדאגלס". ההנחה היא שהוא היה בנו של תיאובלד הפלמי והראשון שלקח את שם המשפחה דאגלס.
אחד מראשי השבט המוכרים והחשובים היה סר ג'יימס דאגלס (1286-1330), שהיה ידוע כסר ג'יימס "הטוב" וגם הוכר בכינוי "דאגלס השחור", אביו של סר ג'יימס נלחם עם ויליאם וולאס ומת כאסיר במצודת לונדון ב-1298. דאגלס נלחם עם רוברט ברוס זמן קצר לאחר שברוס הרג את בדאמפריס ב-1306, כשרוברט מת בשנת 1329, הוא ביקש מסר ג'יימס לשאת את ליבו המסע לארץ הקודש. לבו של ברוס נחתך מגופו והונח בארון כסף מצופה אמייל ובשנת 1330 סר ג'יימס יצא מבריק על הטוויד עם שבעה אבירים נוספים לכיוון ארץ הקודש. במהלך המסע דאגלס לקח חלק במערכה כנגד המורים בגרנדה בסיוע לספרדים, ובמהלך הקרב, על פי אגדה פופולרית, דגלאס זרק את הארון עם לבו של ברוס לתוך כוחות האוייב, באומרו, "תמשיך הלאה, לב אמיץ. דאגלס יעקוב אחריך או ימות!". דאגלס עם רוב אנשיו נפלו בקרב וגופתו נמצאה יחד עם ארון ליבו של ברוס, עצמותיו הוחזרו לסקוטלנד וכיום נמצאות בקפלת סנט ברייד, דאגלס.
טירות
.jpg)
- טירת בלייר - הוקמה ב-1269 לאדון אחוזת את'ול, במהלך השנים הייתה בשליטת שבט קומין ובמאה ה-16 הייתה בשליטת רוזן את'ול משבט סטיוארט. בשנת 1629 תואר רוזנות את'ול ביחד עם הטירה עברו באמצעות נישואים לראשי שבט מארי, אשר בתחילת המאה ה-18 קיבלו את התואר דוכסי את'ול, כאשר טירת בלייר משמשת כס הדוכסות ומרכז שבט מארי. לאורך השנים עברה הטירה שיפוצים והרחבות רבות וכיום מעוצבת בסגנון סקוטי ברוניאלי שהיה נפוץ במאה ה-19, הטירה משמשת גם את מפקדת רגימנט האת'ול היילנדרים.
- טירת בות'וול - אדמות בות'וול ניתנו במאה ה-12 לשבט אוליפנט על ידי דייוויד הראשון, מלך סקוטלנד ובשנת 1252 הברונות על אחוזת בות'וול הגיעה דרך נישואין לידי וולטר מארי (וולטר דה מורוויה) שהחל בבניית הטירה. בסוף המאה ה-13 החלו סדרת מערכות בין הכוחות הסקוטיים והאנגליים והטירה, שבניית טרם הושלמה, עברה ידיים מספר פעמים ואף שימשה מפקדתו של המפקד האנגלי רוזן פמברוק, היא נבנתה מחדש, נהרסה שוב ולבסוף חזרה לידי שבט מארי עד שאחרון אדוני מארי נפטר בטירה ב-1360 - היא עברה בירושה בין מספר משפחות לבסוף הייתה לאחוזה של שבט דאגלס.
- טירת אורמונד - טירה מרשימה שנבנתה במאה ה-12 וממוקמת צפונית לאינוורנס, שימשה את ראשי ענף מארי מפטי (Petty) ששלטו באזורים נרחבים ממחוז מארי של ימינו. במאה ה-14 השליטה באחוזה עברה לידי שבט דאגלס ולבסוף היא נהרסה כליל במאה ה-16, כיום נותרה רק גבעה במקום שניצבה. טירת פטי הוקמה אף היא על ידי משפחת מארי מזרחית לאורמונד, השליטה עליה עברה לידי שבט מקינטוש וגם היא כיום נותרה הרוסה.
