שבו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באבן חן מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית)
שְׁבוֹ היא האבן השנייה בטור השלישי בחושן של הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט נפתלי או לשבט גד.
השבו במקורות
וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי-לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.
— שמות כ"ח, י"ט
וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי-לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.
— שמות ל"ט, י"ב
נפתלי על שבו, ונקרא טוּרְקִיזָ"א, והפרסיים מתמידים לנושאה. וכן תרגומו טַרְקִיָּא (יוד דגושה) וסגלתה שמושבת האדם על הרכב ומצלחת אותו בעניין הרכיבה כל ימיו ולכן נקרא שבו, ועל שהיא מחברת אותו אל הרכב נתנה לנפתלי שהוא לשון חיבור על שם נפתולי אלקים נפתלתי."
— הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות - לפי רבינו בחיי
זיהוי
מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן כוונת התורה.
תרגומים
- תרגום אונקלוס מתרגם טרקיא, כלומר טורקיז
- בתרגום ירושלמי מתורגמת שבו ל'כירזלין. ככל הנראה שם זה הוא שיבוש של השם הארמי כדכודין, כלומר כדכוד שזהותה אינה ברורה.
- יוסף בן מתתיהו בוחר לתרגמה דווקא כאמתיסט.
- בשמות רבה[1] מופיע התרגום אכאטיס שהוא השם המקורי של אגט[2].
- תרגום המלך ג'יימס גורס אף הוא אגט.
- גם בתרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מתורגמת שבו לאגט.
- מכון המקדש מזהים את האבן עם אגט אפור.
אבני חן ומינרלים המיוחסים לשבו
לקריאה נוספת
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי
קישורים חיצוניים
Click to Shrink Back
הערות שוליים
- ^ שמות רבה, פרשה ל"ח, פסקה ח'
- ^ לפי גירסת בנימין מוספיא, מוסף הערוך, ערך אכאטיס, באתר היברובוקס. לפי כל הגירסאות האחרות במדרש, התרגום הוא אבאטים או אבאטיס