- טירת טוליברדין - אחוזת טוליברדין החליפה את בות'וול כענף המרכזי במשפחה, היא הייתה בידי שבט מארי מאז 1284, ב-1606 ראש המשפחה סר ג'ון מארי קיבל ממלך סקוטלנד את התואר רוזן טוליברדין אשר עלה לדרגת ויקונט ב-1676. לאחר המרד היעקוביטי של 1745 הטירה נהרסה ותוכניות לשיקום הטירה לטובת ראש השבט דוכס את'ול נזנחו, שאריות אחרונות נלקחו על ידי תושבים מקומיים לבנייה סביב 1833.
- טירת האנטינגטאור - במקור טירה של שבט רות'וון אשר ניתנה לידי שבט מארי ב-1600, כתודה על הסיוע של בני מארי בניסיון ההתנקשות במלך ג'יימס בידי בני רות'וון. האחוזה ניתנה לוויליאם מארי, רוזן דיסרט ובמשך השנים הפכה לחלק מענף טויברדין שהפך בהמשך לאת'ול.
- טירת בלווירד - אדמות בלווירד הגיעו בנישואים משבט ברקלי לידי ענף מארי טליברדין ב-1500 כאשר סר אנדרו מארי הבן הצעיר של בית טליברדין נישא ליורשת האחוזה מרגרט ברקלי. הטירה נבנתה ככל הנראה במקום מבנה מוקדם של משפחת ברקלי, בהמשך ברונות בלווירד התפתחה לכדי ויקונוט סטורמונט שטירתה העיקרית עברה לטירת סקון בתחילת המאה ה-17. בלווירד המשיכה לשמש כאחוזה משנית של ויקונטי סטורמונט עד שבהדרגה דעכה בחשיבותה.
- ארמון סקון - אדמות סקון הועברו ב-1600 לשבט מארי לאחר שנלקחו משבט רות'וון (רוזנות גורי) כתוצאה מניסיון התנקשות כנגד ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, סר דייוויד מארי מהשבט היה אחד מאלו שהצילו את המלך בתקרית מול הרות'וונים. בסקון שכן מנזר סקון ואבן ההכתרה של סקוטלנד אבן סקון, משום החשיבות הדתית וממשלית של סקון במנזר שכך אבוט ומשום כך הארמון הוגדר כך (במקום טירה) משום שהיה ביתו של האבוט. סר דייוויד מארי קיבל ב-1605 את תואר אדון סקון וב-1621 ויקונט סטורמונט, בשנת 1776 ויליאם מארי בנו של הוויקונט החמישי קיבל את התואר רוזן מנספילד, תואר שהפך מאז לתואר הראשי של אחוזת סקון וענף של שבט מארי.
- טירת קומלונגון - טירה בצורת מגדל עוז בין חמש קומות שהיה בראשות ענף קוקפול מארי מאז 1331, אזור האחוזה והטירה נמצאים בדרום סקוטלנד בשטחי מחוז דמפרייס וגאלווי של ימינו.
טארטן
.svg)
-
הטארטן הנוכחי של דאגלס -
טארטן דאגלס האפור
.png)
ראו גם
לקריאה נוספת
- Iain Zaczek and Charles Phillips, The Complete Book of Tartan, Hermes House, London, 2004
קישורים חיצוניים
- שבט דאגלס באתר 'Scotland's Wild'.
- שבט דאגלס באתר 'Great Scottish Clans'.
- האתר הרשמי של עמותת שבט דאגלס.
הערות שוליים
- ^ מאז מותו ב-1761 ללא יורש חוקי של ראש השבט האחרון ארצ'יבלד דאגלס, דוכס דאגלס הראשון, לשבט אין ראש שבט. אם זאת, תוארי דוכס דאגלס, בהם מרקיזות דאגלס הועברו בירושה לדוכסי המילטון, לכן מי שעומד בראש השבט הוא כיום דוכס המילטון ה-16, אך הוא לא נחשב באופן רשמי לראש השבט והשבט מוגדר כשבט ללא ראש (Armigerous).
38941529שבט דאגלס